רבות הצרות בלב איש • מדור חדש: ביזנס קלאס

"רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום".

חזרתי מניו-יורק, נוצר אצלי ואקום, מנסה להשלים את החסר, פגישות, לקוחות, עסקאות, ישיבות עם אנשי מכירות, כל זה נדחס לתוך השבוע הבא, היומן מתחיל לקבל צורה של עסוק, עוד פגישה, עוד מטלה, הוא סגור, אין מקום אפילו לסתימה. ביום ה' ישיבת הנהלה שנושא הדיון המרכזי, הינו תכנון סופי לשנת 2011.

בסיום הישיבה שנמשכה כמה שעות טובות, אנחנו הולכים לאכול קצת אוכל יהודי, הם בגפילטע, אני במרק חם. חזרתי מהכפור הניו יורקי, בגילי המופלג לוקח לסחוס הרבה זמן להפשיר. תוך כדי שתיית המרק, בין שלוק לשלוק, מופיעים להם כאבים בחזה עם הקרנה ללסת. הם נרגעים קמעא ואנחנו עוברים למנה השניה.

הכאבים חוזרים, יותר חזק, בעוצמה מוגברת. האינטואיציות שחדות אצלי בדרך כלל, אומרות לי בקול מסתורי פנימי מדאיג משהו. זה אירוע לב, אני מדייק משהו, לוקח אופטלגין פורטה, נח שעה קלה, הכאבים נעלמים. אני נכנס לטרנס של הכנות לכבוד שבת קודש, קניות, ארגונים, ניקוי יבש, בישולים. חולפות להן כמה שעות, אנחנו מסיימים הכל, אני הולך לישון, שמח וטוב לב שהכאבים עברו והשבת מוכנה.

הכנות לשבת, אמבולנס מיילל

לפנות בוקר, לקראת נץ החמה, אני מתעורר שוב. הם, הכאבים, חזרו במלא עוצמתם, בסולם הדירוג שלי עשר בסולם בנטוב. לחץ בחזה, כמו שפיל דורך עלי רק עם רגל אחת, לא בעדינות, הלסת התחתונה מאיימת להתפרק. אני מנסה שוב אופטלגין דאבל. כלום לא עוזר. מחליטים במשפחה שהולכים למיון המקומי. האדיבות שם גדולה, המקצועיות פחות, עושים לי א,ק,ג, יוצא תקין, אני שמח. למרות שאני חש פגיעה בחדות של האינטואיציה שהוזכרה לעיל. בשם הבריאות אני מוכן לשים הכל בצד, גם אתם. מי לא אוהב את עצמו בריא, על היותו צודק.

אני כמעט משתחרר, ולפתע מגיעות להן הבדיקות מהמעבדה. התגלה בדם שלי איזשהו אנזים המכונה טרופונין, שהלב מפריש בהיותו בסטרס, לאות מצוקה, על קיומו של אירוע לבבי. איזו מילה חביבה להתקפת לב. שולחים אותי לתל השומר באמבולנס. הוא מהבהב ומיילל בהיסטריה, מתפתל בין המכוניות, חוצה באדום, אני מאחור רואה מהחלון את בני ברק של יום שישי.

אנשים עם שקיות חומות של חלות מהבילות, מהחלון של האמבולנס, הכל נראה סוריאליסטי כזה. לא ברור לי מי העוקד ומי הנעקד. אני בהכרה מלאה, מתלוצץ עם רופאיי. מגיעים תוך כדי הבהוב, למיון. הם מקבלים כבר מידע בקשר, על הגעת מטופל עם אירוע לב. יש כוננות, דרגה א', האזרח מספר אחד מגיע, היישר למיון. ושוב מהתחלה, השאלות הקבועות כמו בשדה התעופה, היה לכם מישהו במשפחה עם עבר לבבי? מעשן? שותה אלכוהול? אני מוכן לומר על הכל רוצה אני, רק תיקחו ממני את הכאבים, לא יכול יותר, זוגתי מנסה להקל מעלי, אבל הכאב בשלו, ואני משלים עם זה שייסורים מכפרים.

בעודי בהלם עם שליטה במצב, ניגש אלי איש לבוש ירוק, עם חשיבות של מהנדס אטום איראני, ואומר לי בטון חביב: בחורצ'יק אתה צריך לעבור צנתור. מה, אני, למה, כמה, בטוח שאין לך טעות בשם??? מהרגע הזה, הכל הולך מהר.

אני מובל לחדר צנתורים, החדר קר, מואר באור לבן חיוור, משכיבים אותי על מיטה שמזכירה קרש גיהוץ, נפרשים עלי סדינים ירוקים מעומלנים, הזרועות הרובוטיות מעל המיטה נעטפים בניילונים סטריליים, מתחילים בהרדמה מקומית, אני רואה את כל התהליך, איך הרופא המצנתר, נלחם, מתאמץ, לפתוח את הסתימות, משל היה אינסטלטור, אבל הוא מרוויח כפרופסור. במיומנות אדירה הוא פותח וממקם שני סטנדים-תומכים, בכל נתיב כשני זקיפים, שמעכשיו שומרים שהדם יזרום בחופשיות יתר. לאחר כשעה הכל מסתיים, הכל ברוך השם עובר בהצלחה, ואני מועלה לטיפול נמרץ, לשיקום.

רוצו להיבדק

למה אני כותב לכם את כל האמור לעיל, הרי מצונתרים יש בכל יום, בכל מקום, בארץ ובעולם, בארצות הברית, אנשים עושים את זה בתדירות יותר גבוהה, להודות את השם בכל לב, על החסד שעשה איתי, זו חובה בסיסית, הכרת הטוב היא חלק אינטגראלי מהווייתו של כל יהודי ויהודי, ובתור קוראים קבועים אני מרגיש חובה לשתף אתכם גם בחוויות אישיות שעוברות עלי - אם זו נקראת חוויה, ולהסביר לכם מדוע המדור נעדר בשבועיים האחרונים, אבל סיבת הסיבות ועילת העילות, זו ההמלצה האישית שלי, לכל אחד מכם - לכו תעשו בדיקות שגרתיות, ותחסכו לעצמכם הרבה עוגמת נפש, ובמקרים מסוימים גם תצילו חיים.

טבעו של האדם להדחיק דברים מסוג זה, ולומר לי זה לא יקרה. יש גם את הפחד לגלות על עצמך בעיות רפואיות שלא ידעת. נכון שהברכה שורה בדבר הסמוי מן העין, אבל לא הרפואה. האג'נדה הרפואית הנקוטה היום היא רפואה קונבנציונלית, שזה אומר אם כואב לך ירפאו אותך. בישראל לא קיימת רפואה מונעת, היות והיא יקרה מאד, מפעם לפעם תשמעו את הקריאה לבוא לעשות חיסון נגד שפעת, כי יותר משתלם לחסן מאשר לאשפז אותך שבוע, או העישון מזיק לבריאות.

אין חכם כבעל הניסיון. לאחר צנתור, זרימת הדם מגיעה גם למוח. אני מתחיל להבין דברים שלא הבנתי קודם. אני בהחלט ממליץ לכם באופן אישי ומכל הלב לעשות בדיקה מוקדמת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!