איך נפילת חרירי מחזקת את ממשלת ישראל?

המשוואה: ממשלת לבנון מתפרקת, ממשלת ישראל מתחזקת

רעידת האדמה שהתרחשה אתמול בלבנון עלולה באמת לזעזע גם את מדינת ישראל, ושום תוכנית תמ"א לא תועיל נגד נזקיה. התפטרותם של 11 שרי החיזבאללה מהממשלה הלבנונית יוצרת איום ישיר עלינו, לא רק משום שנאסראללה עלול לכבוש את לבנון בהשפעת ובהדרכת איראן, ועד אז לחמם את הגזרה מולנו, אלא משום שתהליך כזה של פרישת 11 שרים כדי למוטט ממשלה וליצור תוהו ובוהו במדינה הוא 'תקדימי' ועלול, חלילה, לחזור על עצמו... גם אצלנו.

תרחיש האימים הזה לא יכל להתרחש בממשלה עם 12 שרים, כפי שהיתה בעבר, או אפילו 18. אבל בממשלה של 30(!) שרים שהיא אינה אלא קונפדרציה מטורפת של ישויות פוליטיות המנוגדות קיצונית, של ליברמן וברק בקצוות וישי הלכוד עד לחנק בסבך החבל שהם מושכים כל אחד, כשנתניהו מפליא, בינתיים, בניתור עליו ברווחי הזמן - הכל יתכן.

מה שיכול להרגיע אותנו זו העובדה שבישראל שום שר לא יוותר כל-כך מהר על השררה והמכונית. מלבד שרי 'ישראל ביתנו' הממושמעים, שאם יקבל היו"ר ליברמן החלטה לפרוש מהממשלה יפרשו כולם מיד, כבלוק אחד, יחד איתו - שום סיעה אחרת, ובוודאי החרדיות, לא יכולה ליצור מציאות של 11 שרים הפורשים בלי עריקים 'גולדפרברים'.

מבחינה זו ממשלת נתניהו היא פחות מחוררת משל חרירי, ולמרות מימדיה המפלצתיים אין מצב שתתבצע בה מפולת כמו במגדל הקלפים הלבנוני.

אם נוצר עלינו איום כלשהו כתוצאה מהתקדים הלבנוני הוא דווקא של היווצרות תסמונת 'אדרבאתית', הפוך על הפוך, וזהו איום מיידי ואמיתי.

לעומת התקשורת הבינלאומית, העיתונות בישראל ממעטת היום להתעסק עם השפעת התפטרות השרים על הנעשה בלבנון עצמה ובמשמעותה לאור דו"ח רצח חרירי העומד להתפרסם בקרוב, שהיה המקדם למהלך של נאסראללה.

התקשורת בישראל יוצרת את הרושם כאילו להחלטת איראן, סוריה והחיזבאללה לסחרר את לבנון, יש זיקה ישירה אלינו. והיא צודקת.

אלא שהאיום המיידי אינו בטחוני - הוא פוליטי. בשל מצב החירום שנוצר, או שמייצרים אותו ב'ספינים' המביאים את קוראי העיתונים היום לחכות על סף המקלטים, עוד עלולה להיווצר אצלנו מציאות פוליטית חדשה של 'ממשלת חירום' לאומית.

נסראללה והאיראנים עלולים לגלות כי הם שיחקו לידי...נתניהו - ממשלת לבנון אמנם קרסה, אך ממשלת ישראל התחזקה.

עוד לפני שיתפוגגו החששות כי המהלך בלבנון מכניס את ישראל למרכז הכוונת של החיזבאללה, נשמע את קולותיהם של אלה שרק הדאגה לבטחון המדינה חשובה להם, שינצלו את המצב וידברו גבוהה-גבוהה על חשיבותה של 'ממשלת אחדות' או 'ממשלת חירום' לעת כזאת. או אז, 'חבריו' של אהוד ברק יאלצו להפחית בעוצמת כח המשיכה המופעל עליו לאחרונה כדי לגרור אותו אל מחוץ לממשלה. 'קדימה' עלולה לנצל את הפירצה בגדר שיצר עבורה נאסראללה ולהצטרף לממשלה. לישראל תהיה אז ממשלה רחבה אבל ש"ס ויהדות התורה ימצאו את עצמן ב'ממשלת מיעוט'.

את מי יעניינו עוד המסקנות החד משמעיות שמנסחת בשעות אלה ועדת הרבנים שהרכיבה הרבנות הראשית, בראשותו של ראב"ד בית הדין הרבני בתל אביב הגר"נ בן שמעון, בענין חוק הגיור הצבאי או כל נושא מהותי אחר שהציבור החרדי נקלע לסבך הממשלתי או השיפוטי שלו? ה'ליבה' שעוד מעט תתרגש עלינו בבג"צ, סגירת בית החולים 'ביקור חולים' שגדולי ישראל מתנגדים לה, נושא דחיית שירותם של בני ישיבות שגם הוא מגיע לבית המשפט העליון, וחוק הגיור, הרי אינם מעניינים איש בודאי לא כשישראל נתונה ב'איום בטחוני' בעקבות התפטרותם של 11 שרים לבנוניים.

התפטרותם במקביל, של השרים החרדים כדי לקזז את ההשפעה ה'לבנונית' עליה, הרי כבר אמרנו, לעולם לא תבוא בחשבון.

נופל בקרב בין כוחותינו

כמו כל תלמידי בתי הספר בישראל, גם ראש הממשלה נתניהו עובר בימים אלה מבחן קשה, לקראת חלוקות התעודות של עוד 'שליש' שנעשית, בדרך כלל, בט"ו בשבט.

את המבחן הזה, שהוא מבחן הכח של הפרקליטות והבג"צ נגד ראש ממשלה נבחר שמגובה בשר בטחון, אין סיכוי רב שנתניהו יצלח עם ציון חיובי. לכל היותר הוא ידחה אותו שוב, כפי שהוא עושה לאחרונה לכל המבחנים האחרים שהוא חושש מלהכשל בהם ודוחה למועד ב' ג' ועוד.

האחרון ברשימת המבחנים הדחויים שלו הוא המיסוי על רווחי הגז. 'כלכליסט' חושף היום בכותרת הראשית של העיתון כי גם את ישום דו"ח שישנסקי עומד נתניהו, שאינו יודע להחליט, לדחות בשנה נוספת.

המזימה נטולת הרגש והאכזרית , להריסת בית משפחתו של אלירז פרץ הי"ד בעלי, תסתיים , גם היא, לכל היותר, פעם נוספת בדחיה. נתניהו, ברק ואישי מדינה נוספים, הבטיחו עוד בסמוך לנפילתו של פרץ, כי תמצא דרך משפטית יצירתית למנוע את הריסת בית המשפחה הנמצא בשכונת היובל שבעלי, כפי ש'שלום עכשיו' תבעו מן הבג"צ. הם הבטיחו כבר אז שהדבר ייעשה ולו רק מ'סיבות הומניות' אם לא , 'חלילה', אנושיות.

אבל מאז כלום לא נעשה. הטיפול 'נדחה' עד שהנושא פרץ שוב והגיע על עברי פי פחת.
משפחה שהקריבה שני בנים נהדרים על בטחון המדינה, אינה ראויה, כנראה, על פי תפיסת מנהיגנו, ליותר התחשבות והקדשת תשומת לב ומחשבה מאשר טיפול בשיטת 'דחיית הקץ'. עם מציאות זו מותר להסכים רק לאמא עם תעצומות נפש כמו שנתגלו אצל מרים פרץ לאחר נפילת בנה אלירז . כל אזרח אחר חייב להתקומם נגד העוולה הזועקת.

לפני יומיים התכוונה הפרקליטות להודיע לבג"צ כי המדינה תהרוס את קורות ביתה של משפחת פרץ, אחרי שאוייבנו כבר הרסו פעמיים עד יסוד את פנימיותו וחיותו. רק אז נזכרו נתניהו וברק בהבטחתם, שעוד מעט תעבור שנה ממנה, והיא תשתכח מן הלב, כמו המת. הם, כמובן, חזרו עליה שוב והשיגו דחיה נוספת.

"גורמים משפטיים איתם התייעץ ראש הממשלה הבהירו בפניו כי אין אפשרות משפטית להימנע מהריסה" - כותב היום 'מעריב'.

אלירז פרץ הי"ד נפל שוב הפעם באש כוחותינו, בקרב ההתשה שבין הפרקליטות והבג"צ לממשלת ישראל ואזרחי המדינה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!