אם החרדים יעבדו - ישראל תהיה בין 15 המדינות העשירות בעולם
ראש המועצה הלאומית לכלכלה: יש לפעול לשויון השכר שמקבלות הנשים החרדיות לממוצע במשק, כמו גם לפתור את נושא הצבא כך שלא יפריע לגבר החרדי לצאת לעבוד
- אבי גליק, בחדרי חרדים
- ח' שבט התשע"א
- 11 תגובות
צילום: מנח זרקא
במסגרת כנס 'ישראל 2021' בחסות המגזין הכלכלי THE MARKER שוחחו אנשי העיתון עם הפרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה.
במפתיע, את עיקר דבריו הפנה בפרופ' למגזר החרדי, כאשר לטענתו זהו האתגר הניצב בפני כלכלת ישראל כיום.
לטענתו, יש לפעול בשני מישורים: האחד – להשוות את השכר הקיים לנשים חרדיות ולגברים ערבים לממוצע המקובל במשק, והשני לסייע לגברים חרדים ולנשים ערביות להצטרף למעגל התעסוקה.
לדבריו, אם הציבורים החרדי והערבי היו משתלבים באופן מלא במעגל העבודה ומשתכרים בהתאם לממוצע במשק – ישראל הייתה בין 15 המדינות העשירות בעולם.
לשאלת הכתב, כיצד יש לגרום לאוכלוסיות הללו להשתלב במעגל העבודה, משיב קנדל: "צריך להוציא מפה את כוח העבודה של העובדים הזרים שמדכא את השכר ופוגע בתדמית של חלק מהמקצועות. עובדים זרים לא משפיעים על מהנדסי היי-טק, אלא על מקצועות המאופיינים במיומנות נמוכה. למשל, בארה"ב ובאירופה בנייה היא מקצוע לכל דבר עם שכר מכובד, אין שם סטיגמות על המקצוע. ב-2003 היה ניסיון לטפל בבעיה וזה דעך, עכשיו יש ניסיון נוסף לטיפול מערכתי עם יעדים לטווח ארוך, הבעיה מחמירה כי יש מסתננים".
בהקשר לשילוב הציבור החרדי במעגל העבודה מוסיף הפרופ': "יוקם גוף שיעסוק בתעסוקת חרדים, זה גוף שיחשוב ויישם הקניית כלים וכישורים לחרדים, כדי שיוכלו לצאת לעבוד. התוכנית כיום היא להכשיר את החרדים כך שעד גיל 25-27 מרבית הגברים החרדים יהיו מוכנים להיכנס לשוק התעסוקה.
"כדי להצליח במשימה, צריך להבין את אורחות החיים שלהם ולחשוב על דרכים לשלב אותם בלי לפגוע בהם, אחרת, הם יסתגרו ונגיע למצב בלתי אפשרי. כיום צעיר חרדי שמתגייס מסתכן בזה שהוא לא יתחתן כי לא יהיה לו שידוך, לכן, צריך למצוא להם את התנאים המתאימים.
"ובכלל, מה נעשה אם מחר יגיעו 60 אלף איש ללשכת גיוס? המשמעות של גיוס כזה היא הגדלה של 6% בתקציב הביטחון - תוספת של 3 מיליארד שקל. הם כולם בעלי משפחות, והתשלום שמגיע להם גבוה יותר".
בכך מצטרף קנדל לדעת בכירי האוצר הטוענים, כי אין טעם להשפיע על החרדים להצטרף לצבא ואז לצאת לשוק העבודה, וחייבים לסמן כמטרה את שילוב החרדים בשוק העבודה גם במחיר ויתור על שירותם הלאומי.
במפתיע, את עיקר דבריו הפנה בפרופ' למגזר החרדי, כאשר לטענתו זהו האתגר הניצב בפני כלכלת ישראל כיום.
לטענתו, יש לפעול בשני מישורים: האחד – להשוות את השכר הקיים לנשים חרדיות ולגברים ערבים לממוצע המקובל במשק, והשני לסייע לגברים חרדים ולנשים ערביות להצטרף למעגל התעסוקה.
לדבריו, אם הציבורים החרדי והערבי היו משתלבים באופן מלא במעגל העבודה ומשתכרים בהתאם לממוצע במשק – ישראל הייתה בין 15 המדינות העשירות בעולם.
לשאלת הכתב, כיצד יש לגרום לאוכלוסיות הללו להשתלב במעגל העבודה, משיב קנדל: "צריך להוציא מפה את כוח העבודה של העובדים הזרים שמדכא את השכר ופוגע בתדמית של חלק מהמקצועות. עובדים זרים לא משפיעים על מהנדסי היי-טק, אלא על מקצועות המאופיינים במיומנות נמוכה. למשל, בארה"ב ובאירופה בנייה היא מקצוע לכל דבר עם שכר מכובד, אין שם סטיגמות על המקצוע. ב-2003 היה ניסיון לטפל בבעיה וזה דעך, עכשיו יש ניסיון נוסף לטיפול מערכתי עם יעדים לטווח ארוך, הבעיה מחמירה כי יש מסתננים".
בהקשר לשילוב הציבור החרדי במעגל העבודה מוסיף הפרופ': "יוקם גוף שיעסוק בתעסוקת חרדים, זה גוף שיחשוב ויישם הקניית כלים וכישורים לחרדים, כדי שיוכלו לצאת לעבוד. התוכנית כיום היא להכשיר את החרדים כך שעד גיל 25-27 מרבית הגברים החרדים יהיו מוכנים להיכנס לשוק התעסוקה.
"כדי להצליח במשימה, צריך להבין את אורחות החיים שלהם ולחשוב על דרכים לשלב אותם בלי לפגוע בהם, אחרת, הם יסתגרו ונגיע למצב בלתי אפשרי. כיום צעיר חרדי שמתגייס מסתכן בזה שהוא לא יתחתן כי לא יהיה לו שידוך, לכן, צריך למצוא להם את התנאים המתאימים.
"ובכלל, מה נעשה אם מחר יגיעו 60 אלף איש ללשכת גיוס? המשמעות של גיוס כזה היא הגדלה של 6% בתקציב הביטחון - תוספת של 3 מיליארד שקל. הם כולם בעלי משפחות, והתשלום שמגיע להם גבוה יותר".
בכך מצטרף קנדל לדעת בכירי האוצר הטוענים, כי אין טעם להשפיע על החרדים להצטרף לצבא ואז לצאת לשוק העבודה, וחייבים לסמן כמטרה את שילוב החרדים בשוק העבודה גם במחיר ויתור על שירותם הלאומי.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות