ומי ימנה לנו רבנים? לפעמים צריך בג"צ

לפני שבוע, ולאחר מאבק משפטי ארוך במיוחד, נבחר הגאון רבי חיים שלמה דיסקין לכהן כרבה האשכנזי של קריית אתא. לא כולם יודעים, אבל המינוי היה תוצאה של מאבק משפטי שניהלו עו"ד מרדכי אייזנברג ועו"ד נחמה ציבין, אשר בלעדיו לא היה מתאפשר המינוי - מאבק שכלל, בין השאר, גם הגשת בג"ץ. אחד, ועוד אחד כמעט.

מה באמת קרה מאחורי הקלעים של הפרשה, שאילו הייתה מתרחשת בעיר מרכזית יותר, הייתה מחוללת מהומה לא קטנה?

תחילתו של המאבק המשפטי בתחושה של הגורמים הנוגעים בדבר, כי מישהו שם להם רגליים. נבירה במסמכים לא העלתה תשובה ברורה בדבר האשמים בעיכובים החוזרים ונשנים, באשר כל צד מציג מסמכים המגינים על עמדתו.

כבר בשנת 2007 פנתה מועצת העיר קרית אתא לראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, ולשר הדתות דאז יצחק כהן, בדרישה כי יחלו בהליך לבחירתם של שני רבני עיר לקרית אתא. מועצת העיר אף אשררה בהחלטת מועצה את דרישתה לבחירתם של שני רבנים. ליתר בטחון שיגר ראש העיר מכתב גם אל השר יעקב מרגי, שהתמנה בינתיים לשר הדתות, ואל הרבנים הראשיים, וכתב: "קיים הכרח למנות שני רבני עיר בקרית אתא כפי שהיה מדורי דורות וכי רב עיר אחד לא ייתן מענה לצרכים השונים של כל הקהילות".

בשלב מסוים, ולאחר שהחליטו שאין כל דרך אחרת, הוגשה עתירה שעסקה בשאלות הבאות:

האם רשאי השר לשירותי דת לפתוח בהליך לבחירתו של רב יחיד, כאשר מועצת העיר והמועצה הדתית פונים בדרישה לבחירתם של שני רבנים (אשכנזי וספרדי) והאם רשאי הוא לעשות כן ללא הנמקה?

האם רשאי השר להתעלם מהדרישה לבחירת שני רבנים, ללא פרסום קריטריונים אימתי יש לבחור בשני רבנים, קריטריונים שיהיו על דעת מועצת הרבנות הראשית לישראל?

האם הליך הבחירה המתקיים בקרית אתא, לאחר פרסום הודעה ברשומות על פי תקנות שבוטלו, יכול להימשך או שמא על השר לפרסם הודעה ברשומות לפי התקנות החדשות, ולשקול מחדש את הצורך בשני רבני עיר?

עו"ד מרדכי איזנברג, יו"ר 'התנועה להגינות שלטונית' הסביר: "קיים חשש כבד שהסירוב למנות שני רבנים בקרית אתא נבע ממניעים פוליטיים וסקטוריאליים פסולים. יש לקוות כי עתה ייחשפו המניעים וייקבעו הקריטריונים השיוויוניים התקדימיים לעין כל".

לאחר הגשת העתירה הורתה שופטת בית משפט העליון, איילה פרוקצ'יה, לשר הדתות ולרבנות הראשית להשיב לעתירה בתוך 10 ימים. החלטה כזו למתן תגובה בזמן כה קצר, לימדה כי בית המשפט ייחס חשיבות רבה לעתירה זו.

מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, האמורה להשיב בשם השר והרבנות הראשית, בקשה ארכה במתן תשובתם לבג"צ, וציינה כי כל עוד לא הגישה תשובתה, לא תקבע ועדת הבחירות לרב עיר בקרית אתא, מועד לקיום הבחירות.

בכך סיכלה הגשת העתירה ביצוע מחטף על ידי גורמים פוליטיים ואינטרסנטיים - לקיים את הבחירות ביום ח' בניסן תש"ע, דבר אשר היה מונע מהרב דיסקין להגיש מועמדות.

בשלב זה, התקיימה פגישה עם גורמים במשרד הדתות ביוזמתם, במהלכה התברר כי השר נענה למבוקש, לפתוח בהליך בחירת שני רבנים, והצורך לדון בעתירה התייתר.

אך על הרב דיסקין היה לעבור משוכה נוספת: קבלת כושר לרב עיר. הרב דיסקין ניגש למספר בחינות של מועצת הרבנות הראשית, זמן רב לפני הבג"ץ, אך בדיקתן נמשכה בעצלתיים והיה חשש כי הניצחון בבג"ץ יהיה לשווא - בבחינת הניתוח הצליח והחולה מת.

כיוון שכך, נרתמו מיד עוה"ד איזנברג וציבין וערכו עתירה נוספת לבג"ץ, בעניין מתן כושר רב עיר לרב דיסקין. אלא שהפעם המשרד לשירותי דת, חשש מתקדימים, ולא המתין עד להגשת העתירה, אלא בא בדברים עם כל הנוגעים בדבר - והסוף ידוע: הרב דיסקין נבחר לרב העיר קרית אתא.

זו אינה הפעם הראשונה שבג"ץ מסייע לרבנים ראויים להיבחר. בעבר איום בהגשת בג"ץ איפשר לרב לקבל כושר לרב עיר.

מרגי: תמכתי בבחירת שני רבנים

אלא שאל מול גרסה זו של השתלשלות הדברים, המוצגת בידי עורכי הדין, אומר שר הדתות, יעקב מרגי, כי אינו מבין עד לרגע זה לשם מה היה צורך בפנייה לבג"צ. לדבריו, הוא תמך באופן אישי בבחירת שני רבנים לקרית אתא, ואף יש בידו מסמכים המוכיחים זאת.

באשר לנושא מתן הכושר, הדבר אינו קשור למשרד הדתות, הוא אומר, אלא לרבנות הראשית, שם קיימים הליכים שיש להם את הקצב שלהם, בלי שום קשר למועמד כזה או אחר.

מאחר ורק שופט בית משפט יכול להכריע בין הצדדים הנ"ל, ומאחר והסכסוך נפתר בפרשה, לא נותר לנו אלא להציג את התמונה המלאה ולשמוח שהפרשה הגיעה אל סיומה הטוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!