כ"ח חשון התשפ"ה
29.11.2024

תלמידים, תתכוננו לסחוב את 'המחנך' • טור אישי

לא תאמינו מי הודיע על הצטרפותו ל'מסע העלוקות': רן ארז, היו"ר 'הנבחר' של ארגון המורים • רק מעניין אם הוא בדק את נתוני ההשתמטות המבהילים בבית ספרו

רן ארז. מפגינים, תתכוננו להרים אותו על אלונקה. צילום ארכיון
רן ארז. מפגינים, תתכוננו להרים אותו על אלונקה. צילום ארכיון



שמעו נא המורים

חלפה רק מעט יותר משנה מאז נזפו שופטי בית המשפט העליון ברן ארז, יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, שבעבר התגלה כ'מורה פיקטיבי', וכבר הוא נוטל לעצמו במשרה מלאה את תפקיד 'המחנך' של החרדים. ברור שלא לזה התכוון הבג"צ כשמתח ביקורת על התנהלותו של ארז, וקבע כי היא היוותה סטייה משמעותית מהנוהל התקין המחייב עובד בשירות המדינה.

ארז ממשיך בסטייה ולא רק מהנוהל.

היום הוא הודיע בתקשורת כי ארגון המורים שהוא עומד בראשו ושבו חברים, לגודל הצער, גם מורים חרדים, יצטרף למאבק באברכים ובתלמידי הישיבות, וחבריו יטלו חלק ארגוני ומעשי ב'מסע העלוקות' שיצא, או לא, ביום שלישי הבא, מלשכת הגיוס בתל השומר לירושלים.

נותר רק להמתין ולראות האם ארז ידרוש שעות נוספות ו'גמול השתלמות' עבור המאמץ ה'חינוכי' הקשה הזה, והאם, כהרגלו, יכריז על שביתה אם לא ייענו גם לדרישה הזו...

ובכלל גם לדרך מאשדוד, שבה הוא מלמד היום, לתל השומר, יש מחיר על פי המונה.

רן ארז, שהתפקיד שאליו 'נבחר' (המרכאות הן בהשפעת כתבותיו של התחקירן מוטי גילת, על שיטת הבחירה) אמור למקד אותו ב'מאכעריי' בבתי הספר התיכוניים בישראל, כבר מיצה, כנראה, את כל משימות החינוך של גילאים אלה, והחל מיום שלישי הבא, ולמשך שלושה ימים, הוא וכל מורי החינוך הנכשל הזה, יהיו פנויים ליציאה למטווח בתלמידי הישיבות והכוללים.

כפי שאנחנו מכירים אותו, אם ישתתף ב'מסע העלוקות' הוא עשוי עוד לדרוש שישאו אותו על אלונקת קפיצים מתחת לאפריון, ולא שהוא יצטרך לסחוב אחרים.

אם היה ארז דורש, לפחות, להתחיל את ה'מסע' מחצר שלו, תיכון עירוני א' בתל אביב למשל, היה מגלה כי המשתמטים האמיתיים נמצאים בבתי הספר שהוא משמש כנציגם, ולא בישיבות שתלמידיהם רק דוחים את גיוסם על פי חוק, כל זמן ש'תורתם אומנותם'.

רם כהן, מנהל בית ספר התיכון עירוני א' בתל אביב, אפילו אינו מוכן לתת לקציני צה"ל להיכנס בשער בית הספר שלו, והוא רשם את האחוז הנמוך ביותר של מתגייסים גם בין כל התיכונים בתל אביב, שגם הם נמצאים בתחתית רשימת המתגייסים בישראל.

רק אתמול פורסם נתון רשמי האומר כי חמישית! מתלמידי התיכון בישראל משתמטים מצה"ל. על פי טבלה צבאית אחרת, בתל אביב אחוז המשתמטים מגיוס, גבוה בהרבה אפילו מזה של...רהט הבדואית, מדליית אל כרמל הדרוזית ומשפרעם הערבית... אשדוד, שבה משמש רן ארז כמורה, רשמה אפילו שיא גבוה יותר במספר המשתמטים מאשר תל אביב.

אבל ארז לא יחפש ביום שלישי הבא את ה'עריקים' בבתי הספר המסונפים לארגון המורים שהוא עומד בראשו ושממנו הוא שואב את מעמדו ומרויח את לחמו, אלא מתחת לפנס של הישיבות. אפשר להבין אותו שם באמת האור האמיתי חזק יותר.

אכן בחור כארז.

אמור לי מי מוספדך...

אתמול מת פרופ' זאב סגל, הפרשן המשפטי של עיתון 'הארץ', סוג של מגבילו ה'מלומד' וה'פדנטי' של משה הנגבי הפרשן המשפטי הדורסני, טורף המתנחלים והחרדים, של 'קול ישראל' הממלכתי.

אל תצפו מאיתנו להספד. אין לנו שום מילה טובה להגיד עליו, במיוחד לא על היחס שגילה לציבור החרדי בכתבות הפרשנות שלו, והאחרונה שאנו זוכרים היתה בנושא עמנואל.

אם העתונאי העצבני נתן זהבי כשר לעדות, ובעיני אסכולת המשפט של סגל הוא בודאי לא פסול, הרי שכאשר הוא הוזמן לחקירה על קריאתו לאלימות נגד חרדים ושבירת לסתותיהם, גיבה אותו סגל, ואמר לו שאין כל מקום לחוקרו ובודאי לא לתבוע אותו.

והוא צדק. סוף סוף הנגבי הרי לא קרא לפגוע בשי ניצן סגן הפרקליט הראשי, דבר שהוא גם לדעת המשפטנים, חציית גבול. זהבי קרא הרי בסך הכל להכות חרדים...ביג דיל.

ובכל זאת יש לנו מילת פרידה אחת חיובית לפרופ' סגל: הרבה סודות, שהיו יכולים לשפוך אור על התנהלות מערכת המשפט המסורבלת ועל פי 'מקורות זרים' שהכינו את סקר השחיתות הבינלאומי גם מושחתת, הוא לקח עמו לקבר. אבל את הקשר ההדוק שבין ראשי מערכת המשפט לבין הכתבים ופרשן 'הארץ', הוא חשף בעצם מותו.

סגל כתב בזמנו, יחד עם המשפטן פרופ' אריאל בנדור את הספר "עושה הכובעים" – דין ודברים עם אהרן ברק, המבוסס על סדרת ראיונות עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. זה כשלעצמו לא נורא. אבל כנראה שזו היתה הסיבה שברק הרגיש צורך לגמול לו ומצא לנכון לבכות אותו. "היינו שותפים לרעיונות שהם א.ב. לקיום שלנו כדמוקרטיה חוקתית. היינו שותפים
לרעיונות של זכויות אדם, הפרדת רשויות, שלטון החוק".

שותפים, כבוד הנשיא בדימוס? שמא ישבתם יחד בהרכב של ...מערכת עיתון 'הארץ'?

כנראה שאהרן ברק כבר אינו מתבייש גם בתלות הדו כיוונית והאינטרסנטית שנוצרה בין בית המשפט והתקשורת בשיטת 'יד רוחצת יד'. אבל להגדיר אותה כ..."הפרדת רשויות" ו"שלטון החוק", זה כבר באמת יותר מדי.

מקסימום 'שלטון הצחוק'...
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}