"אבא אמר לי: אין לך מה לחזור לארץ" • ראיון

במשך שנים חיזרו כלי התקשורת אחרי ד"ר אפרים שך, בנו של מנהיג החרדים – הגראמ"מ שך זצ"ל, אבל אבא לא הרשה לו להתראיין. עכשיו הוא מספר כמעט הכול על החיים בצלו של אב שמסור לתורה בלבד, על הקרע שנפער ביניהם בגלל לוויית האם, על בחירתו לנטוש את החברה החרדית, וגם על היחס החם של הרב שך לנכדים החילונים.

הפערים ההשקפתיים בין הבן לאביו קוטביים וחובקים עולם ומלואו: היחס למדינת ישראל, חשיבות השירות הצבאי, סוגיות לאומיות ומקומה המרכזי של ההשכלה בדורנו. ובכל זאת, המשבר הגדול ביניהם לא התרחש כשאפרים עזב את הישיבה והתגייס לצבא המדינה הציונית, אלא דווקא על רקע אישי ומשפחתי מאוד.

זה קרה בשנת 69', ביום שבו נפטרה גוטל שך, רעייתו של הרב. "הייתי אז בחו"ל", מספר אפרים שך. "אבא אמר לי שאין לי מה לצאת לארץ, שכן הוא רוצה לערוך את הקבורה בשעות הקרובות, ואני ממילא לא אספיק להגיע ללוויה.

'אבל למה?' שאלתי אותו, ואבא ענה: 'העיכוב גורם לביטול תורה עצום. הבחורים מסתובבים כל הזמן סביב המיטה ואומרים תהילים. זה לא יכול להימשך כך'".

• נפגעת מזה?

"אוהו, ועוד איך נפגעתי. ותבין שאני הייתי הצאצא היחיד שיכול להגיד קדיש. אין עוד בנים. מאוד מאוד נפגעתי".

• מתי סלחת לו?

"חזרתי לדבר איתו אחרי שנה, אבל להבין את הצד שלו הבנתי רק ב-71', כשאבא שכב בבית החולים תל-השומר. גילו אצלו סרטן והוא עמד בפני ניתוח. פתאום הוא אמר לי שהוא רוצה שאקח אותו חזרה הביתה, כי אין לו בבית החולים אפשרות ללמוד כמו בבית. אז הבנתי שאין מה לעשות - לימוד תורה קודם אצלו לכול, גם לבריאות שלו.

• איך נראתה מערכת היחסים שלך עם אביך? היו רגעים של משחק או שובבות? מסירות כדור בסלון?

"איפה! (מגחך) תשכח מזה. אבא לא התחבר אלינו, הילדים שלו, דרך משחק או השתטות או צחוק. אין דבר כזה. הוא היה מכונת לימוד בלתי פוסקת, 20 שעות ביממה. המקום היחיד שבו החיים שלי בילדות התחככו איתו היה באמצעות הלימוד. 'מה למדת היום? איך אתה מבין את זה? איך אתה מסביר את זה?'.

שאבא ייתן יד למשהו ציוני?

הבעיה עם הבן יקיר אפרים הייתה הרבה יותר שורשית מקריאת עיתונים. הילד נשבה בהלך הרוח של התנועה הלאומית-הציונית, או ליתר דיוק – בתורתו של זאב ז'בוטינסקי. "בתקופת לימודיי בישיבת חברון בירושלים נחשפתי לספרים של ז'בוטינסקי, והם דיברו אליי. לא בסוגיות הקשורות לדת, אבל בהחלט בסוגיות הלאומיות וגם במלחמה שלו לחיסול הגלות".

הוא לא הסתיר מחבריו לישיבה את אהדתו לאצ"ל, והמידע הזה הגיע גם לאנשי 'הארגון'.

"יום אחד, בדרכי הביתה מהישיבה, נצמדה אליי בחורה ואמרה לי 'שמעתי שאתה אוהד שלנו'. שאלתי מי היא, ותשובתה הייתה 'מהארגון'. תגיע ביום חמישי בשעה 6 בערב לחצר ביה"ס לנדאו'. אמרה והסתלקה".

שך זוכר עד היום את החרדה שאחזה בו באותו רגע. "זה היה שילוב של בושה וחשש גדול. אם אני מסרב לה, אני עושה מעצמי צחוק. יגידו לי 'לדבר יפה אתה יודע, אבל כשזה מגיע אל עצמך אתה פוחד'. מצד שני, להתגייס זה מסוכן. הרבה יותר מאשר להמשיך ללמוד. כשהגעתי הביתה אמא נבהלה: אתה חיוור לגמרי, מה קרה לך?"

הכיפה לא הטעתה

חרדי שיתבונן מבחוץ על המשפחה יוכל לטעון שהנה, ההתנתקות מלימוד התורה הוכחה כבחירה מוטעית: ילדיו של אפרים שך, שרצה להיות גם דתי וגם משכיל, יצאו חילונים, ואילו ילדיה של אחותו, שלא פזלה להשכלה, נשארו שומרי תורה ומצוות. "זה שאני נכשלתי בחינוך של הילדים – זו עובדה", אומר שך. "ולמרות זאת אני חושב שהשיטה שלי היא הנכונה: השילוב של כללי ורוחני גם יחד. אי אפשר לבד. העולם החילוני - אתה רואה את השטויות שהם עושים, זה משהו מזעזע. אבל מצד שני אי אפשר להיות במאה ה-21 בלי להשתמש בכל הכלים הכלליים שיש בעולם. זה בלתי אפשרי".

• יותר ויותר חרדים מכשירים עצמם ללימוד מקצועות. יכול להיות שהשיטה של אביך מתאימה ל'סיירת' של לומדי תורה, אבל לא לחברה של מאות אלפים?

"אני אישית שמח שחרדים מבינים שהם צריכים לרכוש מקצוע, אבל גם אבא לשיטתו צודק. כי אתה צריך ללמד אלפים ורבבות כדי לברור מהם את הסיירת המובחרת. השקפת עולמי נשענת על מה שכתוב בפרקי אבות 'אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות'. עם זאת חשוב לי להדגיש שאלה שרשומים בישיבה ולא לומדים, אבא ראה בהם גזלנים. פשוט גזלנים. ואם הוא נתקל באחד כזה, הוא היה תולה אותו. על אחד כזה הוא אמר שצריך לגייס אותו מיד לצבא".

מדד התורה

"הפכו את אבא לקיצוני שבקיצוני, ולא ידעו שהוא היה אדם סופר-ליברלי, שלקח בחשבון גם את טובתה של האישה. לדוגמה: בחור מבני-ברק קיבל משרה בישיבה בעפולה. הוא בא לשאול את אבא, ואחרי שסיפר שהמשרה כרוכה בזה שהוא יעזוב ביום ראשון ויחזור ביום חמישי, אבא אמר לו שבשום פנים ואופן לא יקבל את ההצעה. למה? כי כך הוא לא יוכל לסייע לאשתו לטפל בשמונת הילדים שלהם".

הראיון המלא יפורסם במוסף השבת של עיתון מקור ראשון

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!