פרופ' דן אריאלי ילמד את אנשי האוצר על בני האדם

"כאשר היגרתי לראשונה לארה"ב בהיותי בתיכון מאד התרגשתי ממערכת המס האמריקאית ומיום המסים. חוויתי את היום הזה כריטואל שנתי שבו האזרח האמריקאי משקף את תרומתו למאגר המשאבים הציבורי ומבין שכך הוא ממן בתי ספר, גשרים, כבישים ודואג לעניים ולקהילה. זמן לא ארוך אחרי שסיימתי תיכון התחלתי לחוות את ה-15 באפריל (יום תיאום המס עבור אזרחי ארה"ב) כפי שחווים אותו רוב האזרחים כיום המלווה בתחושות מרמור ועצבים". כך פותח פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכה התנהגותית את אחת מרשימות שלו בנושא מיסוי בבלוג שהוא מתחזק בנושא.

בהמשך, אריאלי מסביר את הצורך בכך שמערכת המיסוי תהיה פשוטה – ואף מציג כדוגמה חיובית את הדרך בה מערכת המס הישראלית גובה את המס מאזרחיה השכירים, דרך המעסיק שלהם – מבלי שהשכיר עצמו יצטרך להתעסק בנושא. ברשימה אחרת, שואל אריאלי האם ישנה דרך שבה ניתן להפוך את היום והתהליך של גביית המס ל"יום כיפי", לדוגמה באמצעות שי שיוענק ביחד עם טפסי המס שיתבקש האזרח למלא – בין אם בצורת בקבוקי אלכוהול, או באמצעות דפי מידע המאפשרים לאזרח לקבל אינפורמציה על מצבו הפיננסי.

בימים אלו כדאי להתעמק שוב במחקריו וברשימותיו של אריאלי, חבר סגל בפקולטה למינהל עסקים של אוניברסיטת דיוק בארה"ב, ומי שכיהן כראש צוות במכון המחקר הטכנולוגי האמריקאי - MIT. זאת לאור העובדה שאגף התקציבים במשרד האוצר הישראלי שכר לאחרונה את שירותיו כיועץ חיצוני בתחומים שבהם הוא מתמחה. אריאלי זכה במכרז במסגרתו הוא ייעץ לאוצר בעד עשרה פרויקטים בשנה.

שכירתו של אריאלי נובעת מכך שבאוצר הפנימו את הצורך בעדכון פעילותם בהתאם למודלים התנהגותיים המשפיעים על התנהלות האזרחים. מודלים שאנשי האגף לא הוכשרו לקחת בחשבון בפעילותם. למרות זאת, בשנים האחרונות היה ניתן לראות את חדירת ההשפעה ההתנהגותית למהלכים של משרד האוצר. כך, למשל, רפורמת קרנות ברירת המחדל (רפורמה במסגרתה הגדיר משרד האוצר שתי קרנות פנסיה, שהציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר, כקרנות ברירת מחדל אליהן יוכל להצטרף כל עובד שירצה בכך) התבססה על ההבנה שקיימים אזרחים שאינם ממקסמים את חיסכון הפנסיה בגלל המורכבות של הבחירה והמעבר לקרן הפנסיה הגובה מהם את דמי הניהול הנמוכים ביותר.

כך, ניסוי "נעים לירוק" שתוצאותיו התפרסמו לפני כשבועיים – הוכיח כי כאשר הוצג לאזרחים מונה שייצג את סכום הכסף שיוענד להם, וסכום הכסף המוצג בו הלך והתכווץ עם כל נסיעה שלהם בשעות העומס – התוצאה היתה ירידה מובהקת בכמות נסיעותיהם בשעות העומס.

אריאלי, שעבד כבר עם רשות המיסים באנגליה, עם הצבא האמריקאי ועם גורמים נוספים בממשלות זרות - צפוי בשלב הראשון "להיזרק" אל עולם התחבורה הישראלי ולנסות להתמודד עם המצב הקטקסטרופלי של העומס בכבישים בישראל. במקביל, הוא יבצע מפגש ראשוני עם ראשי אגף התקציבים שבו יתחיל תהליך של לימוד ראשוני של התחומים שבהם הוא מתמחה. מעניין יהיה לצפות בהמשך בהשפעתו של מי שרב המכר שלו בנושאי כלכלה התנהגותית נקרא "לא רציונלי ולא במקרה" על ההתנהלות הכלכלית של האוצר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!