ה'שבתניקים' • כך מפעיל השב"כ בחורי ישיבות ביו"ש

טרנד חדש צץ בהיכלי הישיבות: במהלך השנים האחרונות מגיעים יותר ויותר חרדים לשבות ביישובי יהודה ושומרון - יצהר, קריית ארבע, הר ברכה, בית אל, ועוד. חלקם נמנים על שמנה וסלתה של החברה החרדית - ממשפחות רבנים חשובים, ואחרים הם כאלו שלא מצאו עצמם במסגרות, ומחפשים קצת להתאוורר.

אברהם בנימין, דובר היישוב יצהר, מספר: "ברוך ה' אנחנו שמחים שליישובינו מגיעים בחורי ישיבות חרדיים. אנחנו מקבלים בשמחה ובזרועות פתוחות את המעוניינים. ביישוב יצהר יש רוח מיוחדת של תורת ארץ-ישראל, והתושבים מדקדקים קלה כבחמורה".

בנימין מדגיש, כי לא מדובר דווקא בנערים נושרים. "באים גם בחורים מצויינים, מישיבות כמו מיר ופוניבז', וגם מהמגזר החסידי באים אלינו הרבה - גור, בעלזא, צאנז ויז'ניץ וברסלב. אותם בחורים מעוניינים להתאוורר קצת מאווירת העיר, וגם לשמוע ולהתבסם מתורת המקום, הנמצא בנחלת יוסף הצדיק. לפני כשנה הגיעו מאות תלמידי ישיבת סלונים להתוועדות עם הרב דודקביץ' – רב היישוב, הנכנס ויוצא בבתי גדולי ישראל".

אלא שבמאחזים ביהודה ושומרון שמו לב לתופעה מוזרה. "בכל פעם שיש מתיחות באיזור מול הערבים או בענייני התיישבות, אנחנו זוכים לביקוריהם של שלל 'יצורים' מעניינים ששואלים ומרחרחים", אומרים תושבי המאחזים.

מחד, ברור להם ולכולם כי היישובים הללו מהווים אטרקציה אמיתית לצעירים מהמגזר החרדי, שמבלים את רוב זמנם ברחובות הצפופים של בני-ברק וירושלים, ובאים להנות באוויר הפתוח של ארץ-ישראל. ובכל זאת, התזמונים המדוייקים החלו לעורר חשד.

את האורחים מסוג זה, שהם כאמור מיעוט, מכנים תושבי המאחזים: 'שבתניקים'.

"תופעה פסולה של בודדים"

אחד מהמבקרים, בנו של רב חרדי מפורסם המתגורר בירושלים, הרבה להגיע אליהם. בתחילה, חשבו שמדובר בהתעניינות גרידא. אבל אז החלו התושבים לחשוד שיש פה, מאחורי הקלעים, סיפור של שיתוף פעולה עם השב"כ.

חשדם הגיע לשיאו כאשר לאחר שנרמז כי אינו רצוי, תקופה ארוכה לא ביקר במקום, ולפתע 'הפציע', לפני מספר שבתות - ושב לבקרם. שאלותיו הרבות על אירוע הירי סמוך לכפר עראק בורין, אירוע שבמהלכו נורה ערבי למוות, ואשר התרחש לא רחוק מהיישוב, חיזקו את החשדות נגדו.

"אין לנו מה להסתיר מהם, הרי בשולחן שבת אנחנו לא מדברים על פעולות שהשתיקה יפה להן", אומר לנו אחד מהתושבים. "החשדות הללו אינם גורמים לרגע למחשבה על הפסקת האירוח. בסך הכל רוב המבקרים הם יהודים חמודים".

תושב באחת הגבעות מספר בשיחה עם אתר 'בחדרי חרדים': "התופעה לכשעצמה מבורכת מאוד, בפרט שהאירוח הוא ברוח חרדית, והאוכל כשר בהשגחת הבד"ץ. ברור שצריך לעדכן אותנו מראש על ההגעה, על מנת שנוכל להיערך בהתאם לאוכל וללינה".

יחד עם זאת, הוא מוסיף: "יש תופעה פסולה של בודדים, שאינם מגיעים באופן קבוע, ומועדי ההגעה שלהם סמוכים למועדי פינוי והרס בתים, או לאחר עימותים עם הערבים".

הבודדים הללו, שכופרים בטובה שמוענקת להם ביד רחבה ובנפש חפצה, מרגיזים מאוד את תושבי הישובים. "מועדי ההגעה שלהם, סוג ההתעניינות שלהם - אלו תואמים מאוד לפרטים המעניינים מאוד את המחלקה היהודית בשב"כ או גורמי מודיעין בצה"ל", הם אומרים.

"רדיפה פוליטית נגד המתיישבים"

גורמים בגבעות אומרים: "השב"כ מתגלה בסיפור הזה במערומיו. הרי תמיד אנשי המחלקה האנטי-יהודית בשב"כ טוענים שהם פועלים רק נגד פעילות מחתרתית או בלתי חוקית, ובאירוע הזה היורה פעל לכל הדעות כשורה באופן ברור. העובדה שהשב"כ מנסה בכל דרך למצוא קצה חוט שיביא אותו אל היורה, מוכיח כי מדובר ברדיפה פוליטית נגד המתיישבים. התנהלות זו של השב"כ משכנעת כי אנשיו היו מעדיפים לראות את היהודי לא מגיב, לא יורה, וחלילה - נרצח!

"אנשי השב"כ נוקטים בשלל דרכים כדי לגייס מודיעים לשירות. לעיתים באמצעות פיתוי כספי או בשכנוע כי מדובר במעשה חשוב ותורם. לפעמים הם פשוט סוחטים את השירות באמצעות איומים, כי יחשפו מידע שיבייש או יפגע באותו אדם.

"לאחר תחילת העבודה עם המערכת, קשה מאוד לצאת ממנה", אומר אריאל גרונר, איש עמותת 'חננו'. "סיפורו המפורסם של חיים פרלמן מוכיח זאת".

עמותת חננו מתמחה במתן ייעוץ משפטי לנעצרים על מאבקים למען התורה והארץ. 'חננו' נתנה ייעוץ גם לעצורי העיר עמנואל, ואף לאנשי העדה החרדית לאחר הפגנות שונות.

"רק לאחרונה פנו אלינו שני בחורי ישיבה חרדים שהשב"כ ניסה לגייס, ואנחנו סייענו להם לעמוד מול הלחצים. אנחנו קוראים למי שעבר עניין דומה לפנות אלינו ללא היסוס", אומר גרונר.

בחודשי הקיץ הרסו בית בגבעה באזור בנימין. יומיים לפני שהבית נהרס הגיעו שני בחורי ישיבה מקרית ספר והחלו לחקור ולברר על המקום, ואף ניסו לחפש חפצים חשודים. לא קשה היה לנחש מי שלח אותם ולמה. הם נשלחו אחר כבוד מן המקום.

לאחר שעות ספורות הגיעו כוחות ההרס.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!