המאבק • מי ימונה לסגן שר החינוך • יום בכנסת

קבלו את קרקס ה'עצמאות' הבא בתור.

שם המשחק: תפקיד פנוי של סגן שר במשרד החינוך.

השחקנים: ח"כ מנחם אליעזר מוזס, הח"כ העתידי (החל משבוע הבא) ישראל אייכלר ושני חברי סיעת 'דגל התורה'.

ארבעה אוחזים בתפקיד. ומי ינצח? לא ברור.

אם להערכתנו תשאלו, יהיה מעניין מאוד, ולא רק בקרב אנ"ש. בקדירה הרותחת הזו יבחשו הרבה מאוד ידיים. עשרות עיתונאים חילוניים יציצו מרחוק ויצקצקו בשפתיהם ויאמרו: "אויש, שוב החרדים עסוקים במריבות".

"קטעים איתם", הם יפטירו, ויזכירו לכולנו שרק עכשיו סיימו אמסלם וישי את המלחמה. הנה, רק בימים האחרונים הובערה עוד אש למדורה: רעייתו של ח"כ חיים אמסלם ידעה לספר ל-YNET, כי "כל הצרות" שפקדו את אלי ישי בתקופה האחרונה, אינם אלא בשל העובדה שהציק לבעלה.

כמה שהעיתונות החילונית אוהבת את הפיקנטריה הזו.

"קטעים איתנו", נחשוב לעצמנו, ונדע כי שוב נכשלנו בקרב ההסברתי. ושוב מציצים אלינו החילוניים, ותוהים: תגידו, ככה מתנהגים חרדים?

הפתעה ביומון הבית

ביום שני בבוקר השכים ח"כ מוזס משנת הלילה שלו. הוא התפלל, למד ונסע לבניין הכנסת. בחדרו, המתינו לו ערימות העיתונים.

איך אתה מספיק לעבור על כל-כך הרבה חומר? - ניסיתי לשאול אותו, כשנתקלתי בערימת הענק הארוזה.

אז זהו, שהוא לא מספיק. אבל מה שכן, הוא אינו מוותר על נבירה במדורי הנדל"ן: מעיין שם בכל האותיות הקטנות, אוסף חומרים ומכין לעצמו נאומים עתידיים. נושא הדיור, למי שעדיין אינו יודע, הוא 'הנושא של מוזס'. למעוניינים, רצוי לתאם איתו ביקור במחסנים.

תגיד, כבר ראית את המודעה ביומונים? הפתענו אותו.

לא, הוא עדיין לא הספיק לראות.

אז הצצנו יחד איתו, דפדפנו, ומצאנו. ידיעה מכובדת מאוד תרפד את כניסתו של מוזס אל משרד החינוך: מתקפה על שר החינוך, גדעון סער. ועל המתקפה חתומה "סיעת יהדות התורה".

הוא שתק, עיין היטב במודעה, ואנו, משום הנימוס, לא לחצנו על תשובה. מי כמונו ידע, עוד לפני שהגענו אל לשכתו, כי לא היה לו שמץ של מושג על הידיעה הזו וכי הוא ראה אותה לראשונה לפני דקה.

תאמינו או לא, גם לאחר חקירות שב"כ לא הצלחנו לחלץ מפיהם של נבחרי מפלגת יהדות התורה מילה או חצי מילה אודות הפרשה.

מישהו שם למעלה במפלגה, ואל תשאלו אותנו מי, החליט לשגר אל שלוש מערכות היומונים ידיעה ממוחזרת, אותה פרסמנו אנו כמו גם שאר כלי התקשורת החרדיים כבר לפני כחודשיים, לפיה הסיעה מתנגדת להפעלת פיקוח פדגוגי במוסדות החינוך התורני. מי שהידיעה הזו חדשה לו, שיקום.

אף אחד לא קם.

אלא מה? "חשוב היה להזכיר לכולנו עד כמה חמורה הכוונה לפקח על מוסדות החינוך החרדיים", מסבירים גורמים בכירים בתנועה. למה זה חשוב דווקא עכשיו, ולמה איש לא טרח ליידע את אוזנו של יו"ר הסיעה על התזכורת ההכרחית הזו? איש אינו מוכן לבאר.

יש המפרשים זאת כאמירה חד משמעית לכיוונו של סער: "שמע חביבי, חשבת שמוזס הולך לעשות לך חיים טובים במשרד? לרפד לך את היחסים עם הציבור החרדי? שכח מזה. נכון, הוא בחור טוב, אבל מאחורי עומדים כל החברים הנהדרים שלו שלא יהססו לחשוף מולך שיניים חדות. זכור, הוא לא בא לבד, הוא מביא עמו נדוניה של מפלגה שלמה - ועוד איזו מפלגה"...

דורשים שיוויון

לעת עתה, הסערה סביב תיק סגנות משרד החינוך, עתידה לחולל מהומה רצינית בימים הקרובים. מתברר, כי לא רק מוזס ואייכלר חפצים בתיק. גם 'דגל התורה' טוענת לכתר ואומרת: "צריך שוויון בתיקים". ועכשיו, כשח"כ אורי מקלב כבר אינו יו"ר הוועדה לפניות הציבור, למה לא לתת לו סגנות שר במשרד חשוב?

בעצם, אומרים ב'דגל התורה', למה לחסידות גור מגיעה סגנות שר לקדנציה מלאה, לחסידויות האחרות סגנות שר ברוטציה וביחד לקדנציה מלאה, ורק מדגל התורה, על שני נציגיה, דורשים להסתפק בראשות ועדה?! נכון שמדובר בוועדת הכספים הנחשקת, אבל איך אמר לנו ליצמן בראיון? - לא, תודה, הוא לא היה מחליף את המשרד שלו בוועדת הכספים.

ומה בקשר לסער עצמו? ובכן, באופן רשמי, הוא אינו מתערב בנעשה. מצידו, שיחליטו מי הסגן, שרק יודיעו לו במי מדובר והוא יקבל אותו בזרועות פתוחות. אבל התחושה המתקבלת אצלנו, מניתוח של אין ספור שיחות עם מכריו, היא שהעדיפות שלו נוטה לכיוונו של מוזס. איתו יהיה לו קל להסתדר.

ובכלל, יש מי שטוענים כי תקציבים רבים במשרד החינוך נותרו פתוחים רק כי לא היה מי שידרוש אותם. בקלות יכלו הנציגים החרדיים לקטוף אותם, אבל איש לא עשה זאת.

רוצים דוגמה? קיים תקציב מוכן ומזומן לבניית מתנ"ס בבני-ברק. למה עד עכשיו איש לא הגיע לקחת את התקציב הזה? כי איש אינו מעוניין לציין לשבח את סער ואת תקציביו. עדיף להם לא ליהנות מהכסף.

ויש יוצא מן הכלל: היחיד שמצליח להוציא תקציבים לישיבות ולמוסדות הוא ליצמן, שמנצל את חברותו עם סער. ואכן, ללשכתו יש 'עלייה לרגל' קבועה של מנהלים, שהבינו מהר מאוד מהו הצינור הכי טוב לחבר אותם אל משרד החינוך.

על-פי אג'נדה זו, עתיד מוזס לקצור הצלחה מסחררת במשרד. השאלה היא אם יקבל את התפקיד.

מי אמור להכריע בדבר זהות מחליפו של פרוש הפורש? גם זה עדיין לא ברור. יתכן ועדת השמונה של בעלזא תתנדב לעשות זאת, ויתכן שסיעת יהדות התורה עצמה.

איש בסיעה לא יגיד לכם במי הוא מתכוון לתמוך. גם כאן נוכל להתבסס על מידע בלתי מבוסס אותו שמענו מאחד מ'יודעי דבר וחצי דבר' בכל הקשור לתנועה.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, יעדיף לבחור באיכלר, ולא נפרט למה. מוזס יבחר במוזס, וגפני ומקלב יבחרו בעצמם. איך תתקבל ההכרעה? קשה להבין.

אבל כמי שכל החלטה משותפת של הסיעה נראית לה נס אמיתי, יתכן שגם הפעם יקרה שם נס, והסיעה תחליט 'פה אחד'.

נאום פרישה זועם

מאיר פרוש, עדיין סגן שר החינוך, היה חגיגי במיוחד וממלכתי במיוחד בנאומו האחרון בכנסת.

פרוש דיבר שהיום אין שמואל ואין ימין. "יש דרך שהיא דרך התורה ואנחנו חוזרים ואומרים זאת תמיד: מדרך זו אנו לא יכולים לסור, לא ימין ולא לשמאל", אמר, כשהוא חותר אל נושא החינוך.

"לכן גם באה ההתנגדות התקיפה שלנו על שינוי כלשהו, כאשר באים להציע לנו שינויים בשיטת החינוך, בדרך החינוך, בתכני הלימודים. גם מכיוון שאנחנו אומרים שלנו אין מה להתבייש באותה דרך מסורתית, מקורית, מאז עומדנו על הר סיני".

המסקנה: "אנחנו לא סומכים על אף פוליטיקאי, גם לא מהליכוד, לא מהימין ולא מהשמאל", אמר, והביע תרעומת על כך שהליכוד, שחתם עם סיעת יהדות התורה על הסכם קואליציוני, לפיו תישמר עצמאותו של החינוך החרדי, לא עמד איתן לקיים זאת ובחר "לתת לנו את הגב ואת העורף".

נאום פרישה חד, תקיף, לא מתפשר, שכותרתו: "אני עוזב, אנחנו כועסים, אנחנו מאוכזבים".

אופטימיות זהירה

אבל בחדרו של מוזס עדיין שררה אופטימיות זהירה. כאילו לכאן, אל החדר הסגור, לא הצליחו לחדור הדי המריבות על התפקיד.

בנאום חגיגי, שרטט בפנינו מוזס את העתיד הצופן לו, לדעתו, משרד החינוך. עתיד בהחלט טוב. הוא לא יוותר, אבל יידע 'איך לעשות את זה'.

הוא אפילו התפתה לענות לנו לשאלה האם הוא כבר תופר חליפה, אבל אז נזכר שהוא נוהג לרכוש אותן תפורות.

• ח"כ הרב מנחם אליעזר מוזס, עוד מעט סגן שר החינוך. האמנם?

"בעזרת ה', החברים בסיעה יחליטו פורמאלית שזה תפקיד שלי אז ה' יהיה בעזרי. צריך הרבה סיעתא דשמיא, אני מקווה".

• באיזה יום, טכנית, זה הולך לקרות?

"טכנית, פגה תוקף חברותו של פרוש בכנסת ביום שני הבא. הודעתי כבר לרב איכלר שיביא את כל המשפחה והידידים להשבעתו ביום שני. אנחנו נקיים באותו יום ישיבת סיעה, ואז נחליט על כל ההחלטות החשובות האלו".

• אבל כמו שכולנו יודעים, בסיעת 'יהדות התורה' לא מחליטים בקלות...

"דווקא בשנתיים האחרונות, מאז שאני מנהל את הסיעה ושאני יו"ר הסיעה, ברוך ה', ואני מתגאה בזה, שבניגוד לכל מה שהיינו קוראים כל פעם אחרי ישיבות הסיעה על ה'מטקות' שהלכו שם בין כל מיני פלגים ואנשים, ברוך ה' הכול מתנהל בשקט ובשלווה, ושום רכילות ושום סיפור עסיסי במרכאות לא יצא מישיבות הסיעה. ואני זוקף את זה לזכותי, וגם החברים שלי זוקפים את זה לזכותי".

• יפה. עכשיו, עם הפנים קדימה, אתה הולך להיכנס למשרד לא קל, משרד שבראשו עומד גדעון סער שהתדמית שנוצרה לו, אולי בצדק ואולי שלא בצדק היא שהוא לא ממש אוהב חרדים. אתה לא מפחד?!

"'אשרי אדם מפחד תמיד', אומר דוד המלך. יחד עם זאת אני מתפלל לסיעתא דשמיא, שה' יהיה בעזרי, ובעזרת ה' אני אנסה ללכת בכיוון כזה...ואני מקווה שהשר גם יעזור לי והכול ישתנה לטובה".

מסתדר עם כולם

• מה אתה הולך לעשות שפרוש לא עשה?

"איך אני הולך לעשות? אני לא הולך לעשות מה שפרוש לא עשה. בשום אופן לא. אני לא מסתכל על מה שהקודם עשה, או אפילו על מה שאני עשיתי. ישנו משל הקדמוני, אותו שמעתי מפי רבי ומורי האדמו"ר רבי חיים מאיר מויז'ניץ זיע"א. מדוע האריה הוא מלך החיות, והרי השועל הוא החכם, אז למה האריה הוא המלך? אלא ששועל מטבעו תמיד מסתכל אחורה. מה זה אומר, מה זה אומר. האריה לא יכול. הוא תמיד שועט קדימה. מי ששועט קדימה, הוא המלך, ומי שמביט אחורה, הוא הזנב. אז לא כדאי להיות כשועל, אלא להיות באריות".

• אז אתה הולך להיות אריה, אבל גדעון סער יעדיף שתהיה חתלתול ממושמע, כמו שזה נראה...

"אני חושב שכמו שהיה לי שיתוף פעולה עם הרבה שרים, ובמשרד החינוך הייתי כבר בתקופתו של זבולון המר בשנת 77', שזה כבר למעלה משלושה עשורים. אז אני מתפלל שלוש פעמים ביום בברכת המזון 'ונמצא חן ושכל טוב'. ונמצא חן, זה שאני אמצא חן. ושכל טוב, זה שאמצא את השכל הטוב גם אצל השני".

• אז תצטרך להתפלל את זה בכוונה רבה בימים הקרובים...האמת, שהשמועות שמגיעות מלשכתו של סער מיטיבות איתך. אומרים שהוא מתכוון לשנות כיוון ולזקוף את זה לזכותך. כלומר, יהיה איזה שינוי מגמה, הנה מוזס נכנס ויש שינוי כיוון ביחס לציבור החרדי. שמעת על זה?

"לא שמעתי, אבל קראתי. ואיך אומרים? אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".

• תצטרך להתמודד עם דברים לא פשוטים. יש מאבק על המפקחים, ועל הליבה, ומאבק על הבטחת הכנסה ואין ספור מאבקים. איך תעשה את זה? תגיד משהו? לא תתערב? תחייך אליו וזה יעשה העבודה? מה תעשה? בנית כבר אסטרטגיה?

"אני ברוך ה' יש לי את הכלל שזה מחזיק אותי וזה הכיוון שלי כל השנים. טובה טפיחה אחת על השכם ממאה הפגנות".

• אז תטפח לו על השכם, תגיד לו 'גדעון, בוא נסתדר'?...

"אני לא יודע, לא למדתי את הסגנון הזה, יש לי סגנון משלי...".

• נו, בוא תגלה לנו. מה הולך להיות שם שלא היה כל השנים...

"אני לא יודע. אני גם לא יכול לומר שזו אסטרטגיה או טקטיקה".

• זה טבעי.

"זה טבעי. מה את צריכה יותר. הנה, אחד מחברי הכנסת של מרץ, אילן גילאון, שאלו אותו למה הוא שונא חרדים. אמר 'אני שונא חרדים?! אני אוהב את מוזס בלב ובנפש'. תשאלי אותו...".

• כן, ראיתי שגם ח"כ דניאל בן סימון חבר בלב ובנפש שלך".

"כולם. אני ברוך ה' מסתדר עם כולם"...

"כל יום יש מנה של הסתה"

בשלב הזה מנסה מוזס להסביר לנו את האסטרטגיה שלו. צריך לדעת איך לדבר ואיך להסביר. במקום לומר להם 'אסורה ריבית דאוריתא' הוא מנגן על הקטע של 'עושק העניים, והתעשרות על חשבונם'. במקום להסביר להם שאסור לייבא חלב עכו"ם, הוא מביא את מנכ"ל תנובה ואת מנכ"ל מועצת החלב ומדבר על עושק הרפתנים. עניין של טקטיקה נכונה.

• אז איך אתה הולך להסביר לשר החינוך שאסור ללמוד ליבה?

מחייך. "ליבה זה ראשי תיבות של 'הוא יפתח ליבנו בתורתו'. אני לא צריך להסביר. בשביל זה יש גדולי ישראל שהם החליטו".

• לא, בצורה אחרת. להביא איזה מנכ"ל או מישהו שישכנע אותו בשפתו.

"ה' ייתן לי את המילים הנכונות ואת הדעת הנכונה. ואני רוצה לומר לכם משהו, וזה בלי שום קשר אם אני נכנס או לא, ואמרתי את זה עוד הרבה לפני שחשבתי שאני נכנס. אמרתי את זה מזמן, וזה גם נמצא באחד הראיונות הכתובים בעיתונות הכללית. אמרתי שיש לי גם צד זכות לגדעון סער. הוא שאל אותי שאלה פשוטה ביותר, עוד לפני חצי שנה בערך, בתקופת עמנואל. שאל אותי: 'מה אתם רוצים, שיאיר לפיד יכנס לכאן עם עשרה מנדטים? עדיף גדעון סער, סממן שמאלי בליכוד מאשר יאיר לפיד עם עשרה מנדטים".

• שרק לא יהיה גם וגם...

"אני לא רואה שגדעון סער אילולי הבג"ץ, שזו הצלע השלישית, היה הולך על כל המסלול הזה. הרי הוא זה שצריך לתת תשובות לבית המשפט. על הליבה, על התקציבים, על המפקחים. מה אומר בית המשפט? זה החוק, ואתה צריך לנהוג לפי החוק. אז מה אנחנו מצפים ממנו להיות יותר אפיפיור מהאפיפיור?!"

• אז אולי אתה תכנס למשרד ותדברר אותו. תסביר לחרדים שיש כאן אילוצים.

"יש מצד אחד את האילוצים, אבל מצד שני את דעת הקהל. ואנחנו כעת בדעת קהל מאד נגדית, כל יום יש מנה של הסתה. אני עובר קצת על העיתונים, וכל יום יש משהו נגד חרדים".

"במשרד החינוך אני כמו דג בימים"

ושוב עובר מוזס לתאר את נושא השנאה לחרדים. משם הוא עובר לתאר את מדינת החלם, את משרד האוצר המעדיף להשקיע, דרך משרד הקליטה, בהשבת היורדים מחו"ל במקום להבין שאפשר למנוע מסטודנטים לעזוב את הארץ אילו רק יעזרו להם ברכישת הדירה.

"במדינת חלם הזו, בשנה האחרונה, השקיעה המדינה דרך משרד הקליטה בדיוק את הסכום שאנחנו מבקשים למשכנתאות. 200 מליון. אמרתי את זה לשר האוצר. החוק של ועקנין 55 מיליון, החוק שלי לכל זוג צעיר שרוכש דירה ולא רק בפריפריה זה יוצא 200 מיליון כל הסיפור. שאלתי על זה את שר האוצר, הוא אפילו לא ידע את זה. תן לזוג צעיר סבסוד לדירה, ולא תצטרך להשקיע בו לחזור ארצה".

• אולי אנחנו צריכים אותך במשרד האוצר, לא במשרד החינוך...או גם וגם...

"במשרד החינוך אני כמו דג במים. הייתי שם מ-77' עד 96', כעשרים שנה. הייתי גם משנה למנכ"ל במשרד שם, והיתה תקופה שהייתי יו"ר ועדת תמיכות של התרבות התורנית והמוסדות התורניים. זה לא זר לי. אבל בהחלט אני חושב שבעית הבעיות זה נערי האוצר, שאין להם בדל של אחריות. צעירים, ללא ניסיון בחיים, קובעים לשר מה לעשות. כל מה שקרה בכרמל נעשה על ידי צעירי האוצר שרצו רפורמה. הם כופתים את השר, לא נותנים לו לעשות שום דבר, ואחר כך השר אשם"...

• לא השר שלהם, שר הפנים אשם...

"כן, שר הפנים אשם. לא השר שלהם, וגם הם לא. הם מסתתרים. מישהו יודע מי הרפרנט על יערות הכרמל? על מערך הכבאות שם?! לא, אני יודע אבל אף אחד לא יודע. והם קובעים מה כן ומה לא".

אנחנו מאחלים לו ברכת הצלחה, הוא נושא ידיו אל על ומברך את עצמו בברכת הצלחה. בעזרת ה'.

ואם בסיעה לא ישימו רגליים...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!