אוי, סבא • נתניהו התרפק בפני החיילים החרדים

אומרים שמה שלא הולך בכוח, הולך במוח. וזה אולי מה שמנסה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להשיג.

במשך שנים קיטר הציבור החילוני על כך שהחרדים אינם מתגייסים לצה"ל. שר האוצר, יובל שטיניץ, שב ומבכה את הנזק העצום שנגרם לכלכלת ישראל מכך שהחרדים, ציבור איכותי ונבון, אינם עובדים בשל חסמים הנובעים מאי שירות צבאי. בכוח, זה לא יילך, הבין נתניהו, והחליט לעבוד 'בשכל'.

בתהליך איטי, הדרגתי ומתמשך, הצליח לחולל מהפכה שקטה, שהגיעה השבוע, בהחלטת הממשלה להכפיל את מספר החרדים המתגייסים לשירות צבאי ואזרחי תוך הכשרת מסגרות לוחמות נוספות לקליטת חרדים, לשיאה.

הבוקר (ד), במהלך ביקור מיוחד אותו ערך בבסיס צה"ל במרכז הארץ, נפגש נתניהו עם קצינים וחיילים מפלוגת 'שנת המשימה' של הנח"ל החרדי, גדוד 97, 'נצח יהודה'. מדובר בגדוד שהוקם כבר בינואר 1999 כחלק משיתוף פעולה בין צה"ל לבין הציבור החרדי. גדולי הרבנים אף נתנו למהלך את תמיכתם, אף שחלקם עשו זאת שלא בהצהרות פומביות.

בביקור השתתף גם שר הדתות, יעקב מרגי, מה שמעיד על תמיכתה של ש"ס בתהליך בכלל, ובחוק שהיא הצביעה בעדו השבוע.

אגב, למרות שהם אינם נותנים לכך ביטוי פומבי, ח"כים מ'יהדות התורה' תומכים אף הם בתהליך ושבים וטוענים כי "מי שלומד ברצינות, שימשיך ללמוד. לאף אחד אין בעיה עם זה, גם לא לנתניהו ולממשלתו. אבל מי שאינו מסוגל להמשיך ללמוד הן מטעמי פרנסת ביתו והן מטעמים אחרים של קושי, שישרת ויעבוד כמן בן אדם". כמובן, לאחר שנועץ ברבותיו.

אוי לבושה

הביקור נעשה באווירה אישית וייחודית. נתניהו שוחח בפתיחות עם המפקדים והקצינים, בהמשך גם עם החיילים עצמם, תוך שהוא שומע מפיהם סיפורים ממהלך שירותם, וכן, גם על הקשיים בדרכם להתגייס.

אחד הסיפורים היה מרגש במיוחד. היה זה סמ"ר אהרון שטיינמץ שסיפר כי גדל במסגרת "הכי חרדית שיש".

ואז הגיע לידיו מאמר אותו כתב פרופ' מ'בן גוריון' על הגדוד, והבין שכדאי לו לבדוק במה מדובר. "התחושה שלי הייתה שרק מי שנמצא בשוליים של החברה החרדית, 'נערי ברזלים', משרתים. הבנתי שאני כן צריך להתגייס ולשרת. זה היה מאוד קשה, הייתי צריך לבוא להורים שלי ולהגיד להם שאני רוצה להתגייס. הם לא רצו בכך ואמרו שאני הורס את המשפחה והאחים.

"הרבה זמן לקח לי זמן להסביר להם שזה לא נורא. פניתי לגדוד 'נצח יהודה' כי הבנתי ששירות קרבי זה הייעוד, וזה מה שמחשל ונותן יותר מכל מסגרת אחרת. עצם זה שאני הולך עם מדים ברחובות ירושלים, אני מרגיש גאה, ורואה את השינוי שמתחולל. בעבר היו לי חיכוכים וביקשו ממני להוריד מדים כשאני מגיע הביתה. היום מקבלים אותי".

ראש הממשלה, שהתרגש לשמוע את הדברים, סיפר אף הוא סיפור משלו.

הוא סיפר על סבו, תלמיד ישיבה מבריק שיום אחד, כשהמתין עם אחיו בתחנת רכבת באירופה בשלג, הוכה על ידי חבורה של חוליגאנים שקראו לעברו 'יהודי'.

הוא שכב בשלג, בבוץ, מדמם, ולא ידע אם יחיה.

הוא אמר לעצמו: "אוי לבושה. בני המכבים, צאצאיו של דוד המלך, כך הם מתבוססים בבוץ בלי יכולת להגן על עצמם. אם אחיה, אקח את משפחתי ואעלה לארץ ישראל ושם נקים מדינה וצבא'. הוא היה תלמיד ישיבה. גאון גדול. הוא לא ראה בזה שום ניגוד. האמונה היא הכרחית. אבל גם החרב הכרחית. איך נגן על עם ישראל? איך נגן על תורת ישראל? כוח האמונה בוודאי. אבל צריך להחזיק בחרב. בחרב דוד".

מהפכה אמיתית

קשה לומר שדבריו מייצגים את ההשקפה היהודית האמיתית, אבל אין ספק שהיה בעצם אמירתם משום רצון לגלות סימפטיה אל המתגייסים החרדים.

"אני חושב שזו מהפכה", אמר. "חשבתי כך בכהונה הראשונה שלי כראש ממשלה, ואני חושב כך היום עוד יותר. הרושם שלי גם מהסיפורים שלכם וגם ממה שאני שומע, שיש שינוי יסודי בחברה החרדית ואנחנו רוצים להעצים את זה, רוצים להכפיל את מספר המתגייסים מהציבור החרדי בחמש שנים.

"אתם מספרים לי איך אתם גאים, ובצדק. אני חושב שהדבר הזה משנה לא רק את החברה החרדית ואת היחס שלה לשירות בצבא, אלא גם את היחס של החברה לציבור החרדי. אנחנו רוצים לאחד את חלקי העם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!