כ"ב אלול התשפ"ד
25.09.2024

גדעון סער מנגב דמעה • מצמרר

בנאום מרגש שנשא בטקס יום השואה פאריז, סיפר גדעון סער שני סיפורי זוועה על השואה ועל הנאצים • כך התקבלה ההחלטה השטנית על השמדת הנשים והילדים • "זכור, לא תשכח"

רגע אמוציונלי. גדעון סער. צילום: פלאש 90
רגע אמוציונלי. גדעון סער. צילום: פלאש 90



שר החינוך, גדעון סער, טס לפאריז ל-24 שעות כדי להשתתף בטקס יום השואה הבינלאומי.

בטקס נוכחים אירינה בוקובה מנכ"ל אונסקו, אריק רוטשילד נשיא מוזיאון השואה בפאריז, שגרירים, ניצולי שואה ואישי ממשל צרפתיים.

כולנו מכירים את שר החינוך הקשוח, אבל שם, בפאריז, התגלה סער כאדם רגשן להיסטוריה היהודית. זו הסיבה בגינה בחרנו להעלות כאן את נאומו, שנישא שם לפני זמן קצר.

ההחלטה הקשה חייבת להיעשות

"מחר נציין את יום השואה הבינלאומי. החלטה מס' 61 של האסיפה הכללית של אונסקו, שהתקבלה בנובמבר 2007 קובעת שהשואה "תהיה לעולמי עד אזהרה לכל העמים על הסכנות הטמונות בשנאה, בקנאות חשוכה, בגזענות ובדעות קדומות.

"הלקח המוסרי וההסטורי שהמין האנושי צריך להפיק מהשואה חייב לעבור דרך הבנת הקריסה המוסרית הטוטלית שחלה באירופה במהלך אותן שנים נוראות. המשטר הנאצי היה אכן אחוז-טירוף. 'הִציגוּ לנו את השאלה', אמר ראש הס"ס, היינריך הימלר, באוקטובר 1943 בפני אנשיו, 'איך זה עם הנשים והילדים? לא נראה לי שיש לי הזכות לחסל את הגברים – ולהניח לילדיהם לגדול ולהיעשות נוקמים בבנינו ובנכדינו. ההחלטה הקשה חייבת היתה להיעשות כדי שהעם הזה ייעלם מעל פני האדמה'.

"אבל השלטון הנאצי לא יכול היה לבצע את מזימתו ללא שיתוף פעולה עמוק ורחב בכל רחבי היבשת: מצד עמים, ומצד אליטות. מעטים גילו גישה אנושית. רבים שיתפו פעולה ורבים רבים עמדו מנגד.ובמקביל: שערי מדינות העולם נסגרו בפני כל אלה שביקשו להימלט מאירופה לכל יעד אפשרי.

"שלב אחר שלב התקדם היטלר בתעמולת השנאה נגד היהודים, אפלייתם, דחיקתם אל מחוץ לחברה, סימונם, ריכוזם הטריטוריאלי ולבסוף – השמדתם. הוא בדק כל הזמן את גבולות ההיתכנות של ההתקדמות במימוש תוכניותיו השטניות. אבל בשום מקום הוא לא נתקל במעצור של ממש, במחסום או בסכר. מדהימה הקלות שבה ניתן היה לבצע כל זאת".

להתייצב מול הרוע

"פרופ' שאול פרידלנדר מתאר בספרו המונומנטלי 'שנות ההשמדה' אפיזודה אחת, בה חזרו מהטבח בבאבי-יאר כמה יהודים קשישים (תשעה, לדברי עדים) וישבו ליד בית-הכנסת הישן.
איש לא העז להתקרב אליהם ולהציע להם מזון או מים. העונש על כך היה עלול להיות הוצאה מיידית להורג. בזה אחרי זה גוועו היהודים ומתו, עד שנותרו מהם שניים בלבד. עובר-אורח הציע לזקיף הגרמני לירות בשניהם בִמקום להניח להם למות ברעב. השומר הרהר בכך רגע ועשה זאת.

"המחויבות האוניברסאלית למנוע הישנות הטרגדיה, שאין דומה לה בתולדות אנוש, מחייבת לזכור מה קרה על אדמת אירופה באותם ימים. הקידמה, הטכנולוגיה, המדע לא עצרו את הזוועה. במידה רבה – ההיפך מכך הוא נכון. הן אפשרו למכונת ההשמדה הנאצית לקיים רצח המונים בהיקפים בלתי נתפסים. רק הדבקות בערכי מוסר, היא הערובה למנוע זוועות ולהבטיח עתיד טוב יותר למין האנושי. דבקות כזאת מחייבת נכונות להתייצב מול הרוע, להתעמת איתו ולעתים גם לשלם מחיר.
דבקות כזאת נוכל להבטיח רק באמצעות חינוך.

"אני משוכנע שככל שנרחיב ללמוד וללמד על שאירע באותם ימים אפלים – דבר שקורה היום יותר ויותר במדינות רבות - נוכל לחסן מפני קהות חושים מוסרית, שהיא תמיד זאת שמאפשרת זוועות מעשה ידי-אדם".

לא תשכח

סער סיים בציטוט הפסוק המפורסם מספר דברים (כ"ה,י"ז-י"ח), אותו קרא בפאתוס רב.

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ;...לֹא תִּשְׁכָּח".

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}