מזרח תיכון רועד • הפיכה? "חכו לנקמת מובארק"

המהומות במצרים הולכות ומתגברות. מחר (ג') יגיעו ההפגנות לשיא: כמיליון אנשים יתאספו להפגנת ענק - שזכתה כבר לכינוי 'הפגנת המיליון' - ויצעקו בקול ניחר: "אנחנו רוצים דמוקרטיה". ההתקוממות העממית נראית רחוקה מאד מסיום, והעם המצרי צפוי לעמוד עוד ימים רבים ברחובות ולזעוק נגד המנהיג הדיקטטור.

אתר 'בחדרי חרדים' שוחח עם שני אנשים שמבינים אולי יותר מכל את המתרחש במצרים, על-מנת שינפיקו הסבר למתרחש ברחובות הבוערים.

הראשון הוא - עזאם עזאם, ישראלי ממוצא דרוזי מהכפר מע'אר, שהיה כלוא במצרים באשמת ריגול לטובת מדינת ישראל.

לפני כ-15 שנה, נעצר עזאם במצרים על ידי שירותי הביטחון המצריים באשמת ריגול לטובת מדינת ישראל. לאחר משפט ראווה קצר, נגזרו עליו 15 שנות מאסר עם עבודות פרך. לפני כ-6 שנים, במסגרת עסקת חילופי שבויים, שב עזאם עזאם לישראל לאחר כ-8 שנות מאסר.

"בעזרת ה' תהיה הפיכה"

• השאלה המתבקשת, שמסעירה בימים אלו את העולם כולו: תהיה הפיכה?

"אני מקווה שבעזרת ה' תהיה הפיכה. אני לא בקשר עם אף אחד שם, מאז שהשתחררתי מהכלא לפני 6 שנים, אבל אני מאד מקווה בשביל העם המצרי שתהיה הפיכה".

• כאשר ישבת בכלא המצרי, שמעת מרמור? היו דיבורים על הפיכה?

"אף אחד לא דיבר על הפיכה. רוב הסוהרים שדיברו איתי, במשך שמונה השנים ששהיתי בכלא, היו מקללים את מובארק, אבל אף אחד לא העיז לדבר. כולם רק רצו להביא את הלחם הביתה. אני זוכר קצין אחד שהיה מבכה כל היום את מר גורלו. 'אני כבר לא יכול לראות את האיש הזה', הוא היה אומר לי. אני לא חושב שהיה מישהו אחד במצרים שאהב את מובארק. מי שאמר שהוא אוהב אותו, זה רק בגלל שחייבו אותו להגיד את זה. אולי היה כאלה ששילמו להם על זה".

• איך פתאום, בבת אחת, יצאו כל התסכולים? אתה מדבר על כך ששנים ארוכות אנשים הסתובבו מתוסכלים, אז מה קרה פתאום?

"זו הצטברות של 30 שנה. אנשים ספגו וספגו, עד שזה יצא. אין ספק שמה שנתן להם את האומץ, היה ההפיכה בתוניסיה. בנוסף, אין ספק שהתפתחות הטכנולוגיה, תרמה לא מעט להפיכה. הם רואים טלויזיה, מבינים שהם חיים בדיקטטורה, ורוצים גם חיים דמוקרטיים. ה'פייסבוק' ו'הטוויטר' נתנו להם את האמצעים הטכנולוגיים להתאגד ולצאת יחד להפגנות. אין ספק שגם מה שקורה בארץ - חקירות שרים ופוליטיקאים אחרים - מגיעים אך ורק בשל ההתפתחות הטכנולוגית".

"מקווה שהמוסלמים לא ישתלטו על המדינה"

• מה יקרה לאחר ההפיכה?

"אני מקווה שהמוסלמים לא ישתלטו על המדינה. לא כל 80 מיליון האנשים הם האחים המוסלמים. יש הרבה אנשים הגונים שוחרי שלום ואני מקווה שהם ינצחו בסופו של דבר".

מי יכול להיות תחליף למובארק?

"יש הרבה אנשים. אני רואה בחדשות את אל ברעדאי. הוא איש עם ראש על הכתפיים, שכיהן בתפקידים משמעותיים בממשל המצרי. הוא יכול להביא לרגיעה ולהפוך את מצרים למדינה דמוקרטית ומתקדמת".

• כמי ששהה במצרים זמן ממושך, אתה עוקב בדריכות אחר ההתפתחויות?

"בהחלט. אני יושב כל היום מול המסך ומתעדכן. אני צופה בערוצי הטלויזיה הישראליים והערביים, ואני מעודד. לפני כמה דקות ראיתי שחקנית ידועה במצרים שדיווחה שיש כבר חצי מיליון אנשים בכיכר השחרור".

• לא היית רוצה להשתתף בהפגנות נגד מובארק?

"הייתי מאד רוצה, אבל רק אחרי שמובארק יילך. החלום שלי הוא ללכת לכלא בו הייתי כלוא, ולראות את מובארק יושב בתא שלי".

• מה אתה מאחל לעם המצרי?

"שיטעמו את הדמוקרטיה. שיפתחו את הפה. שישמרו על המדינה והשלום עם ישראל, ורק טוב".

"מלחמת התשה ארוכה"

המרואיין השני, ד"ר גיא בכור, הוא ראש חטיבת המזה"ת במרכז הבינתחומי הרצליה ועמית מחקר של אוניברסטת הרווארד. אנחנו תופסים אותו בריצות בין האולפנים. אין ספק שהימים האחרונים הם 'ימי חגו'. המהומות במצרים הפכו אותו למרואיין המחוזר ביותר בתקשורת הישראלית והעולמית.

בשיחה ל'בחדרי חרדים' הוא אומר: "מלחמת התשה בין המשטר לבין המפגינים, יכולה להימשך עוד הרבה-הרבה זמן. המפגינים הם אמנם המון, אבל אין להם מנהיגות. לעומתם, המשטר הצבאי מאד מלוכד ומאד החלטי".

• בהיעדר אלטרנטיבה, יש סיכוי למפגינים?

"גם אם תקום אלטרנטיבה, המאבק יימשך עוד הרבה הרבה זמן. מצרים היא לא תוניסיה. יש שם משטר חזק ויציב. יהיה קשה מאד להעלים אותו".

אובמה סינן את מובארק

• איך אתה מסביר את הכתף הקרה שמקבל מובארק ממנהיגי העולם, בעיקר מנשיא ארה"ב, ברק אובמה?

"מובארק ניסה להתקשר לנשיא ארה"ב מספר פעמים ביום שישי – 'יום הזעם', אבל אובמה סינן את השיחות. בסביבות השעה ארבע אחר הצהרים הבין מובארק שאובמה הפקיר אותו לגורלו. מהרגע הזה הכל השתנה. הוא הבין שבמשך 30 שנה האמריקנים היו המשענת שלו, ואילו עכשיו הם הפכו בבת אחת לאויבים שלו. לא לקיים אותו הם רוצים עכשיו אלא לחסל אותו. מהרגע הזה השתנו הכללים.

"מובארק הוא גם המפקד העליון של הכוחות המזויינים המצריים, והוא נתן את ההוראה. הצבא המצרי החל להכניס טנקים ונגמ"שים למרכזי הערים הגדולות. בשלב הזה הם היו אמורים רק להופיע ולאבטח את יעדי השלטון החיוניים: משרד הפנים שבמרכז קהיר, ארמונות הנשיאות, וכמובן בניין הרדיו והטלוויזיה על הטיילת של הנילוס.

"ברגע שאיבטח את הנקודות האלה, הפכו המפגינים לחסרי חשיבות. הם לא מחומשים, ומה זה כבר כמה עשרות אלפים או אפילו יותר, במדינה אדירה של 87 מיליון מצריים, ציביליזציה של יציבות במשך 5,000 שנים.

"המדיניות של מובארק היתה ועודנה של בונקר. מובארק לא יזוז, והמפגינים האלה יכולים להתפרע כמה שירצו. ממילא העם המצרי התחיל בשלב מסוים לסלוד מהאנרכיה שהם הביאו.

"בשבת כבר נתפסו המפגינים בעיני הציבור המצרי לא עוד כ'אינטלקטואלים חובבי פייסבוק' אלא כסתם פורעים. הצבא הפך למושיע, שינקה את הרחובות מן האסירים הנמלטים מבתי הכלא, מהחוליגנים והבוזזים. בשלב הזה מאזני הכוח למעשה הוכרעו, והעולם הערבי הבין זאת, להוציא האמריקנים שהמשיכו להסית נגד בעל הברית החשוב ביותר שלהם בעולם הערבי.

"במוצאי שבת הושלמה המהפכה הצבאית השנייה מאז 23 ביולי 1952. מונה סגן נשיא, לראשונה אי פעם אצל מובארק, הוא ראש המוחבראת (המשטרה - י.כ.) הנאמן והנקי, הגנרל עומר סלימאן, כראש ממשלה מונה מפקד חיל האויר לשעבר הגנרל אחמד שפיק (שימש לאחרונה כשר התעופה האזרחית ונחשב אהוד על הציבור וגם הוא נקי), וכשר הגנה מונה הרמטכ"ל סמי ענאן.

"זו ממשלה צבאית, עם מפקד צבאי עליון, חוסני מובארק. מובארק החל כאיש צבא, תפקיד שתמיד היה אהוב עליו, והוא חזר אליו מחדש. אהבות ישנות".

מובארק עוד יתנקם

• ומה יקרה עכשיו?

"גמאל, בנו, יצא מהמשחק, אך מובארק לא יוותר. הוא אף פעם לא מוותר, והצבא שלו תוקף את קיני המפגינים, שמוצגים עכשיו כמסיתים, כפוגרומיסטים וכאיום ישיר על בטחונה ויציבותה של המדינה. מערכת המדיה הממשלתית המצרית חזרה גם היא לעבוד, והיא פשוט רומסת אותם.

"כיוון שהמצב עובר לטובתו, מתחילים לתמוך בו בעולם הערבי, קודם כל ידידיו הטובים במחנה הפרו-אמריקני, מלך סעודיה עבדאללה, אבו מאזן ונסיכים מן המפרץ, להוציא קטאר, שערוץ הטלוויזיה שלה לא הפסיק להסית ולשקר בנוגע למצב במצרים.

"לא רבים מאמינים לערוץ הזה, אך יש לו כמה צופים אדוקים - הפרשנים הישראליים. המחנה הפרו-אמריקני חוזר לבנות את עצמו לאט לאט לאחר ההלם הראשוני. חבל רק שהמדינה החשובה ביותר במחנה הזה, ארצות הברית של אובמה, לא נמצאת שם.

"אם מובארק אכן יישאר בתפקיד, הוא עוד יבוא חשבון עם הנשיא האמריקני שברגע האמת פשוט תקע לו סכין בגב", מסיים הד"ר המלומד את הערכתו הלא-מתלהמת מ'מכת מצרים'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!