ישראל זקוקה לתהליך גמילה • יצחק נחשוני, טור מיוחד

הכנסנו את השבת בעולם אחד, והוצאנו אותה בעולם אחר.

את מי מעניין עוד המבצר במושב עמיקם, כשארמון הנשיאות במצרים מוקף בשיריוניות ובטנקים?

איזה שר בטחון בישראל יקח עוד סיכון שלא להאריך בכל מחיר את כהונת הרמטכ"ל גבי אשכנזי, כשהגדר בין מצרים לעזה נפרצה, וגם הכוחות החוצצים בין ישראל לגבול המצרי רותקו למשימת אבטחת שלטונו של הנשיא מובארק?

מי בכלל זוכר עוד שפרופ' שישינסקי אויים רק אתמול-שלשום בעקבות מסקנותיו בעניין הגז, כשכל נושא אספקת הגז ממצרים למדינת ישראל עומד עתה בפני איום ודאי, ולא רק הוא.

לבנון אאוט, מצרים אין, אבל ישראל לעולם תמצא עצמה בעין הסערה ולב החשש. לא תמיד זה קורה משום שנגררנו לשם בניגוד לרצוננו. הפעם, למשל, המהומות, לכאורה, כלל אינן נוגעות לעניינינו המשותפים, ובכל זאת אנחנו מוצאים עצמנו במוקד.

לא המהומות היזומות שהתעוררו ביפו הם אלה שצריכות להדאיג אותנו, גם לא הפגנות ההזדהות שיפרצו מחר בוודאי, בריכוזים ערביים-ישראלים נוספים.

החילוץ הבהול של הדיפלומטים הישראלים ממצרים בעיצומה של השבת, מספר שעות בלבד אחרי שישראל הודיעה כי לא נשקפת להם שום סכנה, הוא שאומר את הכל על חוסר יכולתנו להעריך נכונה את השינויים שמתחוללים סביבנו ושל מנהיגנו לפעול מתוך אחריות. זה מה שמציב אותנו, נכון לעכשיו, מופתעים, מול הסכנות.

למרות העוינות המופגנת של מובארק נגדנו, שמנו את כל הביצים בסל שלו. הפכנו אותו ל'פטרון' בלעדי שלנו גם ביחס לפלשתינים. השלכנו עליו, בלא שום הגיון, כמעט את כל עתידנו.

עכשיו, כששלטונו עומד על סף קריסה אנו נאלצים להימלט על נפשנו כאילו אנחנו בני משפחתו הקרובה שגם הם ברחו ללונדון.

נפילת שלטונו של מובארק אינה צריכה להדאיג אותנו יותר מדי. איש אינו יודע להגיד שהוא, ובוודאי לא שבנו, טוב ליהודים יותר מאשר זה שיבוא אחריו. אבל ההימור המוחלט עליו צריך ללמד אותנו לקח. הגיע הזמן שמנהיגי ישראל יעברו תהליך של גמילה מהסתמכות יתר על שלטון זר - זה לא הוכיח עצמו עם הנוצרים בלבנון, זה לא מוכיח עצמו במצרים, וזה לא יוכיח עצמו גם ב...ארה"ב.

כבר אמרנו שאין לנו על מי לסמוך, אלא על אבינו שבשמים?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!