הכנסת תנסה הבוקר למנוע את שחיתות הממשלה

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון הבוקר (א') בהצעת חוק להנהגת ״חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש ממשלה", שהגישו חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ), אראל מרגלית, מיקי רוזנטל ואיתן כבל (המחנה הציוני). ההערכה היא כי השרים יתנגדו להצעה.

הצעת החוק מחייבת לפרסם את הסדרי ניגודי העניינים עליהם חותמים השרים וראש הממשלה כברירת מחדל - ולא להותיר זאת לשיקול דעתם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. לפי ההצעה, תפורסם גם רשימת הלקוחות או השותפים העסקיים של נותן השירות, החתום על הסדר ניגוד עניינים עם שר או ראש הממשלה.

גלאון אמרה כי ״נתניהו מקבל שירותים מסוללה של יועצים ופרקליטים שמהווים כר פורה לשחיתות. חובה לפרסם את הסדרי ניגוד העניינים שלו מול נותני השירות, כולל רשימת הלקוחות של נותני השירות".

לדבריה, ״הצעת החוק שלי נותנת מענה לשתי בעיות בנוהל פרסום הסדרי ניגוד העניינים של ראש הממשלה ושל שרי הממשלה. הבעיה הראשונה היא שכדי לקבל את הסדרי ניגודי העניינים, צריך לפנות ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה – שכפופים בעצמם לראש הממשלה או לשרים – ולהיות תלוי ברצונם הטוב. הצעת החוק שלי פותרת את הבעיה בכך שהיא קובעת שפרסום של הסדרי ניגודי העניינים ייעשה באופן אוטומטי כברירת מחדל.

"שנית, גם כשכבר מפרסמים את ההסדרים, לרוב רשימת הלקוחות של המקורבים לראש הממשלה או לשרים נותרת חסויה, בתואנה שמדובר ב-'סוד מסחרי' או 'מידע בעל ערך כלכלי'. הלקונה הזו מעקרת מתוכן את פרסום הסדר ניגוד העניינים. הצעת החוק שלי מאפשרת לפרסם את רשימת הלקוחות, וכך להביא לידיעת הציבור את פוטנציאל ניגודי העניינים הרלוונטיים.

״כשנותני שירות מעניקים שירות לראש ממשלה או לשר, קיים חשש שבעת מתן השירות נותן השירות מקדם אינטרסים אישיים או עסקיים שלו, של שותפיו או של לקוחותיו - באופן שפוגע ביכולת של ראש הממשלה או השר לקבל החלטות בצורה עניינית, עד כדי עבירת שוחד והפרת אמונים של ממש".

הצעת חוק: חינוך פיננסי - אבל לא מנציגי הבנקים

הצעת חוק נוספת שתועלה לוועדת השרים לחקיקה קובעת כי "בכל מוסד חינוך החל מהגיל הרך ועד לחטיבה העליונה, תהיה חובה להעביר לתלמידים תוכנית לימודים לקידום אוריינות פיננסית. מטרתה של התוכנית אינה קידום הבנה של נושאים כלכליים וכלים לניהול תקציב גרידא, אלא גם מתן אפשרות לילדים ובני נוער להכיר ולהבין את התנהלות המדינה מבחינה כלכלית וסוציאלית, כך שיהיו מסוגלים לבקר ולאתגר אותה ובו זמנית גם לעמוד על זכויותיהם וחובותיהם מולה".

את הצעת חוק יזמה ח"כ תמר זנדברג (מרצ), ועליה חתומים גם הח"כים זהבה גלאון, מנואל טרכטנברג, יוסי יונה, חיליק בר, ואייל בן ראובן. הצעה זו שונה מתוכנית הלימודים לחינוך פיננסי בבתי הספר שבה מופיעים נציגי הבנקים בפני התלמידים.

לדברי מגישי ההצעה, "בישראל לא ניתן חינוך פיננסי ובמערכת החינוך אין למידה של נושאים הקשורים למערכת החובות והזכויות של האזרח מול המדינה. הידע המועט הקיים בקרב ילדים ובני נוער בנושאים אלה נרכש בסביבה הביתית והחוץ-בית ספרית. ידע זה לוקה בחסר, בין היתר בעניין תקציב המדינה, ביטוח לאומי, פנסיה והיבטים נוספים שנקבעים על ידי הממשלה ומשפיעים באופן ישיר על חיי האזרחים. על מנת לעודד ילדים ובני נוער לחשיבה ביקורתית ולקיחת אחריות, יש להקנות להם את הידע והכלים להבנת המערכת הכלכלית והסוציאלית על כל היבטיה.

"סקר אוריינות פיננסית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשנת 2012 בחן את רמת הידע הפיננסי בישראל בהשוואה לממוצע במדינות החברות ב OECD - ומצא כי רמת האוריינות הפיננסית בישראל נמוכה מהממוצע במרבית הקטגוריות. ממשלת ישראל הכירה בחשיבות של הגברת החינוך הפיננסי, שכאמור אינו קיים כיום במערכת, ואף הקימה מחלקה לחינוך פיננסי במשרד האוצר מתוקף החלטת ממשלה. מדינות ה-OECD רואות את האוריינות הפיננסית כאחד מכישורי החיים ההכרחיים ועל כן מקדמות תוכניות לחינוך פיננסי לילדים ונוער. ברוח זו, גיבשה המחלקה לחינוך פיננסי במשרד האוצר רשימת מיומנויות ליבה באוריינות פיננסית לילדים ונוער בישראל".

הצעת חוק: תגמול לחברי מועצה - "לא מקבלים אפילו החזר חנייה"

ועדת השרים לחקיקה תדון גם בהצעת החוק שהגיש יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), שלפיה יינתן תגמול לחברי מועצה ותאגידים עירוניים שאינם מקבלים שכר מהרשות המקומית, כמו גם החזרי הוצאות. הצעת החוק מחייבת את שר הפנים לקבוע בתקנות את הסכומים שישולמו לחברי מועצה כגמול להשתתפות בישיבות המועצה, וכן את התנאים ואופן קבלת התשלום. לפי הערכות, עלותה של הצעת החוק היא כ-30 מיליון שקל בשנה, ובלשכת אמסלם אמרו כי היא זוכה לתמיכת האוצר.

אמסלם אמר כי "הערים הן זרוע ביצועית של המדינה. למדינה יש אינטרס לחזק את הדמוקרטיה - שחבר מועצה ישאל שאלות, יבקר במקומות כשצריך. אם הוא צריך להיעדר ממקום עבודתו בכל שבוע למספר שעות, או שיפוטר מעבודתו העיקרית, או שיפסיק לתפקד כחבר מועצה. בדקנו את המצב בארצות אחרות. בחלק ממדינות המערב חברי מועצה מקבלים שכר, כולל הפרשות סוציאליות. באחרות לפחות החזרי הוצאות. רק אצלנו אנשים משקיעים מזמנם, מפעילים את כל הוועדות הסטטוטוריות שבלעדיהן העירייה לא יכולה לזוז, עוזבים את מקום העבודה - ולא מקבלים אפילו החזר על החנייה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!