כדאי הוא רבי שמעון: פסיפס יהודי בהר מירון

לפעמים אתה כותב דבר ומרגיש שקלעת למטרה. כזה היה טורי בשבוע האחרון. אפשר לומר בבטחה שמאז התחלתי בכתיבת טור לפני כארבע שנים, לא קיבלתי כה הרבה משוב ופידבק כמו בטורי האחרון.

קודם כל, פנו רבים וטובים בבקשה לאזכור שמם במירון. שמחתי לשמש שליח ציבור ולהעביר את השמות והבקשות לציון הרשב"י, ביום הנעלה והמסוגל של ל"ג בעומר. ויהי רצון והתפילות יעשו פירות לכל אחד בכל מה שצריך להיוושע.

בנוסף, היו רבים שהעירו והאירו על הדברים שנכתבו. אלו צידדו בעד ואלו נגד הבעד. כללו של דבר, עם ישראל חי וקיים, שומר על אידיאולוגיה ומסורת בית אבותיו, מי בעד ההשתטחות על קברים ומי נגד, אבל הכול בדרכי נועם ובהשקפה נכונה של מורשת בית אבות.

בשנים האחרונות חרטתי על דגלי את המוטו של "יחד שבטי ישראל", ומשתדל לחבר ולאחד בין הפלגים, להיות אוזן קשבת בין הניגודים והקיטובים, ובוודאי ללמוד לשמוע שני צדדים. נהניתי לראות, לקרוא ולשמוע את המצדדים לכאן ולכאן, שבעים פנים לתורה ומנהג ישראל תורה היא.

*

מצוייד ברשימת השמות והמשאלות, יצאתי מיד עם צאת השבת לכיוון אתרא קדישא מירון, בידיעה כי מובטח לי אישור כניסה עד לחניון שמעל קבר הרשב"י, סמוך ונראה להדלקה המסורתית ולתל תלפיות שכל עיני ישראל נשואות אליו.

עוד בתחנה הראשונה, בחניון, החלו לצוץ העיכובים והמניעות. אמנם מספר הרכב היה רשום במורשי המעבר עד לחניון בורמה, אבל באפליקציה המשטרתית משום מה הוא לא הופיע. אם כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק, בוודאי שלבוא להתפלל אצלו זהו בגדר שניתן לסמוך עליו. עם כמה טלפונים לאנשים הנכונים יצאנו בליווי משטרתי עד ליעד הנכסף.

למדתי מכאן כי לא משנה כמה קשרים יש לך, אם אתה נחוש ודבק במטרה לשם שמיים, יעזרו לך לצלוח גם את השעות הקשות ביותר ואת המקומות המורכבים ביותר. הבא ליטהר מסייעים אותו, ומי לא בא ליטהר בדרכו להילולת הרשב"י, כפי שלימד רבו רבי עקיבא, וזהו השיר הכי מזוהה עם ל"ג בעומר (אחרי בר יוחאי, כמובן): "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים".

*

האווירה בהר מירון מחשמלת. מאות אלפי אנשים נקבצו יחדיו למקום אחד להעלות תפילתם השמימה במקום המסוגל וביום המסוגל. אך הדוחק והמחנק מסוכנים ולא מקובלים באף חברה בעולם.
בנס לא הסתיים העניין בקיפוח חיים, אבל האם על זה כדאי לבזבז את זכותו של רבי שמעון לישועות? האם מותר בכלל לסמוך על הנס?

אני לא בא כאן, במסגרת הטור, להעניק פתרונות, אבל חובה על מדינה וחברה מתוקנת למצוא פתרונות, לפעול ולעשות כל מה שאפשרי בנידון.

מעבר לכך שזה לא מכובד שנערים דוחקים זקנים וגברים נדחפים בנשים, הוא גם לא הלכתי ולא חוקי. מדובר בסכנת נפשות ממש. כל מי שיכול ומסוגל חייב לפעול עבור כך, כבר מאתמול. לא לחכות לקריסה חלילה. כי אנחנו כבר שם.

*

ובכל זאת בתוך הכאוס הזה, חייבים לתת מילה טובה דווקא למשטרה ולשוטרים. כל השוטרים שנתקלתי בהם במעלה ההר היו גם מקצוענים וגם אנשים. בסופו של יום, כולנו אחים, וכולנו עם אותה מטרה, להגיע לקבר הרשב"י במינימום עד אפס תקלות. עם כל הלחץ בצמתים - בחניונים ובשטח עצמו - הם היו המבוגר האחראי, ענו לעניין ובהזדהות מוחלטת עם האוויר והאווירה. ועל כך מגיע להם תודה.

אציין במיוחד את איש המג"ב יוסוף שפיקד על חניון חלפתא, ולמרות הלחץ והאין ספור מטלות – הוא היה אדיב במיוחד, ועשה ככל יכולתו לסייע בשטח.

ואם כבר אז כבר. שוטרי יס"מ רגילים להגיע להפגנות של קיצוניים חרדים ולהתעמת עם המפגינים, אבל השבוע נדהם שוטר יס"מ להבחין באב חרדי שמגיע יחד עם בנו לבקש שיגזור לו שיער בטקס החלאקה.

"אבא אני רוצה שגם השוטר יגזור את שיערי", אמר הילד בן ה-3 לאביו שהגיעו יחד לחגוג את ל"ג בעומר בקבר שמעון הצדיק בירושלים. השוטר, התרגש מפניית הילד ואביו, לקח את המספריים וגזר קבוצת שיער משיערות ראשו של הילד ובירכו שיהיה לו את כל הטוב שבעולם. אביו של הילד הודה לשוטר ואמר "בעיניי ישנה חשיבות יתרה לברכה של שוטר שמחרף נפשו לשמור על האזרחים", והודה לו על עבודת הקודש שהוא וחבריו עושים.

אותי זה מרגש. ביום ההילולא של רשב"י שיכול לפטור את כל העולם מהדין, לקרב אחים, לאהוב את הזולת – אין לך מקרב את הגאולה יותר מזה. ובמיוחד ביום זה, ל"ג בעומר, בו פסקו תלמידי רבי עקיבא למות, משום שלא נהגו כבוד זה בזה – נכבד איש את רעהו באהבת חינם.

*

רוב ימי הספירה כבר מאחורינו. "בהוציאך את העם ממצרים", לימד הקב"ה את משה רבינו (שמות ג, יב), "תעבדון את האלוקים על ההר הזה". תכלית יציאת מצרים היא קבלת התורה בחודש השלישי, ביום השישי.

ואם אמרו חז"ל "וביום חתונתו זה מתן תורה", ניתן גם לרמז על כך שיחד עם מתן תורה מגיעה גם עונת החתונות. מי ייתן ונזכה לקבל את התורה בשמחה ובחדווה וגם להיות שותף בהקמת בתים נאמנים בישראל לתפארת ולנחת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!