פובליציסטים בעד ישי: "רדו ממנו"
קצת נחת: אחרי מתקפה תקשורתית חסרת תקדים, מתפרסמים גם כמה מאמרים בעד שר הפנים אלי ישי - אחרי סוף השבוע בו ספג עלבונות, כאשר מספר הורים שכולים מחו נגדו
- יהושע הכהן, בחדרי חרדים
- ד' שבט התשע"א
- 2 תגובות
אלי ישי. צילום: פלאש 90
אחרי מתקפה תקשורתית חסרת תקדים, מתפרסמים הבוקר גם מספר מאמרים בעד שר הפנים אלי ישי, אחרי סוף השבוע בו ספג מהלומה כאשר מספר הורים שכולים מחו נגדו בכנס לזכר הרוגי אסון הכרמל.
אסף וול כותב באתר Ynet, תחת הכותרת "רדו מאלי ישי":
בניגוד להמוני בית ישראל, לא רוויתי נחת מהזובור שנעשה לשר הפנים אלי ישי, שהוצא בבושת פנים מטקס זכרון בקיבוץ בית אורן. בעניין זה, איני מתכוון להתייחס לטענות שנשמעו מן המשפחות, אלא לסיקור התקשורתי השמח לאיד של האירוע.
אלי ישי הוא נציג מעצבן של מפלגה מעצבנת. מפלגה שתשואות קופת השרצים שלה, גבוהות מביצועי קופות הגמל בשנה החולפת. ש"ס פקדה את המספר הגבוה ביותר של חברים לשירות בתי הסוהר, שתקה בפרשת עמנואל, הכריזה על חורף באמצע הקיץ ועוד כהנה וכהנה מעשי איוולת. אלא שלכל העניינים הנ"ל, אין דבר וחצי דבר עם הלינץ' התקשורתי שלו זוכה כבוד השר.
אני סבור כי גורם לא מבוטל להפגזה הכבדה על שר הפנים, הוא יחסו הנחרץ לנושא ילדי העובדים הזרים והמהגרים מאפריקה. מדובר בעניין מוסרי סבוך, במיוחד עבורנו היהודים. המהגרים מוצגים כולם כפליטים נרדפים, וארגוני שמאל מרכזים מאמץ כביר לרישומם כך בתודעה הישראלית.
ברם, זהותה היהודית של מדינת ישראל אינה חשובה רק לישי, יש עוד כמה אנשים שחשוב להם שמלבד "דמוקרטית", תישאר זו גם מדינת היהודים. אגב, לא כולם חובשי כיפה....
נכון, איני חושד בישי כי הסכנה לדמוקרטיה טורדת את שנתו. אך אלו הרוצים כעת, עם השריפה, לנקום בישי בשל הגנתו על צביון "מדינת היהודים", לוקחים סיכון. הם עלולים למצוא עצמם במדינה לא-יהודית, אך גם לא דמוקרטית-מערבית. מישהו קונה?".
חיים שיין, כותב ב'ישראל היום', תחת הכותרת "לא לרדוף את אלי ישי":
"השריפה ביערות הכרמל ומחדלי מערך הכבאות והחירום של המדינה הם תוצאה של תחושת זמניות ארעיות ותכנון לקוי. לרוב אנחנו מתכננים לטווח של קדנציה בלבד ואולי פחות. כל אזרח במדינה שנזקק פעם לסיוע ממערך הכבאות כולל הכבאים עצמם ידע את האמת. איש אינו יכול להיות מופתע. הניסיון להטיל אשמה על המדינה ועל הממשלה ושריה הוא במידה רבה גם התחמקות מאחריות אישית של כל אזרח.
ברור לגמרי שאילו בשריפה הנוראה לא היו מקפחים את חייהם אנשים כה רבים ויקרים לכל אחד מאיתנו לא היה דיון ציבורי במערך הכיבוי. השריפה היתה מועברת במהירות לסל המיחזור של מחדלי מדינת ישראל סל ענקי שבו אסונות נוספים שאירעו במהלך שנותיה של המדינה.
אני מציע לכל התובעים האחרים את התפטרותו של השר ישי ליטול קורה מבין עיניהם. במסגרת אווירת השטנה בישראל כלפי מתנחלים חרדים דתיים ועולים קל מאוד לשלוף חרב לשון שנונה נגד שר הפנים. אך האמת היא שצריך מידה של צביעות כדי להתחיל במנהג חדש אולי מבורך של הטלת אחריות אישית ומיניסטריאלית דווקא בשר אלי ישי.
לא שמעתי את אבירי האחריות האישית מטילים אשם על ראשי ממשלה שרי חינוך שרי ביטחון שרי משפטים ושרי אוצר על מחדלים שלהם היו אחראים במישרין או בעקיפין בתקופת כהונתם בכל שנות קיום המדינה".
אסף וול כותב באתר Ynet, תחת הכותרת "רדו מאלי ישי":
בניגוד להמוני בית ישראל, לא רוויתי נחת מהזובור שנעשה לשר הפנים אלי ישי, שהוצא בבושת פנים מטקס זכרון בקיבוץ בית אורן. בעניין זה, איני מתכוון להתייחס לטענות שנשמעו מן המשפחות, אלא לסיקור התקשורתי השמח לאיד של האירוע.
אלי ישי הוא נציג מעצבן של מפלגה מעצבנת. מפלגה שתשואות קופת השרצים שלה, גבוהות מביצועי קופות הגמל בשנה החולפת. ש"ס פקדה את המספר הגבוה ביותר של חברים לשירות בתי הסוהר, שתקה בפרשת עמנואל, הכריזה על חורף באמצע הקיץ ועוד כהנה וכהנה מעשי איוולת. אלא שלכל העניינים הנ"ל, אין דבר וחצי דבר עם הלינץ' התקשורתי שלו זוכה כבוד השר.
אני סבור כי גורם לא מבוטל להפגזה הכבדה על שר הפנים, הוא יחסו הנחרץ לנושא ילדי העובדים הזרים והמהגרים מאפריקה. מדובר בעניין מוסרי סבוך, במיוחד עבורנו היהודים. המהגרים מוצגים כולם כפליטים נרדפים, וארגוני שמאל מרכזים מאמץ כביר לרישומם כך בתודעה הישראלית.
ברם, זהותה היהודית של מדינת ישראל אינה חשובה רק לישי, יש עוד כמה אנשים שחשוב להם שמלבד "דמוקרטית", תישאר זו גם מדינת היהודים. אגב, לא כולם חובשי כיפה....
נכון, איני חושד בישי כי הסכנה לדמוקרטיה טורדת את שנתו. אך אלו הרוצים כעת, עם השריפה, לנקום בישי בשל הגנתו על צביון "מדינת היהודים", לוקחים סיכון. הם עלולים למצוא עצמם במדינה לא-יהודית, אך גם לא דמוקרטית-מערבית. מישהו קונה?".
חיים שיין, כותב ב'ישראל היום', תחת הכותרת "לא לרדוף את אלי ישי":
"השריפה ביערות הכרמל ומחדלי מערך הכבאות והחירום של המדינה הם תוצאה של תחושת זמניות ארעיות ותכנון לקוי. לרוב אנחנו מתכננים לטווח של קדנציה בלבד ואולי פחות. כל אזרח במדינה שנזקק פעם לסיוע ממערך הכבאות כולל הכבאים עצמם ידע את האמת. איש אינו יכול להיות מופתע. הניסיון להטיל אשמה על המדינה ועל הממשלה ושריה הוא במידה רבה גם התחמקות מאחריות אישית של כל אזרח.
ברור לגמרי שאילו בשריפה הנוראה לא היו מקפחים את חייהם אנשים כה רבים ויקרים לכל אחד מאיתנו לא היה דיון ציבורי במערך הכיבוי. השריפה היתה מועברת במהירות לסל המיחזור של מחדלי מדינת ישראל סל ענקי שבו אסונות נוספים שאירעו במהלך שנותיה של המדינה.
אני מציע לכל התובעים האחרים את התפטרותו של השר ישי ליטול קורה מבין עיניהם. במסגרת אווירת השטנה בישראל כלפי מתנחלים חרדים דתיים ועולים קל מאוד לשלוף חרב לשון שנונה נגד שר הפנים. אך האמת היא שצריך מידה של צביעות כדי להתחיל במנהג חדש אולי מבורך של הטלת אחריות אישית ומיניסטריאלית דווקא בשר אלי ישי.
לא שמעתי את אבירי האחריות האישית מטילים אשם על ראשי ממשלה שרי חינוך שרי ביטחון שרי משפטים ושרי אוצר על מחדלים שלהם היו אחראים במישרין או בעקיפין בתקופת כהונתם בכל שנות קיום המדינה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות