כ"ב אלול התשפ"ד
25.09.2024

"אני לא עושה כותרות על גבם של החרדים" • ראיון

טור אישי ב'יתד' הציג אותה כמסיתה • כעת ח"כ רוחמה אברהם בלילא משיבה אש: "כותבת משועממת, אני מסיתה? לפני שאת כותבת מילים זדוניות תכיני שיעורי בית"

העיתון שהרגיז. יתד נאמן
העיתון שהרגיז. יתד נאמן



אל חדרה של ח"כ רוחמה אברהם בלילא נכנסנו כמעט בהפתעה. כלומר, עם התרעה קצרה, אולי קצרה מדי. הדבר הראשון שצד את עיני היה ספר התהילים הלא קטן, שהיה מונח לו על השולחן שלה. מאחר ולא הודענו מראש על בואנו, אין מצב שהספר הוכן שם כתפאורה.

ספר תהילים על שולחנה של חברת כנסת מ'קדימה'?! – לא שאלתי, אבל המבט שלי הביע פליאה, והיא מיהרה להסביר. "אני מסורתית, אני מקפידה על תפילות", אמרה.




הראיון איתה תוכנן כבר לפני מספר שבועות, אלא שמסיבות טכניות הוא לא יצא אל הפועל עד היום.

ביום ג' נתקלתי בטור אישי נוקב נגדה ביומון 'יתד נאמן'. בטור לא הופיעה תגובתה. לא חובה אולי לבקש תגובה בטור דעה אישי, אבל רצוי לשוחח שיחת רקע עם נשוא הטור.

'יתד' יצא מגדרו והעניק לח"כית הלא כל-כך מוכרת במגזר החרדי את הפינה הנושאת את שם: 'פינת המסית'. "ותודה לחברת הכנסת אברהם-בלילא. (קדימה)". הייתה הכותרת הבולטת.

בטור עצמו סיפרה הכותבת, ט.כץ (שם עט), כי בעבר, כשרצו להסית נגד חרדים, היו אומרים שהם "אוכלים את לחמנו ושותים את מימינו". כך יכולת להתכונן להסתה הצפויה. אלא שמאז השתכלל העולם, הבינו שמדובר בהסתה פרימיטיבית ש"לא עושה את העבודה", והיום יש להם, למסיתים המקצוענים, שיטות מתוחכמות יותר.

קרי, במקום להודיע, כלשון הכותבת, ש"החרדים חבושי כובע גרב, מתגנבים בעלטה ושודדים את המזווה", משחילים את ההסתה באופן מחוכם יותר.

וכאן מגיע כתב האישום ל"אורחת הכבוד השבועית ב'פינת המסית'", המשווה אותה ל...שיילוק.

ישבתי ושוחחתי עם רוחמה. ניסיתי לחפש, ולו אף ברמז, את הרוע המיוחס לה בכתבה. בכל אופן, לא בכל יום ניצבת אישה ומסיתה נגד ילדי חרדים שמנים ומדושנים, שגונבים את הצלחת להמוני הילדים בישראל. לא, אף אחד לא אמר שככה היא אמרה. להפך, אמרו שהיא אמרה את זה במילים מתוחכמות יותר. חכמות יותר. מרושעות יותר.

מצאתי מולי אישה פגועה מאוד. ודווקא משום שהיא כלל לא התכוונה. הטור בא לה כסנוקרת בפרצוף. זה לא מגיע לה, היא חשה.

ככה 'לשחוט' ח"כית רק על מילה בודדת שנשמטה מפיה?! מישהו ישב איתה ושמע מהי דעתה האמיתית? מה היא חושבת על החרדים, על ילדיהם הרעבים ללחם?!

אני ישבתי לשמוע.

"אשמח לזמן את הכותבת"

• ח"כ רוחמה אברהם בלילא, מבכירות חברות הכנסת של 'קדימה', אנחנו יושבים פה מולך, ואת מראה לנו את גזיר העיתון שהרגיז אותך, ואנחנו יכולים להבין גם למה. אולי תספרי לנו על ההפתעה המרה שהייתה לך כשקראת את זה.

"א. אני מודה על עצם העובדה שבחרת לבוא ולקבל תגובה אישית ממני".

• מתבקש...

"ב. אני אומרת שהכותב/ת איני יודעת, א. לא מכיר את העשייה שלי, את העבודה שלי. לכתוב כזה מאמר זדוני על סמך משפט שהוצא מהקשרו, אני חושבת שזוהי תעודת עניות לכותב או לכותבת עצמה".

• כותבת...

"באמצעותך, אשמח לזמן את אותה כותבת, ט.כץ, אלי לפגישה, כדי ללמד אותה על כל העשייה שלי. על כל אותן הצעות חוק שאני מגישה, יחד עם חברי הכנסת החרדיים. עם ח"כ אורי מקלב הגשתי את הצעת חוק ארוחה חמה לתלמידים, לכל תלמידי בית הספר. וכאשר אנחנו מדברים על כל תלמידי בית הספר, הכנסתי גם את המוכר שאינו רשמי. אז מה זה באמת ההגדרה של מוכר ואינו רשמי אם לא שהוא קשור ישירות למגזר החרדי?!...

"ח"כ גפני ואנוכי הגשנו הצעת חוק, שעתידה לעלות בקרוב, ועיקרה סיוע למשפחות שחיות במצוקה, שבהן אחד מבני הזוג עובד ובן הזוג השני אינו עובד. ואנחנו באים ומציעים להשוות את אותן משפחות למעמד של חד הוריות. ולסייע להם במעונות, לסייע להם בהכשרות. אז אמירות כאלו..." (מצביעה על גזיר העיתון, והיא בהחלט נראית עדיין המומה מהכתוב בו)...

• אולי בואי רק נאמר לגולשים שאינם קוראים את 'יתד נאמן' על מה אנחנו מדברים. הכתבה הזו מתבססת על תוכנית שבה התראיינת, ומה אמרת? ספרי לנו.

"התראיינתי בתוכנית על הקמת המועצה לבטחון תזונתי, שהמועצה הזו אמורה לטפל בכל תופעת הרעב במגזר החרדי ובכלל בארץ ישראל. ויש מצוקה של ילדים רעבים, של מבוגרים רעבים. הצעת החוק היא בשלבים של הכנה לקראת קריאה ראשונה, והמטרה שלה להקים מועצה שתתווה מדיניות לממשלה הזו ולכל ממשלה שתכון בעתיד, בסוגיה של איך מטפלים בסוגית הרעב במדינת ישראל.

"אנחנו רואים משפחות שעומדות כל חג, ערב ראש השנה וערב חג הפסח, בפני אותם אלפי עמותות שמסייעות ועוזרות ושאני מצדיעה להן, ושמחלקות קרטונים לאותן משפחות. אבל אותן משפחות שרעבות כל השנה, והמועצה הזו אמורה לטפל".

"אני לא נגד החרדים"

• שאלו אותך מאיזה כסף זה יילקח.

"כשאני אמרתי את אותו משפט שהוצא מהקשרו, אמרתי שהממשלה הנוכחית מתנהלת באופן סקטוריאלי. והגיע הזמן שתהיה ראיה רחבה יותר. ואם צריך לקחת מתקציב הביטחון לטובת אותם אנשים רעבים, ולא משנה בעיני מי, אני לא מקטלגת אותם. הם יכולים להיות עולים, משפחות רגילות, חרדים, ערבים. אני מסתכלת על הבעיה באופן הכי ממלכתי ושוויוני שיכול להיות. אז כל אחד בוחר לקחת את אותו משפט ולעשות ממנו צימעס".

• אז מה היה המשפט שעליו יצא קצפה של הכותבת?

"אמרתי שצריך לקחת מהבטחון, מהחרדים".

• אבל החוק הזה גם מגיע בסופו של דבר למגזר החרדי.

"אני שואלת את אותה כותבת: אם היא הייתה יודעת במה מדובר. אם היא הייתה מכירה את כל הצעות החוק שלי. אם היא הייתה יודעת שאני אישה מסורתית, שאני באה מבית שמכבד את המסורת, שמכבד את הערכים, שמכבד את היהדות. שלמידת התורה והקנית הערכים לחברה לילדים ולילדים שלי בפרט חשובה לעין ערוך, אני אומרת לאותה כותבת: לפני שאת כותבת מילים זדוניות כאלו מן הראוי שתכיני שיעורי בית".

• ומינימום לבוא לבקש תגובה. אבל אנחנו עשינו את זה בשבילה...לא שהיא שלחה אותנו, אבל עשינו את זה בשבילה. למה התכוונת - לקחת מהחרדים, מאלו תקציבים? מאלו מקורות? זו הייתה פליטת פה?

"אני לא מתנצלת על מה שאמרתי. אני לא חושבת שאני נגד החרדים. אני לא עושה כותרות על גבם של החרדים, בניגוד להרבה חברי כנסת שעושים את זה. אני חושבת שצריך לכבד את אותם אנשים שתורתם היא אומנותם, צריך לראות איך אנחנו פה בחברה הישראלית, שהיא חברה שמאוד מאוד מורכבת מתרבויות, מדתות, מערכים כאלו ואחרים, איך אנחנו כהנהגה מלכדים את השורות ולא מפרידים. אז אם גם בציבור החרדי יש כותבת אחת, שכנראה משעמם לה, ובוחרת ללכת על המפריד ולא על המאחד..." (סופקת כפיים).

• כשאנחנו מדברים על חוק הבטחת הכנסה לאברכים, את בעד? כלומר, אנחנו מדברים על אברך שלומד, והילדים שלו עניים. את בעד?

"אני חושבת שצריך להסתכל על הסוגיה הזו באופן אחר. יש במגזר החרדי מגזר שהוא יצרני מאוד, ואותו צריך לטפח ולהביא אותו למצב שהוא יהיה בקשר עם המגזר העסקי. צריך להביא את זה למצב שבו אם יש אחדים שבוחרים לשבת בחדר וללמוד, צריך לכבד אותם".

• ולתת להם הבטחת הכנסה?

"אם יש מצב להקנות להם יציאה לעבודה ולהטמיע אותם בתוך השוק שלנו, לעשות את זה".

• ומי שמתעקש ולא רוצה, מה עם הילדים שלו? את בעד לתת להם קצבה?

" קודם כל צריך לעזור למשפחות כאלו שנמצאות במצוקה. בנוסף, קטונתי להכריע מי ראוי, ומי כן ומי לא. ואני מאמינה שיש את האנשים שמכירים את המגזר, יש את האנשים שמכירים את הקריטריונים, ואני סמוכה ובטוחה שהם יידעו לעשות את העבודה טוב יותר ממני. מה שאני לא מבינה בו אני לא נוטה לא להתערב ולא לעשות שום דבר".

• אבל כל עוד הילדים שלהם רעבים, את בעד לעזור להם.

"אני בעד לעזור לאותם ילדים שאין להם. משום שמצוקת הרעב מובילה להרבה מאוד בעיות שבכלל משפיעות על החברה הישראלית".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 32 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}