בוז לשמלה של מירי רגב? אולי תנסו "מקור השראה לאומץ - מדהים"

אמש (רביעי) התקיים בעיירה הצרפתית קאן, פסטיבל קאן ה-70. במקום אחר לחלוטין, בארץ ישראל הקדושה, עמדתי אנכי מדלי העם ושימחתי חתן וכלה. השתדלתי להתעסק עם פלאפוני כמה שפחות, אלא שהצצות פה ושם בלתי נמנעות, כל שכן כשאת עובדת בתחום התקשורת. הדבר שבלט לי בכל מקום אליו הסתובבתי, היה שקורה משהו עם מירי רגב בקאן. רגב, שרת התרבות הכי צבעונית ומעניינת, ואולי אף השנויה במחלוקת – הצליחה עוד פעם לסובב את אור הזרקורים לכיוונה. הבדיחות על חשבונה בעקבת השמלה בה בחרה להופיע בפסטיבל – הפכה כר עמוק ורחב ללא גבול, לכל הציניקנים, הקנאים, שוחרי רעתה וסתם אנשים בלי דעה.

לרגע גם אני, האשכנזיה שתמיד דינה להישמע מתנשאת (לא באמת) גיחכתי למקרא הבדיחות. מה לעשות, היה מצחיק. אך ככל שהעמקתי בתמונה, בה אגב נראתה רגב ממלכתית ועדינה, הבנתי משהו: האישה הזו הרבה יותר אמיצה ממה שחשבתי עד היום.

השרה מירי רגב, אני רוצה להגיד לך דבר אחד מעל הבמה הגדולה שבה אני כותבת: שיחקת אותה בצורה מדהימה, הלכת עם הלב שלך ולא נתת לאף קול להשפיע עלייך בבחירה שלך, וזו, ללא ספק, הדרך הנכונה להצלחה.

הרי אין דרך להסביר את התופעה של שרה בישראל, שיש לה כל כך הרבה מתנגדים ואנשים שלא אוהבים את דרכה – ועדיין היא מצליחה יפה מאוד. מה שברור לי שמדובר באמת. כי כשיש אמת, יש הצלחה. ומירי רגב מסתבר, מחוברת לעצמה הרבה יותר ממה שאלפי ציניקנים יצליחו להיות אי פעם, והרבה יותר מכל ה'מ"מים' שרצים ועוד ירצו על השמלה המהממת שלה.

השמלה, כפי שתוכלו לראות, נראית כמו יצירת ירושלים מדהימה. לראות שרת תרבות – בארץ זרה ולא אוהדת יותר מדי, כשהיא מופיעה בשמלה ענקית ונפוחה כשכל כולה זועקת ירושלים, יש פה אמירה שמעבר לפן הפוליטי, שלא אכנס אליו כאן, היא אמירה של אומץ, של נוכחות, של קיום, וזה, רבותיי – מה שהצליח להדהים אותי.

אין הרבה אנשים שהיו מעזים לעטות על עצמם בגד זהה, ולו בשל המחשבה המאיימת של "מה יגידו", או "אין מצב שנצא פתטיים". שרת תרבות אמיתית היא אישה שלא פוחדת מה יגידו עליה, שלא פוחדת מהחיצים שיישלחו לעברה ואין לה שום כוונה להתייחס לדעות של מיליוני האנשים שקוטלים ועוד יקטלו אותה.

אם יש פה משהו שאנחנו צריכים ללמוד מכל הסיטואציה הזו, ולא משנה עכשיו אם זו שמלה של ירושלים, או אמירה פוליטית, אישית, או כל מעשה אחרת. מה שעלינו ללמוד הוא להיות מחוברים לעצמנו – כי רק אז אנחנו ממצים את האמת הפנימית שלנו, וזה מה שמצופה מאיתנו בעולם הזה. לא לחיות בתודעה חיצונית של אחרים, אלא בתודעה פנימית שלנו. כי לא סתם הקדוש ברוך הוא ברא אותנו כל אחד בנפרד, יחידי סגולה ובעלי חלק אלוקה ממעל. לכל אחד מאיתנו יש חובה בעולם להיות מחוברים לחלק הפנימי שמנחה אותנו לעשות מה שהרצון הפנימי שלנו אומר, גם אם כל העולם יבקש לקטול אותנו על זה.

אין הרבה אנשים שמסוגלים לעשות זאת – ולהיות כה אמיצים ומאושרים, ואני, מירי רגב, למדתי ממך הפעם הרבה מאוד.

והשמלה שלך פשוט מהממת!

שרת התרבות והספורט בפסטיבל קאן. "העלתה את ירושלים על ראש שמלתה". צילום: דוברות משרד התרבת והספורט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!