"שרות צבאי ועבודה - כבר לא מוקצה מחמת מיאוס"

הציבור החרדי מוכן ופתוח יותר לקבל את המושג 'שירות צבאי' שכבר לא מוקצה מחמת מיאוס" מעיד סגן חנוך זלץ חרדי מבני ברק "אני מרגיש את זה בקהילה שלי. המספרים מדברים בעד עצמם - כיום לראות חיילים חרדים על מדים בבני ברק ובירושלים זה לא נפוץ אבל זה כבר סוג של שיגרה".

דבריו של זלץ (27) נשוי ואב לשניים שהתגייס לפני שנתיים לצה"ל תואמים את מסקנות דו"ח הביניים בנושא חוק טל שהוגש השבוע לוועדת חוץ וביטחון. הדו"ח קובע אמנם שהחוק שנועד לשלב חרדים בצה"ל נכשל כמותית אך הוא גם מצביע על מגמת שיפור דרמטית בשנים האחרונות בנוגע להשתלבות חרדים בצבא.

"יש התקרבות", מסכים סגן חיים דיקמן (28) עם דבריו של זלץ. דיקמן נשוי פלוס שלושה ממודיעין עילית גם הוא חרדי המשרת עם זלץ ביחידת שח"ר (שילוב חרדים) כחול שבמסגרתה משרתים כיום כ-500 חרדים במקצועות הטכנולוגיה והמחשוב. שניהם בוגרים של ישיבות עילית חרדיות המשרתים בחיל האוויר.

"כל העולם משתנה וגם המגזר החרדי נגרר אחריו" ממשיך דיקמן "הפתיחות הגדולה היא בהכרה שלא כל יציאה לעבודה או לגיוס היא נוראה. אנשים מבינים שהצבא יוצר פלטפורמה לעבודה לפרנסה ולהשתלבות. פעם היתה סטיגמה שמי שהולך לצבא מוריד כיפה ורמת הדת שלו שואפת לאפס והיום זה לא ככה." שני לובשי המדים חוזרים כל הזמן על המילה השתלבות. השתלבות החרדים בחיים החילוניים - בצבא בעבודה ובלימודים האקדמיים - היא המפתח ליציאת המגזר ממעגל העוני וטיפין טיפין ניתן לראות את אותותיה בחברה החרדית.

בעמותות החילוניות מברכים על השינוי אך טוענים כי הוא לא מספיק. "אם בוחנים את המגמה רואים שאכן מדובר בהתחלה מהפכנית הצבא הוא הגוף היחיד שבאמת עובד כמו שצריך אבל זו רק ההתחלה - גיגית בים ההשתמטות" אומר שחר אילן סמנכ"ל עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון. "העניין הוא שהשינויים האלה לא יכולים לקרות לאט כמו שאומרים לנו. הדמוגרפיה החרדית עובדת כל כך מהר שהשינויים האלה לא מדביקים אותה. מצד אחד הממשלה משקיעה סכומי עתק להוציא 2000 חרדים לאקדמיה ולצבא ומצד שני מספר האברכים גדל רק בשנה האחרונה ב7000 אי אפשר לבודד את ההישגים של הליכה לצבא לעבודה ולאקדמיה מהדמוגרפיה. חייבים להגיע למצב שמספר האברכים ומספר מקבלי דחיית שירות יפסיקו לגדול אחרת אי אפשר יהיה למנוע את הקריסה".

שח"ר של יום חדש?

"עברתי את כל המסלול החרדי לפי הספר" מספר זלץ "אני ליטאי למדתי בתלמוד תורה ישיבה קטנה ישיבה גדולה והתחתנתי. שנה אחרי החתונה הגיעה לאוזניי השמועה על פרויקט שח"ר כחול ומיד קפצתי על זה." זלץ מספר שקיבל את ההחלטה להתגייס בגיל 22 בעיצומה של שנת ההכרעה שבמהלכה אמור תלמיד הישיבה לבחור על פי חוק טל אם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. "היתה לי התלבטות קשה" הוא מספר "ידעתי שארצה לעשות שירות צבאי ולהצטרף למעגל העבודה. הפלונטר היה ששירות צבאי במסגרת רגילה לא בא בחשבון מטעמים דתיים זאת סביבת עבודה שלא עולה בקנה אחד עם אדם חרדי שנחשב חזק - יש בעיות כשרות צניעות וכדומה. התייעצתי עם רבנים והחלטתי ללכת על הפרויקט הזה".

לדבריו של דיקמן אף שיש עלייה במספר החרדים השואפים להתגייס זה עדיין לא מספיק: "כשהרמטכ"ל הרצה בפני חרדים בקריה האקדמית אונו קמתי וסיפרתי שכיום רואים כבר פחות את התופעות של חרדים שיוצאים מהבית עם בגדים חרדיים ומחליפים למדים בתחנה המרכזית ומחליפים שוב בדרך הביתה. בסוף ההרצאה ניגשו אלי שני בחורים ואמרו לי שאני ממש טועה והם יודעים מניסיון שיש עוד רבים כאלה".

"אני נכנס לאיצקוביץ' (בית הכנסת המרכזי בבני ברק. י"ש) פעמיים ביום" מתערב זלץ "ואני לא פוגש עיניים מפחידות. אנשים כן מסתכלים במיוחד על דרגות הקצונה שזה יותר מושך עיניים. אבל ההסתכלות כיום היא לא ההסתכלות שהיתה לפני כמה שנים. פעם כשהיית הולך עם מדים אנשים במגזר שלנו פירשו את זה כאילו איזה מסכן איך הידרדרת היום כבר מסתכלים אחרת".

"בחרתי לצאת לקורס קצינים כדי להכיר ולהיות מוכר" מוסיף זלץ. "הציבור החרדי לא רואה את הציבור החילוני כמשהו פסול או טמא. כל התוכניות המיוחדות לחרדים בצבא ובאקדמיה נועדו שלא תהיה לאדם החרדי 'ירידה' בהשקפת עולמו. היה לי חבר בקורס קצינים אתיאיסט טוטאלי ובסוף הקורס כשהתחבקנו הוא אמר שמעבר לכל החוויות השיחות לתוך הלילה והוויכוחים היו המעניינים ביותר. נוצר שיח שלא היה קיים".

השניים לא מכחישים שההטבות הכלכליות והאפשרות לרכוש מקצוע היו הגורמים שעודדו אותם להתגייס. "אי אפשר להסתיר את העובדה שהנושא הכלכלי הוא שיקול משמעותי" אומר דיקמן "אבל נלווה לזה ערך נוסף וזה החלוקה בנטל. החלטתי להצטרף למעגל העבודה ולהפסיק את מסלול תורתו אומנותו ואני לא משתמט אני עושה צבא. ברור שהמקצוע נותן פוש גדול ויותר מוטיבציה אבל מי שלא נשאר בישיבה יש עליו חובת שוויון".

"האדם החרדי הממוצע יש לו אהבת ארץ ישראל" מוסיף זלץ "הוא חושב על שלמותה לא פחות מאדם חילוני. המניעים שלי להתגייס לא נבעו רק משיקולים כלכליים אלא מתוך רעיון שאם אני מפסיק לשבת וללמוד אני צריך ללכת להתגייס".

למרות הציונות שמפגינים השניים הם מגינים בחירוף נפש על חבריהם שאינם מתגייסים. "אני לא יכול לשכנע אמא שהבן שלה נלחם בלבנון ולא ישנה בלילות שאח שלי שלומד בישיבה מבוקר עד לילה מגן עליה באותה מידה" אומר זלץ "אין סיכוי שהיא תאמין בזה. אבל אנחנו יודעים שאדם שיושב בישיבה לא לומד כדי להשתמט אלא כדי לעשות אותה פעולה".

יותר מ4,000 אקדמאים חרדים

אחד המקומות שבהם נראית ההשתלבות החרדית במיטבה היא במסלולים החרדיים במוסדות האקדמיים. על פי נתונים שנאספו במשרדי הממשלה בין 4000 ל5400 חרדים נמצאים כיום בעיצומם של לימודים אקדמיים. אחד המסלולים הפופולריים בקרב המגזר הוא המסלול החרדי שבקריה האקדמית אונו.

הרב יחזקאל פוגל ממובילי השינוי בתחום ההשכלה וההכשרה המקצועית בציבור החרדי מנהל כיום את הקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו. תחת הרב פוגל לומדים היום כ2002 חרדים בשתי שלוחות. "כשאני התחלתי במוסד ההכשרה המקצועי הראשון שקיבל הכשר של הרבנים זה היה בשנת '96 היו שם 30 אנשים בלבד. המסלולים האקדמיים נפתחו בשנים 2001-2000 וגם בהם היו שותפים כמה עשרות בלבד. אבל המגמה הולכת וגדלה בקצב מסחרר רק במחזור האחרון היו 660 סטודנטים חרדים חדשים".

לדברי הרב פוגל מרבית התלמידים נמנים עם עדות המזרח כ58 אחוזים מהם גברים ו42 אחוזים נשים. 1301 בוגרים סיימו את המסלול עם תואר אקדמי ו78 אחוזים מהם השתלבו בעבודה בתחומים שלמדו.

לדבריו גם על הפער המשמעותי של 12 שנות לימוד והשכלה יסודית ניתן לגשר: "לחרדים אמנם חסרה ההשכלה היומיומית אבל יש משהו בתלמוד בגמרא שמפתח מאוד את החשיבה והם מצליחים לגשר על הפערים במסגרת המכינה ללימודים האקדמיים".

הרב פוגל מוסיף כי מספר האקדמאים החרדים הוא אמנם טיפה בים אבל צריך להסתכל בטווח ארוך: "הגרף הולך ומתפתח באופן עקבי. יש עוד פעולות שצריך לעשות כמו לסייע לאנשים בשכר הלימוד במציאת מקום עבודה אבל אנחנו בכיוון הנכון".

חלק ניכר מבוגרי האקדמיה בקריית אונו מוצאים עצמם מהר מאוד בשוק העבודה כמה מהם במשרות שרק חלמו עליהן - מנחם וולף (36) חסיד גור מירושלים נשוי ואב לחמישה הגיע ללימודים בקריה האקדמית אונו נטול כל השכלה ומשמש כיום מפקח מס הכנסה ברשות המסים. "אפשר לומר שידעתי ששתיים ועוד אחת זה שלוש אבל לא ידעתי שאחת ועוד שתיים זה אותה תוצאה" הוא אומר בציניות. "תמיד רצו לי מספרים בראש ידעתי שיש לי כישרון מסוים שקשור למספרים אבל לא ידעתי מה לעשות עם זה".

וולף בעל הלבוש החרדי המסורתי מספר על הקושי בהשתלבות בעבודה בגוף חילוני: "זה משרד ממשלתי לכל דבר ועניין. יש חילונים דתיים ונשים. אדם חרדי שעובד בסביבה חילונית זו לא הסביבה הטבעית שלו. הפתיחות לא קיימת במגזר החרדי ויש הבדל במנטליות. בדיוק בשל כך התחנכתי במוסדות חרדיים ומשם לקחתי את החישול להישאר באידיאולוגיה שלי. לזה מצטרף הסיוע הגדול שקיבלתי מתוך הרשות יש מקרים שאני אפילו לא צריך להגיד והבוסים שלי מצידם עוזרים ומקלים מאוד את השילוב הזה".

מלבד ההתמודדות עם המגזר החילוני מתמודד וולף גם עם המגזר החרדי: "בשטיבל (ביטוי לקהילה הקרובה. י"ש) שלי אין אנשים שיצאו לתואר ולעבודה שנחשבת מקצוע מכובד אני נטע זר ולחדשנות תמיד יש יתרון. אני לא מדבר בשם הציבור החרדי אבל לטובת החברה כולה דרושה חשיבה נועזת מהסוג הזה שאני מייצג. ככל שיותר אנשים מהמגזר החרדי יראו את המשתלבים תהיה יותר נראות למגזר הזה בצמתים המרכזיים יהיה קל ליצור חברה סובלנית. אין כיום תור ארוך שמשתרך לצאת לעבודה גם המגזר הכללי עדיין מגשש באפלה כשמדובר בתעסוקת חרדים למרות כל היוזמות".

דוגמה נוספת להשתלבות חרדים בלימודים ובשוק העבודה היא עו"ד אבי אבוחצירא - חרדי ובוגר נוסף של הקריה האקדמית - שמשמש כיום עוזרו של שר החוץ אביגדור ליברמן. עו"ד אבוחצירא אינו מתראיין אך חבריו מעידים כי הוא מאמין כי צריך להתקיים שינוי תפיסתי שלא משנה אם אדם הוא חרדי דתי או חילוני - מי שעובד קשה ומתאמץ יכול לפרוץ כל מחסום ולהגיע הכי רחוק שאפשר לטענת חבריו עו"ד אבוחצירא מאמין כי העובדים החרדים נאמנים ומסורים בצורה טוטלית ולא סתם רוב יועציו של ראש הממשלה הם דתיים. אלו אנשים שבאים לעבוד ולעבוד קשה.

לעומת הגברים נשות הציבור החרדי רגילות לצאת לעבודה כשהבעל יושב בכולל ועיקר הפרנסה מוטלת על כתפיהן. רוב הנשים בוחרות לעסוק בהוראה אך יש גם נשים שמחליטות ללכת רחוק יותר כך לדוגמה ליבי הלפרין חסידת חב"ד מאלעד נשואה פלוס שניים שעובדת כרואת חשבון במשרד רואי החשבון הידוע קוסט פורר גבאי. "למדתי ועסקתי בהוראה והחלטתי שאני רוצה להמשיך ללמוד משהו ולהתפתח" היא מספרת "הרבי מלובביץ' תמיד אמר שאם עושים משהו עושים אותו עד הסוף וזה מה שעשיתי".

הלפרין עובדת במשרד חילוני ויש לכך משמעויות - "יש אתגר לשלב עם העבודה את ההוראות של הקדוש ברוך הוא והרבי שיהיו עדיין במקום הראשון. יש לשמור על צניעות כשרות חגים וענייני דת. כשמדובר באישה חרדית הדבר הראשון הוא נושא הצניעות. לשמחתי זה משרד מאוד מכובד ויש קוד לבוש. מלבד זאת כמו שאני כך נשארתי ומקבלים אותי מאוד יפה. כמובן שיש שוני שאישה חרדית עובדת במקום חילוני. אם קורה שבמקומות עבודה יש קשרים יותר אישיים אצלי ברור שיש יחסי עבודה ולא מעבר לזה. לחיצות ידיים - כולם יודעים שזה לא בא בחשבון. לפעמים לא שמים לב אני מאוד מתנצלת ומיד מבינים. יש בעיה להגיד שאנחנו לא שונים כי זה לא נכון. מצד שני צריך לכבד כל אחד באשר הוא ובגלל שאני שונה זה לא אומר שאי אפשר להסתדר. לכל אחד יש מה לתרום וצריך לדעת ליהנות מהתרומה של כולם".

הרבנים - הסכמה שבשתיקה

הגורם המשפיע ביותר על השינויים שעובר המגזר החרדי הוא הרבנים. אלו מעולם לא אישרו באופן גורף את עזיבת ספסלי הישיבות והיציאה לאקדמיה לצבא ולעבודה אך בשנים האחרונות נותנים מעין הסכמה שבשתיקה לתהליכים אלו. "הרב לא יכול לקרוא לכולם לצאת לעבודה ולרכוש מקצוע. אנחנו נושמים וחיים בשביל ללמוד תורה" מסביר גורם המקורב לאחד הרבנים החשובים "מצד שני הרבנים חיים את הציבור שלהם. הם לא יכולים להתעלם מהמצוקה הכלכלית הקשה שיש בציבור ולכן יש שתיקה בנושא למרות שאף אדם חרדי לא יעזוב את ספסלי הישיבות מבלי להתייעץ עם רבו".

"אין קול קורא לצאת להתגייס אבל אין התנגדות נחרצת" מאשר זלץ. "מכך שאין התנגדות אפשר לומר שהרבנים יודעים מבינים ותומכים." "גם הפרויקט של שח"ר כחול לא נועד להוציא אנשים מהכוללים ולגייס אותם" מוסיף דיקמן "המטרה היא לקחת את אלה שרוצים לצאת ואותם לגייס". ובכל זאת מודים השניים שאם הרב אלישיב מנהיג הפלג הליטאי ומי שנחשב כיום לפוסק הדור יקום ויגיד שהפרויקט לא מתאים - לא יהיו יותר מתגייסים. במקרה כזה "יפרשו המשרתים בלב כבד ומהר מאוד הפרויקט ייסגר. יש לנו חיוב של ככל אשר יורוך מפי הרבנים" אומרים השניים.

מלבד הנושא הרבני-הלכתי יש בציבור החרדי קולות שמביעים דאגה מהיכולת לשלב בשוק העבודה המוני צעירים חרדים. "אין הרבה מקומות עבודה שמוכנים לקלוט את המוני הסטודנטים החרדים" אומר אבי בלום מרשת המקומונים "קו עיתונות דתית" ואחד הפרשנים הבכירים במגזר החרדי. "רק לאחרונה נערך דיון בתמ"ת ועלתה השאלה מה עושים עם אלפי הסטודנטים החדשים. היום כל סטודנט חרדי שלומד משפטים בטוח שהוא הולך להיות הווינרוט הבא ויש קושי אמיתי למצוא להם מקומות עבודה.

"לסטודנט חרדי יש כבר שלושה-ארבעה ילדים הוא צריך כסף ועכשיו וגם הלימודים ארוכים ואחר כך מרוויחים בקושי מינימום. עוד מעט המוני הסטודנטים ירגישו את זה בעצמם. לא חשבו אולי על מסלולי הכשרה והשמה יעילים יותר. הציבור החרדי רץ עכשיו לאקדמיה אבל בכלל לא בטוח שזה יפתור לו את הבעיה".

"אם מסתכלים עשר שנים אחורה מספר החרדים שהשתלבו במערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל היה מזערי" אומר ד"ר חיים שיין ממכללת שערי משפט מומחה לענייני חרדים ומחבר הספר על הרב עובדיה יוסף ואהרן ברק - "מדינת היהודים שלב הסיכומים".

"כל האידיאולוגיה של ההנהגה החרדית היתה שיש סתירה מוחלטת בין החובה ללמוד תורה לבין השתלבות במעגל ההשכלה הגבוהה" הוא אומר. "ישנם מקצועות מסוימים שהרבנים ראו בהם סתירה מוחלטת לתורה כמו מקצועות המדע שלא לדבר על עריכת דין שנחשב כעיסוק בערכאות של גויים הרי אפילו הרב עובדיה אומר שלא לפנות לבתי המשפט הישראליים. בשנים האחרונות בעיקר עקב סיבות כלכליות ומצוקה כספית הציבור החרדי נוהר במספרים מרשימים למוסדות להשכלה גבוהה.

"יש בעיה בהקשר הזה שנובעת מהעובדה שלציבור החרדי יש כישרונות אדירים אלא שההכשרה שלהם לאקדמיה היא בעייתית בעיקר כשצריך לעבור פסיכומטרי או בגרות באנגלית ובלשון עברית. אם תיעשה פעולת הכנה להכשיר את התלמידים החרדים ולתת להם השתלמויות בנושאים הללו נראה את מגמת ההשתלבות הולכת וגוברת. היום צבא ההגנה לישראל גילה את הכישרונות האלה ומנצל אותם למקצועות המחשבים והטכנולוגיה. זה נובע מכך שבלימודי תלמוד ויהדות יש הכשרה בלתי רגילה של המוח האנושי מה שמכין את החיילים החרדים להשתלב במקצועות מסוג המחשוב".

ד"ר שיין רואה אף חיבור שמתרקם בין המגזר החרדי לזה החילוני: "בראייה פילוסופית הציבור החרדי מתקרב יותר למגזרים האחרים ואני רואה מגזרים רבים בחברה שלומדים להכיר את הציבור החרדי. המפגש הזה מבורך והוא רק יתעצם. בתוך המגזר החרדי זה נותן פתרון למצוקה כלכלית קשה - מדובר במשפחות גדולות שבדרך כלל נשענות על קצבאות דלות ועל קופות גמילות חסדים. היום זה מאפשר להם לחיות חיים יותר נוחים ולהעניק חינוך. אמנם כרגע אנחנו מדברים במספרים קטנים אבל זה תהליך שילך ויגבר".

בניגוד לד"ר שיין שחר אילן אינו אופטימי: "אם המצב יימשך כפי שהוא נראה ירידה דרמטית ברמת החיים בישראל וגלישה למשק של עולם שלישי. הסיבה לכך היא שככל שמספר האנשים העובדים קטן התוצר הלאומי לנפש מתחלק בין יותר אנשים ואם התחזית הזאת תתגשם אין מדינת ישראל.

"מבחינה ביטחונית יש תחזית ברורה שאין חולק עליה שאחוז מקבלי דחיית השירות יוכפל בתוך עשר שנים. כבר היום אומר הצבא שאין מספיק חיילים. בעוד עשור המצב יהיה גרוע יותר. יש חשיבות לצבא העם. כבר לא מדברים על שוויון בחלוקת הנטל או על אפליה אלא על סכנה אמיתית לעתיד הציונות. הציבור החרדי יכול להבין שלמרות שהציונות היא לא כוס התה שלו הוא צריך לעשות ויתורים אמיתיים לא על אמונתו אלא כאלה שיאפשרו צמיחה כלכלית. צריך להיות מצב שבו רוב צעירי הציבור החרדי עושים כמה שנות לימוד תורה ויוצאים לשירות צבאי ועבודה. כשהסירה של מדינת ישראל תטבע הציבור החרדי יטבע איתה ואת זה אף אחד לא רוצה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!