"האמריקנים חיים בסרט שלא קיים" • פואד כועס

את הראיון עם ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר תכננו לקיים במתחם 'החוטים הכחולים', המתחם בתוכו מותר לצלמים לצלם בתוך מבנה הכנסת.

אבל פואד התעקש וביקש לקיים את הראיון דווקא על רקע קיר התמונות, הסמוך ללשכתו של יו"ר הכנסת, רובי ריבלין. בחלק מהתמונות, אגב, הוא גם הופיע.

וכשפואד מתעקש ורוצה משהו, גם שומרי הבטחון הקשוחים ביותר נאלצים להתכופף.

התחלנו את השיחה איתו בהתרפקות של געגועים לימיו במשרד התמ"ת, לסיוריו המתוקשרים והחביבים במוסדות השונים להשכלה גבוהה בציבור החרדי, עם התינוקת החמודה אותה נשא בזרועותיו, בתה של אחת מהתלמידות, עברנו אל מצרים - אל היכרותו רבת השנים עם חוסני מובארק וסיימנו, איך לא, במפלגת העבודה המפורקת.

אגב, שלושת הנושאים האלה הם כאלו שמצליחים להשיב לו את הברק בעיניים. שוב הוא שב להיות פואד הממליך ראשי מפלגה, השר הפעלתן, האיש הנמרץ.

"לחרדים יש כושר לימוד בלתי רגיל"

• במוסדות הלימוד החרדיים מתגעגעים לביקורים שלך. בקרת במוסדות להשכלה גבוהה, עודדת את הלימודים האקדמיים החרדיים. אתה מתגעגע לביקורים האלו?

(מחייך) "בהחלט מתגעגע. ולא רק משום שהמוסדות האלו מסייעים לציבור החרדי להשתלב במקומות תעסוקה, אלא גם משום שגיליתי, תוך כדי הנסיעות שלי, בשנים 2009 ו-2010, אוכלוסיה מוכשרת, אוכלוסייה רצינית, אוכלוסייה שיש לה כושר לימוד בלתי רגיל, גם אצל הנשים וגם אצל הגברים.

"אצל הנשים ראיתי את זה בעבודת מחשבים, זה היה משהו בלתי שגרתי. ואצל הגברים, בעבודה טכנולוגית. בכל מקום בו הכנסנו אותם והתחילו לעבוד, בעיקר בעבודות טכנולוגיות, בעלי החברות, בעלי העסקים הגדולים, בעלי חברות ההייטק, היו מאושרים. ולאט לאט הם לומדים להכיר ולאהוב את המגזר החרדי. למדתי את זה מעצם העובדה שהביקוש הולך וגדל. וכשיש ביקוש, סימן שהתפוקה היא תפוקה חיובית".

• תתגעגע לזה? תבחר במשרד הזה שוב?

"אני מזמן עברתי לגיל של ה'נדמה לי', זה מתאים אולי לגיל שלך... הייתי בהרבה משרדי ממשלה. התיק הזה הוא תיק מעניין, כי הוא תיק של עשייה, תיק שבו אתה יכול להגדיר את המטרה, לקבוע לך יעדים, להשיג לזה תקציב ולפעול".

"מצאתי בו מנהיג, אולי יחיד, במזרח התיכון"

• בוא נעבור לנושא בו הפכת לכוכב - נושא מצרים. אתה ידידו הקרוב ביותר אולי של הנשיא מובארק. מה אתה חש על מה שעובר עליו בימים האחרונים?

"אני חש צער גדול. נשים שנייה בצד את הנושא של הרגשות ושל היחסים האמוציונאליים שיש בינינו, והם רבים. זה התפתח מאוד מאז הייתי שר בטחון בשנת 2001. מאז הפכנו להיות ידידים והייתי ידידו בלב ובנפש.

"אבל הדבר היותר גדול הוא שאני מצאתי בו מנהיג, אולי יחיד, במזרח התיכון, ענק בגודלו וביכולת שלו, עם המדינה הגדולה ביותר, עם הצבא הגדול ביותר. הוא הכיר בחשיבות העליונה של השלום כמהלך אסטרטגי. זה לא שהוא אהב אותנו, אלא הבין שהשלום הזה חשוב למצרים. כמה הוא הכרחי. הוא הבין את זה והפנה תקציבים לצורך פתרון הבעיות הסוציו אקונומיות, הבעיות שעליהן עכשיו מפגינים שם. הוא היה מעורב בתהליך השלום עם הפלשתינים, היה גורם ממתן. מצרים כמצרים, בגלל הגודל שלה, הייתה בעצם גורם לביסוס היציבות המזרח התיכון.

"מעבר לזה קיים הפן האישי בינינו וגם עם ההנהגה הישראלית: זה היה עם אריק, עם רבין, גם עם ביבי. הידידות הייתה עמוקה, ויחסו אל ההנהגה לא היה רק יחס חם, אלא חם מופגן. הוא לא פחד. היה מנהיג אמיץ!

"וזה לא בחור סתם. הוא זה שהנהיג את חיל האוויר במצרים, היה לוחם כבד, נלחם על מצרים ועל אדמתה. וחבל לי מאוד לראות את ההמונים, אחרי שהאיש הזה בעצם הגיע לגיל 80 ומשהו, עמו מתייצב מולו. העם שעליו הוא נלחם, נאבק, שפך את דם חבריו. היה גדול מפקדי חיל האוויר של מצרים".

"דיברתי איתו בימים האחרונים בכל פעם שיחות של כחצי שעה"

• שמעת את הנאום שלו? התרגשת? היה לך עצוב?

"בוודאי, שמעתי. והיה לי עצוב. גם דיברתי איתו במהלך הימים האחרונים בכל פעם שיחות של כחצי שעה".

• מה אמר לך?

"לא לציטוט".

• איך היה נשמע? בטוח בעצמו?

"מאוד. ברור שבשיחה האחרונה היה כבר פחות בטוח בעצמו, אבל עדיין היה בטוח שיעבור את הדבר הזה. מתברר, שהיה קרע מאוד עמוק, שהבעיות קשות, ושימי לב גם לתמונות שמגיעות משם. מדובר בשכבות ביניים, לא בדיוק השכבות החלשות, הרבה משכילים, הרבה מאוד אנשים משכילים, צעירים, צעירות. ואני מצטער צער עוד יותר עמוק מזה שהאמריקנים הפנו לו עורף".

• כן, שמעתי שהייתה לך ביקורת על כך.

"בוודאי. כי האמריקנים חיים בסרט שהוא לא קיים. הם הביאו את הדמוקרטיזציה לאיראן וקיבלנו את חומייני, בעזה קיבלנו את החמאס, פה נקבל את האחים המוסלמים. וזה הדבר האחרון שאנחנו צריכים".

•היית שם לפני כשלושה שבועות. לא הרגשת כלום?

"לא. בכלל לא. הרגשתי מאוד בטוח. יותר מכך, אני הייתי אמור השבוע לבקר אותו באופן אישי. מאוד הופתעתי. לא הופתעתי ממה שקרה בתוניס, למרות שגם זו הייתה הפתעה, אבל לא ידעתי על המצוקה של העם התוניסאי. אבל שזה יעבור למצרים?! בכזו מהירות?! בכזו התלקחות?!"...

• זה הפתיע אותך כמעט כמו הקמתה של מפלגת 'העצמאות'.

"לא, על מפלגת העצמאות יש לי רק מידה של חמלה"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!