נוף מרהיב במגדל צדק • צאו לטייל

איך מגיעים? כביש 444 לכיוון ראש העין. נכנסים לראש העין מהכניסה הדרומית. מיד לאחר הכניסה, פונים ימינה, עולים במעלה ההר, מחנים את הרכב ומתחילים בצעדה לעבר קבר השייח. משם צועדים במסלול הגן הלאומי במשך כשעה עד להגעה למצודה.

המסלול קל, מיועד למשפחות.

מה רואים? מכלול מבני אבן מהתקופה העות'מאנית, הבנויים על שרידי מצודה צלבנית. קבר שייח במבנה אבן בעל כיפה, קברים מימי בית שני, בית קברות מוסלמי, שדה סברסים ענק ובורות מים שנותרו מהתקופה הביזאנטית.

מגדל צדק הוא אתר ארכיאולוגי ממנו ניתן לערוך תצפית על כל האזור. בימים של ראות טובה, תוכלו לראות את חוף ימה של תל-אביב.

סקירה היסטורית: הישוב התקיים ברציפות לאורך כל תקופות ההיסטוריה בשל שליטתו הטובה על דרום השרון ואגן הירקון, והיווה חלק ממערך הביטחון של העיר אנטיפטריס ששכנה סמוך למעיינות.

מבצר אניטפטרוס נמצא בגן תל אפק לא הרחק מן המקום, וניתן לראותו בתצפית הנמצאת ליד קבר השייח. בתקופה הצלבנית (המאה ה- 12 לספירה) קיבל המקום חשיבות ונקרא "מירבל", שפירושו יפה נוף. בתקופה העות'מאנית (המאה ה- 19 לספירה) ישב במקום ערבי בשם צאדק אל-ג'מעיני אשר עסק בשוד וגבייה בלתי חוקית של מיסי מעבר בדרך הראשית ("דרך הים") שלרגלי הגבעה. על שמו נקרא המקום מג'דל צאדק, ובעברית: מגדל צדק.

שליטת השייח

מג'דל יאבא (מגדל יפו, נקרא גם מג'דל צאדק - מגדל צדק) היה כפר ערבי בירכתי השרון ולמרגלות הרי השומרון - כ-6 ק"מ מזרחה מפתח תקווה, בצד הכביש פתח תקווה-ראש העין-בן שמן (היום כביש 444), צמוד לנחשונים.

במלחמת העצמאות, על-פי הוראתו של דוד בן גוריון, נכבש הכפר, נהרס, והתרוקן מיושביו.

התושבים שהצליחו להמלט לפני בוא כוחות הצבא, נמלטו בחזרה לעיר שכם, ממנה הם יצאו כשהקימו את המקום, וכיום הם שוכנים במחנה הפליטים בלאטה.

המקום בו שכן מרכז הכפר, על שרידיו הארכיאולוגיים מתקופות שונות, הוכרז בתחילת המאה ה-21 כגן לאומי מגדל אפק. הכפר הוקם במאה ה-16, באזור שבו בתקופת בית שני התקיים יישוב יהודי בשם מגדל אפק שנהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67 לספירה.

במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח. לבסוף הגלו אותו השלטונות העות'מאנים.

מאז, הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק.

שודדים עתיקות

כיום, מדי עונה מתבצעות במקום חפירות על ידי הרשויות, כשהצפי הוא שלקראת שנת 2020 המקום יחפר כולו וישוקם מחדש כיאה למקום כז.

במצודה עצמה נמצאות אבנים שהובאו ממקומות אחרים, ובהן אבנים מסותות מתקופת הורדוס.

בשנים האחרונות, הבדואים ביצעו מספר פעמים חפירות ושדדו עתיקות בשווי מאות אלפי דולרים, כשהם מגיעים בלילה רכובים על גמלים או סוסים. ללא רעשים ואורות, הם ביצעו חפירות בעיקר בקברים כשהם גורמים נזקים היסטוריים לאתר ונמלטים מהמקום עם גלוסקמאות ושאר ממצאים שמוצאים במקום.

שתי מערות קבורה מזמן בית שני שהתשמרו עד לתקופה האחורנה כולל כתובת בעברית נבבזו בשנתיים האחרונות והכיתוב הושמד.

יש הטוענים כי למעשה לא ברור כלל מה היה שם השייח, ובכלל, בתוך המבנה של המצודה בשום צורה שהיא אין קבר. הם טוענים כי האתר שימש למסגד ולא לקבורה.

השיקום יארך שנים רבות

בסיום הסיור במגדל, ניתן לרדת מהיציאה של ההר לכיוון משרפות הסיד שקיימות במקום. משרפות אלו היו פעילות בסמוך למחצבות עד לשנים האחרונות. כיום הן משמשות כמוצג לימים עברו.

הכניסה למבנים אלה אסורה מחשש להתמוטטות. מבנים אלה פזורים על פני שטח נרחב והסיור בהם מתבצע תוך כדי הליכה במחצבה נטושה,

יש צורך להיזהר שבעתיים בעלייה על ההרים מסביב לצרכי תצפיות התהום שנוצרו עקב החציבה במהלך השנים. הסלעים בקצה שברירים ומסוכנים.

לא הרחק מקבר השייח, נמצא שדה סברס ענק.

בשנה האחרונה נשרף השדה ונגרם לו נזק רב מאד. שיקומו יארך שנים רבות. במקום פורחים בעונת החורף חצבים, רקפות, ופרח הלוף, שהינם צמחים מוגנים.

בעלי החיים המשוטטים במקום: צבים ותנים.

תצפית לראש העין מקבר השייח





תצפית לכיוון גוש דן







שילוט והכוונה לאורך המסלול





החצבים פורחים










מערת קבורה מימי בית שני





פנים המערה שנבזזה





בור מים מהתקופה הביזאנטית




















בור קבורה מהתקופה הביזאנטית















שדה הסברס הנשרף










בית הקברות המוסלמי במקום





מגדל צדק



































בגג הבנין נימצא קצה הארובה שימש לחימום האוכל

























משרפות הסיד





צב בטבע

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!