בעקבות חשיפת הכשלים החמורים האם הציבור החרדי ימשיך לסמוך על רבנות ירושלים
נתונים מדאיגים ביותר עולים מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום, המצביע על שורת כשלים שערורייתיים, המצדיקים חשיבה מחודשת, האם להכניס לפינו את המאכלים אשר בהשגחת הרבנות ירושלים? "הטעיה של בתי העסק והציבור הסומכים ידם על כשרות המזון ועל בתי העסק"
השוחט הראשי של הרבנות. אילוסטרציה. צילום: קובי גדעון פלאש 90
דו"ח מבקר המדינה פורסם היום (שלישי), והוא עוסק בשורת נושאים בין היתר גם מערך הכשרות בישראל בכלל, ובמועצות הדתיות בפרט. מעלעול בין דפי הדו"ח, עולה כי המועצה הדתית בירושלים מפרה באופן בוטה את נוהלי הכשרות. דין אחד לכשלים בתחום ההתנהלות, לבין כשלים העלולים להביעא להכשלת הרבים במאכלים לא מפוקחים ומושגחים כיאות.
החשש: מעתה תושבי ירושלים ומבקריה המקפידים על כשרות יחששו לסמוך על מערכת הכשרות של רבנות ירושלים. והשאלה הקריטית יותר, האם הכשלים יכניסו גם את האגף לכשרות מהדרין ברבנות ירושלים, הזוכה עד עתה לאמון מצד רבים - לחששות, זאת נוכח הנתונים המדאיגים. יצויין כי ל'בחדרי' נודע כי בדו"ח נוסף העתיד להתפרסם בקרוב, מצד מבקרת העירייה, ישנם כשלים נוספים בהתנהלות המועצה הדתית.
הממצאים בדו"ח על מערך הכשרות בעיר ירושלים מצביעים על פגיעה חמורה בסדרי המינהל התקין ועל הפרה בוטה של נוהל הכשרות. למשל, ההתנהלות הבלתי תקינה של המועצה איפשרה מתן היתרים בעל פה לעבודה נוספת של עובדיה בסיטונאות וללא הבחנה, ללא הענקת היתר מפורש ותוך עצימת עיניים מהנסיבות שנוצרו.
המבקר קובע שבתי עסק משלמים עבור שעות השגחה שקרוב לוודאי אינן מבוצעות, או לפחות לא מבוצעות במלואן. כשבה בעת, לנוכח המשרות הנוספות שעובדי המועצה מבצעים בהיותם גם משגיחים, ספק אם הם בכלל יכולים למלא את תפקידיהם במועצה באופן ראוי ומלא.
"בכך עושה המועצה הדתית ירושלים פלסתר את נוהל הכשרות, את הוראות חוקת העבודה ואת ההסכם הקיבוצי המחייב את עובדי המועצה הדתית. המועצה והעומד בראשה נותנים יד להפרה חמורה ושיטתית של סדרי מינהל תקין עד כדי חשש להטעיה של בתי העסק והציבור הסומכים ידם על כשרות המזון ועל בתי העסק".
צילום: רב ירושלים הרב שטרן בסיור בשוק מחנה יהודה
נתונים נוספים העולים מהדו"ח, היקף שעות עבודה בלתי סביר, כאשר לשיעור ניכר של משגיחים במועצה הדתית בירושלים, נקבע במצטבר, בכמה בתי עסק, היקף עבודה בלתי סביר לחלוטין – 40 מתוך 412 משגיחים אמורים לעבוד יותר מ-16 שעות מדי יום, מתוכם 16 אמורים לעבוד 24-20 שעות מדי יום. מדובר בהעסקת משגיחים בהיקף בלתי סביר של שעות השגחה, שלא ניתן לבצעו.
המבקר כותב כי הוא בעצם חושש שמתקיימת פה קומבינה מאחורי הגב של כולנו. בעלי העסק מרוצים שהמשגיח לא "יושב להם על הראש", המשגיח מרוצה שהוא לא חייב למלאות את השעות בהן הוא רשום כמי שמשגיח ומפקח על הליך ייצור האוכל, ומי שנדפק הם אנחנו - ציבור צרכני הכשרות.
"תמונת מצב זו מעוררת חשש כבד כי מדובר במצב נוח ומתאים לכל הצדדים. בתי העסק משלמים עבור שעות ההשגחה, אך היא נעשית באופן חלקי המאפשר להם גמישות ונוחות, והמשגיחים, האמורים לוודא כי בתי העסק מבטיחים את הכשרות הנדרשת, שותפים לרידוד היקף ההשגחה וזוכים להכנסה קבועה ושוטפת גם עבור שעות עבודה שלא בוצעו, על חשבון בתי העסק שבסופו של דבר "מגלגלים" את ההוצאה לפתחו של הציבור" כותב המבקר.
זהו מצב בלתי נסבל שיש בו משום פגיעה באמון הציבור בכל הנוגע לרמת הכשרות ולתפקודן של המועצות הדתיות - קובע האיש שזהו תפקידו, לבקר מערכות ממשלתיות וציבוריות, ולמעשה מכניס את כל צרכני הכשרות של הרבנות בירושלים, המקפידים על הכשרות, לחששות כבדים.
בנוסף, עבודה נוספת של עובדי מועצות דתיות כמשגיחי כשרות נעשית ללא היתר. שיעור גבוה של עובדים ומפקחים במועצות הדתית ירושלים עובדים גם כמשגיחי כשרות, ללא היתר ובהיקפי שעות רחבים. היקף העסקתם של חלק מהמפקחים במועצות דתיות אלה כמשגיחים, אפילו אם הדבר אינו בניגוד ל"נוהל הפעלת מערך הכשרות במועצות הדתיות", הוא לעתים חריג ובלתי סביר.
אם כן מתן האפשרות למפקחים למלא את תפקידם כמפקחים מטעם המועצה הדתית ובה בעת לעבוד גם כמשגיחים מעלה שאלות קשות הנוגעות ליכולתם למלא כראוי ובאופן מיטבי את שני התפקידים; הדבר עלול להעמידם במצב של ניגוד עניינים, ואף יותר מזה - לפגוע באמון הציבור במערך הכשרות ובמועצות הדתיות. מצב זה עלול לפגוע הן באיכות עבודת הפיקוח שלהם והן באיכות ההשגחה שלהם.
רוב המשגיחים אינם מוסמכים כנדרש
הסמכת משגיחים: אף שכבר עברו יותר משש שנים מאז פרסם המשרד את נוהל הכשרות, ובו חלה חובת ההסמכה באמצעות מבחן הסמכה של הרבנות, ואף שבנוהל ניתנה למועצות הדתיות ארכה של חצי שנה להסמכת המשגיחים הוותיקים, שיעור גבוה מהם עדיין אינו מוסמך; רק כ-35% מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה מהרבנות (משגיח על כשרות מזון).
כמו כן נמצאו מקרים של קרבה משפחתית אסורה על פי נוהל הכשרות בין בעלי תפקידים במועצה ובין משגיחים הפועלים בתחומה. יש בתופעה זו כדי להביא לידי מצב של ניגוד עניינים ולתפקוד בלתי תקין של מערך הפיקוח על הכשרות.
גביית אגרות כשרות שלא כדין: אף שהדין ונוהל הכשרות מאפשרים למועצה דתית לגבות רק אגרת כשרות עבור טיפולה בהוצאת תעודת הכשר, המועצה הדתית ירושלים גובה גם תשלומים עבור שירותי הפיקוח שהן מעניקות לבתי עסק מושגחים. גביית אגרת פיקוח משפיעה על עלות המוצרים ומפלה בין בתי עסק מושגחים שבמגזר המיעוטים ובין בתי עסק מושגחים הנמצאים בתחומי מועצות דתיות אחרות.
הערה אחת של המבקר, מעידה דווקא על הידור כשרותי ברבנות ירושלים, על אף שבעיני המבקר מדובר במשהו שאינו תקין: הגבלה על הכנסת מזון לתחום העיר. הרבנות בירושלים מטילה הגבלות על הכנסת מזון שקיבל הכשר ממועצות דתיות אחרות לתחום שיפוטן. הדבר, על פי המבקר, מצמצם את אפשרויות הבחירה של בעלי בתי העסק המושגחים ומשפיע על עלויות המזון ועל יוקר המחיה.
לסיכום, מן הדו"ח החמור והמדאיג, עולה איפה אזהרה לאלה מבני הציבור החרדי הסומכים על כשרות הרבנות ירושלים, לחשב מסלול מחדש, ולחשוב פעמיים לפני שהם מכניסים לפיהם דבר מאכל המושגח על ידי המועצה הדתית בירושלים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות