כך נמחקה 'יהדות התורה' מהמפה • טורו של נחשוני

סקרים, רבותיי, סקרים!

היום שאחרי הוא תמיד היום של מינה צמח. גם היום 'דחף' לנו 'ידיעות אחרונות' את הסקר הכל-כך צפוי ולא מפתיע. מה שכן מפתיע בו, לא פורסם כלל בהבלטה.

הליכוד לא התחזק. קדימה לא נחלשה. ליברמן, למרות המלחמות האחרונות שלו בענייני דת וגיור, לא עלה, וש"ס, למרות כל הנבואות השחורות, לא ירדה. דרעי עדיין לא נסקר. גם יאיר לפיד לא. 'יהדות התורה' דווקא כן, אבל העיתון לא מצא לנכון לפרסם אפילו את תוצאות האמת של מספר המנדטים הוירטואלים שבהם זכתה. כאילו זו איזו מפלגה איזוטרית ב'מדינת הלכה' דמיונית, שכאן כל-כך מפחדים ממנה, ולא במדינת ישראל.

וכשהיא, עם 5 המנדטים שלה אינה קיימת כלל, נמחקה מהמפה הפוליטית של מינה צמח ו'ידיעות אחרונות', יש גם הצדקה לכך שרק היא תשאר גם בממשלה החדשה והמצומצמת, בלי הישגים ועם שלושת התפקידים הזוטרים שלה, בעוד שמכריזי 'העצמאות' שגם להם 5 מנדטים 'חטופים' שוחדו בחמישה תפקידים חשובים בינהם שר הבטחון ושר התמ"ת.

העובדה שעל פי הסקר ברק וחבריו ל'עצמאות' בקושי מגרדים את אחוז החסימה, אינה מעניינת איש, בודאי לא את נתניהו שחילק להם משרות ביד רחבה על חשבון הציבור.

באותה שיטה, אגב, של הוצאת 'יהדות התורה' מה'פריים' הפוליטי, ניתן גם לפטור את מצוקת החדרים שנוצרה בכנסת עם ההתפצלות האמבית של מפלגת 'העבודה'. אל תופתעו אם לבסוף הם יקבלו לא רק את ה'כסאות' של כל האחרים, אלא גם את החדרים.

על פי החלק מתוך אותו סקר, שלא התפרסם בשלמותו בדיאגראמות ממחישות, רק כמחצית מאלו שהצביעו למפלגת 'העבודה' בבחירות הקודמות, כ 115 אלף, תומכים בה גם אחרי הפילוג. לשם המחשה מדובר ב 30 אלף קול פחות ממספר הקולות שקיבלה 'יהדות התורה' בבחירות לכנסת ה-18, וכפי שכולנו יודעים גם היא לא מיצתה את כוחה האלקטורלי.

ועוד נתון, הפעם חיובי, שמסתתר בסקר ולא הובלט: לדעת רוב הציבור, אין עוד תקומה למפלגת העבודה!

אבל למה שנאמין לסקר הזה, יותר מאשר לסקר T.G.I הבודק את התקשורת בישראל, שבצירוף מקרים מדהים, ואתם יודעים שאין דבר כזה, מתפרסם גם הוא בדיוק היום וקובע שעיתון 'ידיעות אחרונות' שוב ירד בכח החשיפה שלו, והוא כבר לא מה שהיה.

אתם יודעים מה? באופן חד פעמי ולרגל הסמיכות לחגיגות ה'עצמאות', אנחנו מוכנים להאמין לשני הסקרים...

סוקרים עלינו מכל עבר

הנסיונות לקבוע מציאות ישראלית באמצעות סקרים אינה נחלת התקשורת ומינה צמח בלבד.

גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא גוף ממלכתי, מתיימרת. אחרי התקדים הראשון של הכרה חוקתית ב'משאל העם' בישראל, מובן שגם כוחם של הסקרים התחזק. היום הם הצליחו 'להרדים' אפילו אותנו, 'בחדרי חרדים'.

הסקר החברתי החדש על מקומה של הדת בחיים בישראל, הופיע אתמול ופורסם היום. נכללים בו, כביכול, נתונים יבשים, בעיקר על היחס לדת ולשבת. אלא שאם לא היינו נוברים ומגיעים לנתוני הבסיס שבאמצעותם הושגה תוצאת הסקר, היה קיים חשש שגם תובענות הסקר הממלכתי הזה, ישמשו, מתישהו, כעוד כלי ניגוח נגדנו.

על פי הסקר הממשלתי "62 מהאוכלוסיה היהודית בני 20 ומעלה מסכימים כי יש לאפשר נישואים אזרחיים למי שמעוניין בכך". לעומת ה'מסכימים' בסעיף הזה "57% סבורים כי במדינת ישראל צריך להפריד בין דת למדינה".

מהו ההבדל הדק בין 'מסכימים' לבין 'סבורים' ואיפה טמון הקטש' בניסוח? את התעלומה הזו של משחקי מלים לא הצלחנו לפענח בשלב הזה.

אבל ברור מעל לכל ספק שמשהו טמון בהם. כך, בעוד ש "66% 'סבורים' כי חשוב לשמור על השבת לפי המסורת היהודית" נתון שהוא בהחלט מחמיא, "64% 'תומכים' בפתיחת מקומות בילוי בשבת", 60% 'תומכים' בפתיחת מרכזי קניות מחוץ לערים בשבת" ו "53%...'בעד' הפעלת תחבורה ציבורית בשבת".

אם שני שליש מתושבי המדינה סבורים, על פי המחקר הממשלתי, שחשוב לשמור את השבת על פי המסורת, איך תומך כמעט מספר זהה של תושבים בפתיחת מקומות בילוי ויותר ממחצית מתושבי המדינה היהודיים בהפעלת תחבורה בשבת? איך כל זה מתיישב עם ה'מסורת היהודית'?

אז או שמדינת ישראל היא היחידה עלי אדמות שבה שכשרוצים להופכה למדינה המצדדת בחילולי שבת מוצאים בה הרבה יותר מ-100% תושבים, כאילו היו אלה נוסעים בעמידה באוטובוסים, או ששיטת ניתוח הנתונים, טמונה בהבדל הדקיק שבין "סבורים" "תומכים" ו"בעד".

בטבלאות המצורפות לסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלא התפרסמו היום, מסתתרות הכוונות והמגמות. כך למשל הן מפרידות בין חרדים לדתיים, וקטגוריית 'מסורתיים' מחולקת לשניים -'מסורתיים דתיים' ו'מסורתיים...לא כל כך דתיים'.

למה מדקדקים איתנו עד כדי כך?

הרשו לנו לטעון שהדבר נעשה משום שעל פי תוצאות הסקר הממשלתי רק 42% מתושבי המדינה הגדירו עצמם כלא דתיים או כ'חילונים'. טענת ה'רוב' החילוני נשמטה וקרסה לגמרי. אז איך יוצרים בכל זאת רוב? באמצעות החלוקה הזו בין ה'מסורתיים הדתיים' ובין ה...'לא כל כך דתיים'. כך השאירו הסוקרים ה'ממלכתיים' האופציה, למי שירצה, לספח את ה'לא כל כך דתיים' ל'חילונים' המוצהרים, להטות ולהטעות את הכף...

אבל יש בו, בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גם נימה 'אפוטימית'. אם חשבתם, למשל, שבשום פרמטר לא הגיעו כל חלקי העם, חרדים, דתיים, מסורתיים כאלה ומסורתיים אחרים וחילונים לידי הסכמה, טעיתם. גרף שווה של למעלה מ 60% מתושבי המדינה 'מסכים' כי השפעת הדת בתחומים שונים התחזקה בשנים האחרונות". בהחלט מעודד ובודאי אם זה גם היה נכון. הכי היינו רוצים להאמין לסעיף המתייחס למידת הדתיות של איזורי מגורים בישראל: "מחצית מתושבי ירושלים, 22% מתושבי תל אביב, 23% מתושבי חיפה ו18% מתושבי ראשון לציון 'סבורים' שבשנים האחרונות איזור מגוריהם הפך להיות "דתי יותר" - נאמר במחקר.

אלא שאם זה אכן נכון, איך זה שמצוקת דיור של הציבור החרדי נותרה קשה כל כך?...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!