"הרשות הפלסטינית ויתרה על רוב מזרח ירושלים"

התחרות בין רשתות התקשורת הביאה הערב את רשת אל ג'זירה לפרסם מסמכים סודיים. מה שויקיליקס יכולים לעשות, גם הרשת הערבית הפופולארית יודעת ומסוגלת לעשות.

וכפי שפרסומי ויקיליקס עוררו סערה עולמית רבה, נראה כי גם הפרסומים של אל-ג'אזירה הצליחו להתסיס את הרוחות, ועוד יגרמו זעזועים רבים ברשות הפלסטינית. ברשות זועמים, כמובן, על אל-ג'זירה, שאפילו לא טרחה ליידע את ההנהגה הפלסטינית קודם שפרסמה את המסמכים הבעיתיים.

ראשון המגיבים הזועמים היה סאיב עריקאת, שדרש לדעת מי המקור להדלפות. המראיין השיב לו באדישות, ואף הוסיף וסיפר למרואיין שלו כי בקרוב צפויים פרסומים נוספים המציגים ויתורים מפליגים אותם עשתה הרשות הפלסטינית בנושאי הפליטים וזכות השיבה. עריקאת, מצידו, שב ואמר כי "אל-ג'זירה נהגה בצורה לא אתית בעניין חשיפת המסמכים", וכי הדברים שפורסמו "אינם מדוייקים".

"

יהרגו אותם ביום למחרת

בשלב הראשון פרסמה הרשת, גם בערוץ הטלוויזיה וגם באתר האינטרנט שלה, כמה מאות מסמכים סודיים, המתעדים את ההסכמות שעלו בין הצדדים במשא ומתן בין ישראל והפלסטינים. בהמשך, מבטיחה הרשת, יפורסמו לא פחות מ-1,600 מסמכים. מדובר, בין השאר, בפרוטוקולים רשמיים בהם תיעדה הרשות את הפגישות השונות בין הצדדים.

מן החומר עולה העובדה המפתיעה לפיה ויתרה הרשות, כחלק מהסכם שלום כולל, על שליטה באזורים רבים בירושלים, גם בחלקה המזרחי. בנוסף, חושפים המסמכים את העובדה שאבו מאזן קיבל הודעה מראש המטה המדיני בטחוני, עמוס גלעד, על כוונת ישראל לתקוף בעזה,ועל הכוונה לבצע סיכולים ממוקדים ומעצרים בבכירים בחמאס בעזה ובגדה המערבית.

באחד המסמכים מסופר על פגישה, שנערכה בחודש אוקטובר 2009, בין ראש צוות המשא ומתן מהצד הפלסטיני, סאיב עריקאת, לבין השליח האמריקני, ג'ורג' מיטשל. הימים ימי שלטונו של אהוד אולמרט, כששרת החוץ היא ציפי לבני. המסמכים מתארים שיחות בין הצדדים וכן מציגים מפות, אותם העביר הצוות הפלסטיני לישראל, ובהן השטחים שיישארו בשליטת ישראל.

שני הצדדים שוחחו, ובמהלך הדברים ציין עריקאת כי הפלסטינים דורשים ריבונות בעיר העתיקה, אך מוכנים לוותר על הרובע היהודי וגם על חלק מהרובע הארמני.

עריקאת הוסיף: "את הר הבית ניתן להשאיר פתוח לדיון. אפשר למצוא דרכים יצירתיות". הוא הציע, למשל, אפשרות להקמת מועצה משותפת שתנהל את המקומות הקדושים, או לכל הפחות לקבל הבטחה מישראל לבל תבצע חפירות בהר.

במקביל הסכימו הפלסטינים לוותר גם על שכונות במזרח ירושלים, ולמעשה הסכימו שכל השכונות היהודיות, מלבד הר חומה, יישארו בידי ישראל. בנוסף, הסכימו לוותר על שכונת שייח' ג'ראח, בתמורה להחלפת שטחים הולמת.

מפה על מפית

מן המסמכים עולה, כי בחודש מאי 2008 הציעו הפלסטינים כי ההתנחלויות ביהודה ושומרון יישארו תחת ריבונות פלסטינית ותושביהם יהפכו לאזרחים פלסטינים. "היהודים יהיו אזרחים בעלי זכויות מלאות בפלסטין, בדיוק כמו ערביי ישראל אצלכם", הייתה לשון ההצעה.

באחד המסמכים, מחודש ינואר 2010, מצוטטת שיחה בין עריקאת לשליח האמריקני מיטשל. בין הדברים מתלונן עריקאת כי הם הסכימו לתת לישראל את השטח הגדול ביותר מאז ומעולם של ירושלים ההיסטורית אבל גם לכך הם לא הסכימו. "הסכמנו לוויתורים בגדה בתמורה לחילופי שטחים באזור הבקעה וגם לדרישה הישראלית שהמדינה הפלשתינית תהיה מפורזת מנשק צבאי. כמה עוד יכולנו ללכת לקראתם ולתת להם?" - תהה באוזני עמיתו האמריקני.

בין השאר, כך נחשף, הסכימו הפלשתינים לפשרה בסוגיית הפליטים, לפיה ישראל תסכים לקלוט "רק" 10,000 פליטים פלסטינים בגבולות הקו הירוק. עריקאת אף הסכים, עקרונית, לדרישה לפיה יכירו הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית. עוד הסכימו הפלשתינים לחילופי שטחים ואוכלוסייה עם ישראל בעיקר באזור עוטף ירושלים והבקעה.

אירוע קוריוזי מתואר במסמכים בקשר לפגישה שנערכה בשנת 2008 במעונו הרשמי של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בירושלים. בפגישה השתתף גם יו"ר הרשות, אבו מאזן, ובמהלכה הציג בפניו אולמרט את מפת הסכם הקבע. אלא שהוא סירב לתת לו עותק של המפה, ולכן נאלץ אבו מאזן לשרטט אותה על מפית בכתב ידו...

בהמשך, כך עולה מן המסמכים, הציע אבו מאזן כי מעלה אדומים תועבר לריבונות הפלסטינית ותהפוך "סמל לדו קיום ושיתוף פעולה".

את ההצעות הללו דחתה ציפי לבני, שטענה כי לא תהיה כל אפשרות לספק ביטחון לתושבים ישראלים, שיתגוררו במדינה פלסטינית. "אתה יודע עד כמה זה מסובך ולא ריאלי", אמרה, בהוסיפה כי "יהרגו אותם ביום למחרת".

משיבה את החיים לאזור

בין השאר חושפים המסמכים את טיב היחסים בין מנהיגי הרשות הפלסטינית לבין הצד הישראלי והצד האמריקני.

החשיפה הראשונה מדברת כבר על שנת 2005, כאשר נפגש יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון, בביתו של שרון. שרון הביע תרעומת באוזני אבו מאזן על שלא הצליח למוטט את תשתית הטרור של החמאס והג'יאהד האיסלמי. אבו מאזן, לאחר השיחה, ציין בחיוב את העובדה כי שרון מחשיב אותו לחבר והוסיף, כי גם הוא מחשיב את שרון לחבר. "כל כדור שמכוון לעבר ישראל הוא כדור שמכוון גם לעבר הרשות הפלסטינית", הוסיף.

גילוי נוסף של ידידות אובחן במהלך סבב שיחות, שנערך במלון המלך דוד בירושלים בחודש יוני 2008. אבו עלא, בכיר בצוות המשא ומתן הפלסטיני, אמר ללבני, שהתמודדה אז על רשות מפלגת 'קדימה': "אני הייתי מצביע לך". לבני, בתגובה, אמרה לו: "אין לך דילמה גדולה מדי".

במרץ 2008 נפגש אבו עלא עם מזכירת המדינה דאז, קונדוליסה רייס. "את משיבה את החיים לאזור כאשר את מגיעה", אמר לה אבו עלא, בידידותיות.

ובכל זאת, גם לאחר כשלון ועידת אנאפוליס, בשנים 2007-2008, וגם לאחר סירובו האחרון של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להמשיך בהקפאת הבניה בהתנחלויות, נרשמו טונים שונים לגמרי של דיבורים.

בשלב מסוים פנה סאיב עריקאת למיטשל ודיבר בכעס רב באמרו: "19 שנים של הבטחות ועדיין לא החלטתם מה ברצונכם לעשות איתנו... אנחנו עמדנו בהתחייבויותינו למפת הדרכים. אבל לא, הם לא יכולים אפילו לתת לי שישה חודשי הקפאה כ'עלה תאנה'".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!