"מה שהם אומרים בחדרים, זה לא מה שהם אומרים בקול"

בדיון שנערך השבוע בבג"ץ, בהרכב של תשעה שופטים, על חוק טל, טען בא כוח הכנסת, עו"ד אייל ינון, כי החוק נכשל במבחן היישום. מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, טענה לעומתו, כי מספר החרדים המתגייסים עולה משנה לשנה, עובדה המהווה הוכחה להצלחת החוק.

בראש הרכב השופטים ישבה הנשיאה, דורית בייניש. אליעזר ריבלין משמש כמשנה לנשיאה וחבר השופטים מנה את מרים נאור, אסתר חיות, אליקים רובינשטיין, חנן מלצר, אדמונד לוי, אשר גרוניס ואיילה פרוקצ'יה.

מן הנתונים שהוצגו על-ידי נציגת הפרקליטות, בשנה שעברה התגייסו במסגרת חוק טל 7,700 חיילים, אם כי מספר זה כולל גם את תלמידי ישיבות ההסדר. מבין החרדים התגייסו 2,020 (כולל עוזבי ישיבות) לשירות צבאי או לשירות לאומי, שהם 37% מכלל פוטנציאל הגיוס החרדי, לעומת 5% לפני כניסתו של החוק לתוקף. בשנה הבאה, טענה הפרקליטה, יגיע שיעור הגיוס ל-49%. היא לא ציינה מי נחשב כפוטנציאל גיוס במגזר החרדי.

יחד עם זה, היא הסכימה כי הבעיה אינה בחוק עצמו, אלא באופן יישומו. "זה מקרה קלאסי של יישום לא מספיק חזק".

"אני מסתובב הרבה בשטח ורואה מצוקת פרנסה אדירה"

מי שאחראי לא מעט להכנתו של דו"ח פסימי במיוחד על חוק טל, הוא ח"כ יוחנן פלסנר מ'קדימה', יו"ר הוועדה המיוחדת שהוקמה על-ידי ועדת חוץ ובטחון, שישבה ודנה בנושא. בקרב חברי הכנסת החרדיים שרר כעס רב על ניהול הוועדה בראשותו. ח"כ משה גפני אף שלח שלושה מכתבים ובהם ביקורת חריפה נגד ח"כ פלסנר.

בראיון בלעדי עם 'בחדרי חרדים', ח"כ פלסנר אינו מבין על מה יצא הקצף.

• ח"כ יוחנן פלסנר, החרדים כועסים עליך. האם זה בצדק?

"אני חושב שלהגיד שכועסים זה להציג מידע חלקי. אני מסתובב הרבה בשטח ופוגש תלמידים ואברכים, ורואה מצוקת פרנסה אדירה, ואנשים שרוצים לצאת לשוק העבודה. בעיות רווחה, בעיות של נוער נושר ונוער מנותק. להגיד 'כועס' זה להציג חלק קטן מהתמונה, כי החלק השני של התמונה זה שורה של המלצות שהצוות של ועדת חוץ ובטחון בראשותי הציג, לשילוב האוכלוסייה החרדית במעגל התעסוקה, בחברה הישראלית. לאפשר פרנסה, לאפשר לפתור את בעיות הרווחה, שינויים במדיניות הממשלה ושינויי חקיקה - שיאפשרו רכישת מיומנויות, רכישת ניסיון מקצועי, כל מה שצריך כדי לאפשר לציבור החרדי להשתלב.

"ואני חושב שבנושא הזה אני משרת גם את האינטרסים של מדינת ישראל, אבל גם של הציבור החרדי, בצורה לא פחות טובה ממי שלכאורה מייצגים אותם בכנסת".

• זו הסיבה שאנו מראיינים אותך. אנחנו רוצים לתת לך את הזכות להגיב על המתקפות עליך בעיתונות החרדית. לשמוע את העמדה שלך. מה שאתה אומר זה גם מה שנתניהו אומר, הרי גם הוא הביא שורה של רעיונות כדי לקרב את הציבור החרדי לאפשרות של פרנסה. אבל מה שאתה אומר זה גם לא מה שהוא אומר, כי אתה יוצא נגד חוק טל, שבגדול היה טוב לחרדים. מה הוא מפריע לך?!

"אני לא יוצא נגד חוק טל, אלא נגד היישום של חוק טל. המנגנונים העיקריים המוצעים בחוק טל ואשר מתחשבים באוכלוסיה החרדית מקובלים עלי ועל הוועדה שעמדתי בראשותה. הרעיון של לאפשר דחיית שירות על בסיס של תורתו אומנותו, לאפשר להתחזק, ללמוד, לקחת בחשבון את הצרכים התרבותיים, הרוחניים, אלו הם רעיונות שמקובלים עלי.

"אבל חוק טל לא נועד רק לאפשר את הדברים הללו, הוא נועד גם לשלב את החברה החרדית בחברה הישראלית ולהתמודד עם הבעיה של היעדר שוויון בנטל. לכן, יישום חוק טל על ידי הממשלה שלא פתחה מספיק מסלולים לשילוב חרדים הן במסגרות של גילאי 18-21 שמיועדים בעיקר לנוער מנותק ונושר, הן במסגרות של שח"ר למסגרות של 22-26, אין מספיק מסגרות שירות משמעותיות לאברכים שהתחתנו, נשארו בקהילה ורוצים להתפרנס.

"שחר זה עתיד, אבל יש הרבה ביקוש למסגרות שח"ר מאשר היצע של מסלולים. נתניהו בהצעות שלו לא מביא להרחבה משמעותית של המסגרות הללו. אנחנו מצביעים על מקומות שבהם הצבא יכול לשנות את המדיניות ולאפשר הגדלה דרמטית של מסגרות השירות, שמאפשרות אחר-כך גם תעסוקה.

"למשל, 85% מבוגרי שח"ר כחול, שירות חרדים בחיל האוויר, משתלבים אחר כך בתעסוקה מכבדת, מפרנסת, מכניסה. אלו הם השינויים שאנחנו רוצים לדחוף. מי שלא תומך בשינויים הללו, לא רק שפוגע בעקרון השוויון בנטל ובאינטרס של החברה הישראלית לקיים את בטחונה של המדינה ולאפשר את המשכו של מודל צבא העם".

"צריך לחולל שינוי כי זה אינטרס של הקהילה החרדית"

• חלק מהדברים שאתה אומר אומרים גם הנציגים החרדיים. גם הם מתלוננים על כך שנתניהו לא הרחיב מספיק את האפשרויות הצה"ליות. למה לא ניסית לשבת עם הנציגים החרדיים ולהגיע איתם להבנות?

"כמה שאני ישבתי...גם פה בכנסת, גם עם רבנים..."

• עם מי ישבת?

"עם הרבה אנשים שרצו לשבת איתי בצורה דיסקרטית".

• עם מי מחברי הכנסת?

"ישבו בוועדה שלי..."

• גפני, למשל, אומר ששלח לך מכתבים ולא נענה.

"גפני היה איתי בקשר מאוד קרוב. ולעיתים לא טרח להגיע לפגישות, לא טרח להבין איפה נמצאים החסמים".

• הוא הסתפק בשליחת מכתבים?

"גפני לא טרח להבין איפה נמצאים החסמים באמת. כי כשמפרקים את החסמים, משרד התמ"ת, משרד החינוך, מנהלת השירות האזרחי, לבדוק איפה אנחנו יכולים ליצור מסגרות שירות משמעותיות בשירות האזרחי, שיאפשרו אחר כך השתלבות בשירות המדינה. לישיבות הללו, לעיתים, לא הגיע. רק לכתוב מכתבים ולהתלונן כדי להמשיך ולשרת רבנים, שאולי נהנים מהמצב הקיים ומהיעדר הפרנסה. זו לא הדרך הנכונה להתמודד עם זה.

"אני מכיר תמיכה של אנשים שתומכים באופן דיסקרטי או בהסכמה שבשתיקה. ואני יודע שההמלצות של הוועדה טובים לא רק לעם ישראל, אלא גם לציבור החרדי. כי דחיפה למגוון רחב של שינויים בצבא ובשירות האזרחי זה המנוע היחיד שיכול להביא להשתלבות אמיתית בפרנסה לציבור החרדי.

"כי לקבל פטור בגיל 24 בלי שקיבלת לא ניסיון מקצועי ולא רכשת מיומנויות, זה לא להשתלב בפרנסה. זה פרנסת מינימום, המשפחה גדלה, עוד ילדים, כבר מאוחר מדי לצאת ולרכוש השכלה. זוהי הנצחה של מעגל העוני. לא עתיד כזה אנחנו רוצים לציבור החרדי".

• אז אתה קורא בעצם לגפני לפתוח מחדש את הדיון, לשבת איתך ברצינות למו"מ?

"אני מדבר הרבה עם הרב גפני. לדעתי מה שקורה עם חברי הכנסת החרדיים שהם מרגישים צורך להגיש דברים באופן פומבי, אולי מצרכים פוליטיים או תקשורתיים ואחר כך בחדרי חדרים..."

• בחדרי חדרים הוא אומר לך דברים אחרים?!

"אני לא אומר שהוא דווקא אמר דברים אחרים. אני אומר באופן כללי שחברי כנסת חרדיים וגם רבנים וגם אנשים מהציבור הרחב אומרים דברים אחרים לגמרי, אבל מבינים שצריך לחולל שינוי כי זה אינטרס של הקהילה החרדית".

• ולנו, הוא לא יכול להגיד את זה?

"אני לא יודע. אני חושב שתרבות השיח התקשורתית והציבורית והפומבית בחברה החרדית צריכה לעבור שינוי. אנשים צריכים להגיד בפומבי את מה שהם חושבים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!