"חרדים נוהרים היום לרכוש מקצוע"

"האברך החרדי היוצא לעבוד מחפש קודם כל מקצוע מכניס", כך אומר פרופ' יעקב פרידמן, רקטור מכון לב לשעבר, וראש רשות המחקר במכון לב כיום, ל'דה מרקר'.

פרידמן, חרדי בעצמו, מספר על ניסיונו בהכשרת חרדים למקצועות טכנולוגיים.

"מהנדס טוב הוא אדם שיודע להתמודד עם ניתוח מידע", הוא אומר, "מי שיודע לבנות מודלים מופשטים, לעשות השלכות ולהביע את עצמו ואין סיבה שאברך חרדי לא יצליח בכך".

פרידמן מוסיף ומסביר כי הקושי המרכזי הוא להשלים לסטודנטים חסך באנגלית ובמתמטיקה של 12 שנות לימוד תוך שנה אחת.

לטענתו חלק מהקושי נובע מכך שצעיר חרדי הורגל לא רק ללמוד אלא גם להבין, כך שהוא לא יסתפק בשינון כלל מתמטי אלא ירצה לקבל הסבר לכך.

"אין ספק שהמגזר החרדי עני", אומר פרידמן, "הדור הקודם של החרדים קיבל לא מעט תמיכה מפיצויי השואה, כך גם, במקרים רבים חרדים עבדו במקצועות תורניים שכיום יש להם פחות ביקוש, כמו משגיחי כשרות ויוצרי מזוזות, נותרו מקצועות פשוטים שלומדים במרכז החרדי להכשרה מקצועית, כמו חשמלאי, אינסטלטור ואיש מיזוג אוויר,

"למוכשרים יותר מבין החרדים נוצרה בעיה - לא היה להם מה ללמוד, חוק טל, שנתן אפשרות לבני 23 חרדים להצטרף ללימודים אקדמיים גם ללא שירות צבאי, ומוסדות כמו מכון לב, נתנו לכך מענה ". בשל כך, הוא אומר, החלה זרימה של חרדים ללימודי מקצועות שונים.

למרות זאת מבהיר הפרופ' כי הוא אינו רואה את הציבור החרדי מגיע לאוניברסיטאות בהמוניו, אלא למכללות המותאמות לו ומיועדות לו, בהפרדה נאותה בין המינים ובסביבה מתאימה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!