כ"ח חשון התשפ"ה
29.11.2024

סער מתעקש: תארים אקדמיים למפקחים החרדיים

שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ביקש לקיים דיון עקרוני: מדוע משרד החינוך דורש תארים אקדמיים ממועמדים לפיקוח בבתי הספר החרדיים? • משרד החינוך התנגד

ממה הוא פוחד? גדעון סער. צילום: יצחק לב ארי
ממה הוא פוחד? גדעון סער. צילום: יצחק לב ארי

במהלך דיון בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים עלה הנושא העקרוני של חובת תארים אקדמיים למועמדים למשרת מפקחים בבתי הספר החרדיים.

מגיש העתירה, הרב עקיבא מאיר, יו"ר הקליניקה החרדית בקרית אונו, טען כי מדובר באפליה מגדרית. השופט, איל אברהמי, חובש כיפה ושופט הנחשב הגון ביותר, ביקש לפתוח את הנושא באופן עקרוני, למרות שהעתירה עצמה הוגשה למקרה ספציפי של אברך שהגיש מועמדות לתפקיד מפקח.

במשרד החינוך, סירבו.

בשיחה עם מאיר הוא מספר, כי העתירה הוגשה באופן פרטני עבור אברך שהוא רב קהילה וגם מורה זה 20 שנה. למרות ניסיונו העשיר, הידע הרב, והבחינות הרבות אותן עבר בדרך לקבלת תואר הרבנות שבידו, משרד החינוך סירב לאשר לו להשתתף במכרזים, שכן אינו עומד בתנאי הסף הכוללים תואר אקדמי.

לדבריו, משרד החינוך מתכנן מלכתחילה את המכרזים באופן כזה שחרדים לא יוכלו לעמוד בהם, כאשר למכרזים ניגשו כ-100 איש, למעלה מ-90% מהם לא חרדים. "הטענה שלנו הייתה, ראשית, שעצם התארים מיותרים, אינם מתחייבים מעצם התפקיד, ולכן מוגדרים בחוק כאפליה. שנית, המכרזים לא כללו דרישה להשכלה תורנית עבור מפקחים במגזר החרדי, דבר שיש בו טעם לפגם. האם יתכן שמפקח חילוני יפקח על בתי ספר חרדיים?!" – הוא תוהה.

מבחינת משרד החינוך, אין בכך בעיה, כל תפקידו של המפקח הוא לבדוק את יישום תוכנית הליבה, ומבחינתם אולי אפילו רצוי שיעשו זאת מפקחים חינוכיים. אבל היתכן שיהודי חרדי שולח את ילדיו לבית ספר והמדינה, שאמורה לדאוג לחינוכם על פי ערכיו שלו, מפקידה אותם בידיים שההורה אינו סומך עליהם?!

לשבחו של השופט יצוין כי הוא רצה לפתוח עקרונית את הנושא כולו, מעבר לדיון על מגיש העתירה עצמו. אלא שהמדינה התנגדה לכך נחרצות.

במהלך הפסקה אותה יזם השופט נערכה התיעצות בין הפרקליטות לבין מנכ"ל משרד החינוך שושני, והאחרון הביע התנגדות נחרצת לדיון עקרוני בנושא. השופט אף ביקש מהפרקליטות ללמוד, במהלך ההפסקה, את הדו"ח אותו הגיש עו"ד הרב ירון אונגר לבקשת מנכ"ל הכנסת. הדו"ח תומך בהחלט בהכרה בתארים רבניים כתואר אקדמי. נציב המדינה הקודם, שמואל הולנדר, אף תמך בכך אישית. השופט אף אמר לפרקליטות כי טיעוניה אינם מדויקים. הוא ניסה לבקש לדחות את המכרזים, אך משרד החינוך התנגד.

בסופו של דיון החליט השופט לתת צו מניעה רק על משרה בודדת מבין 15 המשרות למפקחים, כדי להשאיר פתוח את נושא מינויו של מגיש העתירה.

במקביל יקבע דיון נוסף בשאלה העקרונית בנושא התארים. אם אכן יוחלט כי הדרישה מיותרת, יוכל מגיש העתירה להתמנות למפקח לבתי הספר החרדיים, והחל מהשנה הבאה לא יכללו מכרזי משרד החינוך דרישה לתואר אקדמי. לדברי מאיר, להחלטה מסוג זה תהיינה השלכות רוחביות בנושאים שונים, לטובת המגזר החרדי.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}