המנוולים שינו את הכללים • 'דואר צבאי' מיוחד
כשיואב איש הצפרדע שהה במים, המנוולים קבעו שאת המדינה ינהלו העיתונאים - והוא לא ידע • התחמון פושה בצה"ל כבכל ארגון, אלא שכעת חברו גופים שונים לחסל את גלנט
- אריק שוורץ, בחדרי חרדים
- כ"ג שבט התשע"א
- 10 תגובות
"המנוולים שינו את הכללים ושכחו להודיע לי", אמר בבכיינות גלויה ספירו אגניו, סגנו המושחת של הנשיא ריצ'רד ניקסון, כשנאלץ להתפטר ממשרתו, רגע אחרי שהתגלו מעשיו והוא פרש מהחיים הפוליטיים עקב אישומים בהעלמת מס ולקיחת שוחד.
היה זה ביום כפור תשל"ד, כשבארץ השתוללו דם ואש ותמרות עשן. אבל לא זה הקשר היחיד לרמטכ"ל המיועד, יואב גלנט, שאפילו לא התגייס עדיין לצבא.
"יואב גלנט אינו מתכוון לוותר", אומרים מקורביו - שם קוד למי שאינו יכול לדברר את עצמו. שכן, דובר צה"ל נמנה על חוג יריביו, ואלו מחככים ידיהם בהנאה בשבוע האחרון - הקול נשמע ממרומי הקומה ה-14 בבניין המטכ"ל ועד המזנון של בית סוקולוב - והדובר המיועד, תא"ל ליאור לוטן, עדיין לא נכנס לתפקידו (ומי בכלל יכול כעת להבטיח לו שיכנס).
יאמר ברורות, הסיפור של גלנט אינו חורג מכל סכסוך שכנים קלאסי, כזה שיש בכל ישוב, בכל עיר, ואפילו בכל בניין. אפילו סלילת כביש פרטי על שטח ציבורי כבר היה לנו: האלוף גדעון שפר, ראש אכ"א, עשה זאת בהיותו מפקד בסיס חיל האוויר בחצור, ואיש לא סילקו ממשרתו.
אלא מאי? כשיואב איש הצפרדע (שסמלו בכלל עטלף, עוד שגיאה צבאית מגוחכת) שהה מתחת למים, המנוולים החליטו שאת המדינה ינהלו אנשי התקשורת - והוא לא ידע.
מה שנעשה אתמול מעל גלי האתר, בניצוחם של 'אנשי הרוח', חנן קריסטל, משה נגבי וכרמלה מנשה, הוא לא אחר מאשר חיסול ממוקד - וחבל שבית הדין הבינלאומי בהאג לא שופט על כך.
בינינו, הרי לא נולד יועץ משפטי שיהין לקבוע, על פי מיטב שיקול דעתו המלומדת (פשששש), שהעבירות שביצע גלנט אינן מצדיקות את ביטול מינויו - והעצמת הסחרור שצה"ל כבר נמצא בו, ובעצם לסכן את כולנו.
ברגע שכרמלה דיווחה, והנגבי קבע, ואלון בן דוד ציטט קצין בכיר (עוד שם קוד לכלום), אין לו ברירה אלא לצעוד בעקבותיהם, ורק יואב גלנט ממשיך לשחק אותה אדיש וקר-רוח, אבל האויב התקשורתי אינו הערבי שממול, וקור-רוח לא מרשים אותו. אולי ההיפך.
אין חולק על כך שערך האמינות הוא נעלה ביותר, במיוחד כשמדובר בארגון צבאי. לא מדובר כאן בכסף, אלא בחיי אדם. דיווח שאינו אמיתי, עלול להוביל לצעדים שגויים ולסכן חיי חיילים בשדה קרב.
על זה מסכימים כולם.
האם זה באמת קורה? ממש לא. קחו, למשל, את מינויו של סגן אלוף הרב י.א. שסוקר כאן בהרחבה. הבחור נתפס כשהוא מעתיק מבחן במכללה לפיקוד ומטה, נזרק משם בבושת פנים ועדיין מונה לתפקיד ראש ענף זיהוי חללים, בלחצו של הרב הראשי לצה"ל. הרכלנים יאמרו מפני שחמיו מועמד לרבנות עיר גדולה, וברבנות הצבאית מבקשים את קירבתו.
כעת אומרים לנו המשה-נגבים שרמטכ"ל אמור להקרין יושרה. זה נכון. אבל העדר היושרה מאפיין חלקים נרחבים מהצבא. אתם יודעים מה? גם קבלת גיור שאינו אמיתי הוא העדר יושרה, ואת זה דווקא הם אוהבים.
איך אומרת הכרזה הגדולה בבית הספר לקצינים? משמעת אינה ניתנת לחלוקה. ואני אומר: גם יושרה לא.
אם ישלם יואב גלנט במשרתו את מחיר הלימוד הערכי של צה"ל - דיינו. אני חושש שלא.
איי השקר, הטיוח והתחמון (מילה צבאית נפוצה) פושים בצה"ל כבכל ארגון אחר. אלא שהפעם חברו להם יחדיו גופים שונים: הימין שמבקש להיפרע ממנו על ההתנתקות; השמאל שמבקש להיפרע על 'עופרת יצוקה'; והתקשורת שמבקשת להיפרע מברק שתעתע בה בשבוע שעבר - והכל במסווה של צדיקות, יושרה וחוק.
המנוולים שינו את הכללים, לידיעתך הגולש (תרתי משמע) יואב גלנט.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות