למרות הלחץ מהצד החילוני - הישגים דרמטיים לחרדים באקדמיה

הברית בין שר החינוך נפתלי בנט למפלגות החרדיות הולכת ומתעצמת והיום (רביעי) היא קיבלה ביטוי משמעותי בפרסום של המועצה להשכלה גבוהה, שאישרה את המשך הפעלת תכנית חומש לשילוב חרדים באקדמיה גם ב-5 השנים הקרובות, עד 2022.

ל"בחדרי חרדים" נודע כי מעבר לתקציב האדיר של כמיליארד שקלים שהוקצו לתוכנית החומש, הושגו שלושה הישגים מרכזיים למגזר החרדי, שניים מהם מתייחסים לבעיית הקריטריונים של "מיהו חרדי" שהשאירו את תלמידי חו"ל, חסידי חב"ד וצאנז ואת בעלי התשובה מחוץ לתוכנית החרדית.

ההישג הראשון: גם בני ישיבה מחו"ל שעלו לישראל יוכלו להשתלב בתוכנית החרדית ולהשתלב במח"רים – מסגרות ייעודיות לחרדים בתחומיהן של האוניברסיטאות, זאת בתנאי שהישיבה שלמדו בחו"ל זהה לישיבה שבה הם לומדים בארץ.

ההישג השני: אישור 10 אחוזי חריגים – שבהם יכללו הקבוצות החרדיות שלא עומדות בקריטריונים של "מיהו חרדי" ובתוכם חסידי חב"ד וצאנז, שמאחר שמוסדותיהם מוגדרים כ'ממ"ד' – הם נותרו מחוץ לקריטריונים, מאחר והם מקנים זכאות רק לתלמידים שלמדו בישיבה או לתלמידות שלמדו בתיכון חרדי, בכיתות ט' עד יב' – ללמוד במסגרות הייעודיות לחרדים.

אליהם מצטרפים גם בעלי התשובה – שאף הם לא למדו במוסדות "חרדיים". מעתה כל הקבוצות הנ"ל - יכללו בתוכנית – תחת הקטגוריה של "חריגים".

ההישג השלישי: המל"ג אישרה את המשך קיומן של מסגרות המח"רים לחרדים בתחומי האוניברסיטאות, גם אם הן מתקיימות באופן שגברים לומדים לחוד ונשים לחוד, זאת בשני תנאים: קיומן של המסגרות הנפרדות בשולי הקמפוס ואי קיום הפרדה במרחב הציבורי, כדוגמת ספריות וחדרי מחשבים.

כאמור, ההישגים הדרמטיים הושגו לאחר שבחודשים האחרונים התנהלו קרבות בתוככי המל"ג, זאת לאחר שגורמים שונים דרשו שלא לשנות את הקריטריונים של "מיהו חרדי" ולא לאפשר מסגרות נפרדות לגברים ונשים באוניברסיטאות.

אולם, בהתערבות השר בנט, שכאמור יחסיו עם המפלגות החרדיות טובים מאי פעם, בשילוב מאמציו של סגן השר פרוש מול גורמים במשרד המשפטים, המתנגדים נכנעו והתוכנית לשילוב החרדים החדשה יצאה לדרך לחמש שנים נוספות, כשהיא כוללת את ההישגים המשמעותיים שצוינו לעיל.

כזכור, הצעד הראשון שעשה בנט במהלך הנוכחי הוא מינויו של הנציג החרדי הראשון במל"ג – ישראל תיק, שלראשונה מייצג את עמדות המגזר החרדי בתוככי המועצה להשכלה גבוהה. המינוי אושר לאחר מאמצים של סגן השר פרוש.

יצוין, כי ההישגים שנחשפו כאן לראשונה, גובשו על רקע שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא - האחת של תלמידה חרדית שלא נכללה בהגדרה החרדית ועתירה נוספת סביב הוראותיה של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר שאסרה קיום מסגרות נפרדות במרחב הציבורי.

שר החינוך בנט אמר היום בתגובה כי "בשנים האחרונות יותר ויותר סטודנטים וסטודנטיות חרדים פונים ללימודי השכלה הגבוהה, בעזרתם הם רוכשים מקצוע ומשתלבים בשוק העבודה. המועצה להשכלה גבוהה פותחת שעריה בפני הציבור החרדי, ומציבה את שילוב החברה החרדית באקדמיה הישראלית כאחת ממטרותיה לשנים הקרובות. השילוב תורם לציבור החרדי אך תורם בעיקר למדינת ישראל כולה".

"היעד שהציבה המל"ג לחמש השנים הקרובות: המשך גידול מ-11,000 סטודנטים חרדים ל- 19,000 סטודנטים חרדים. התוכנית היום אושרה לאחר שתוכנית החומש הקודמת נרשם זינוק של 83% במספר הסטודנטים החרדים, זינוק של כ- 80% במספר מסלולי הלימוד לחרדים והפעלתן של 19 מסגרות אקדמיות לחרדים לעומת 5 מסגרות בלבד טרם יישום התוכנית הרב-שנתית הקודמת".

מוטי פלדשטיין, מנכ"ל קרן קמ"ח, בירך על ההחלטה ואמר כי "כיוון שיש מי שלצורך פרנסה צריכים את התואר, תוקן פה עוול לבוגרי ישיבות, שרוצים לשמור על חיי תורה ומצוות גם בלימודים אקדמאיים. דבר שעד עתה נמנע מהם, בגלל קריטריון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!