כ"ז חשון התשפ"ה
28.11.2024

זהירות בדרכים אצל ילדים

שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק, מסביר כיצד ניתן לחנך את הילדים להתנהגות נכונה בכביש, ומה יכולים לעשות ההורים על מנת להפחית את מקרי התאונות

זהירות בדרכים אצל ילדים
אהרן ברוך ליבוביץ




יום הילד הבינלאומי נושא על דגלו את רווחתם ובריאותם של ילדים. לצערנו, דווקא נושא השמירה על חייהם כהלכה של ילדינו במדינת ישראל נתון בסכנה. מדי שנה אנו ניצבים מול סטטיסטיקה מזעזעת וקבועה של כ 40 ילדים הרוגים, ועוד כ 2000 פצועים מידי שנה בתאונות דרכים. נתונים אלו מעמידים אותנו במקום הראשון באירופה בשיעור הילדים ההרוגים בתאונות.

בעשור האחרון, שלכל אורכו שמרה ישראל על המקום הראשון והמפוקפק בשיעור היפגעות ילדים בתאונות, נפגעו בתאונות דרכים בישראל קרוב ל 37 אלף ילדים, ו 424 מהם נהרגו.

מדוע נפגעים ילדים בתאונות?

בגלל המאפיינים הפיזיים שלהם – קומתם הנמוכה ומימדי גופם הקטנים מקשים על הנהגים לראות אותם. גם הקושי שלהם לשלוט בגופם בתנועה, מונע מהם לעצור בבת אחת למראה סכנה מתקרבת.

בגלל הפער הקוגניטיבי – הילד כבר די גדול להיות נייד ועצמאי, אבל עדיין קטן מלהבין את הסכנה. גם תפיסות המרחק והמהירות שלהם הנמצאות עדיין בהתפתחות, גורמות להם לשגות בהערכת מרחק ומהירות ולהתפרץ לכביש. הם לא מזהים קולות וצלילים, ולכן לא מבינים צפירות אזהרה או רעש מנוע מתקרב.

קל ונוח להאשים את הילד המתפרץ לכביש או משחק בקרבת מכוניות, באחריות לתאונה. אבל ילדים הם ילדים, ולעולם יתנהגו בצורה ילדותית. האם מגיע להם להיפצע ולהיהרג בשל כך?
ברור שלא, וברור שהאחריות לכך מוטלת על המבוגרים.

על ההורים מוטלת האחריות להדק את השגחה ההורית ברכב ומחוץ לו. לא לאפשר נסיעה ללא חגורת בטיחות ומושב בטיחות תקני, ולא לאפשר לילד בן פחות מתשע לחצות כביש לבד, או לשחק בקרבת כביש ללא השגחה.

השר לא ממלא אחריותו


ואולם הניסיון האירופי מוכיח מעל לכל ספק, כי בחלק ניכר של האחריות לחייהם של ילדים בדרכים, נושאות הרשויות. מדינות אירופה מיישמות מדיניות בטיחות בת-קיימא, שבבסיסה הכרה באחריות לביטחון הילדים באמצעות התאמת התשתית למאפיינים הייחודיים והבלתי ניתנים לשינוי של ילדים. מדיניות זו הוכחה בצורה מובהקת כמפחיתה בצורה ניכרת את שיעורי היפגעות הילדים. בין האמצעים המיושמים במסגרתה - הגבלות מהירות ל-30 קמ"ש בסביבת בתי-ספר ובאזורי מגורים, המרת צמתים למעגלי תנועה, שיפור חזית הרכב והפרדת כלי רכב דו-גלגליים מכלי הרכב הממונעים, ועוד.

כך באירופה. בישראל, לעומת זאת, אין פעולה רצופה ומתוכננת בהתאם למדיניות בת קיימה, ובטיחות בדרכים לומדים רק שליש מהתלמידים, למרות הוראת התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, ולמרות החלטות ממשלה חוזרות ונשנות, על חובת לימודי בטיחות בדרכים לכל ילד מכיתה א' ועד י"ב.

האחריות לקדם את חובת לימוד הבטיחות בדרכים הוטלה על שר התחבורה הבטיחות בדרכים, אבל השר לא ממלא אחריותו זאת, וילדי ישראל, שלא לומדים בצורה מסודרת על הסכנות בדרך, נקטלים בשיעורים הגבוהים ביותר. 41 ילדים בכל שנה. האם הנהגים הצעירים שלא למדו על בטיחות בבתי הספר יותר מוגנים? גם הם לא. מהם נהרגים כל שנה 36 צעירים. כך נמחקות מידי שנה שתי כיתות לימוד מלאות: כיתת ילדים וכיתת נהגים צעירים בוגרי י"ב. יום הילד הבינלאומי הוא גם, ואולי בעיקר – יומם.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}