כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

ישי לפידות בדואט עם האמת: חילונים, בקשו סליחה! • טור אישי

לקח לו הרבה שנים, לישי לפידות, להבין כי לא תמיד האמת מנצחת. אבל השבוע ניצחה האמת בנוק-אאוט • איך הפכו מילותיה של אשה אחת לחומה בצורה נגד התקפות מרושעות - שגבלו ברצח - נגד הציבור החרדי • תשובה להסתה בשולי פרשיית הכדורגלן אבי כהן ז"ל

ישי לפידות
ישי לפידות



כילד, אתה בטוח שסוף הצדק לנצח. עם השנים אתה מבין שבמאבק נצחי בין שני צדדים לא תמיד האמת מנצחת. לניצחון בוויכוח יש פנים רבות, ו"משתתפים" רבים נוטלים חלק בהתקדמות להכרעה.

קצת עצוב שלעיתים להם ולאמת אין קשר רב.

דמגוגיה היא כלי מצוין. סילוף או הפרחת עובדות דמיוניות עושים גם הם פעמים רבות עבודה נאמנה. ולדאבון לב גם בורות כללית לא תורמת לצאתה של האמת לאור.

לפני זמן קצר פרש יאיר לפיד באחד מטוריו את השקפת עולמו הרוחני, ובין השאר השתלח ב"רבנים החשוכים" שמפרשים את התורה כפי שבא להם. "קחו דוגמא" - הוא שאל את ציבור הקוראים/מעריצים שלו - "איפה כתוב בתורה שאסור לשרת בצבא...?"

שאלה מצוינת, אבל רק אם אתה בור או דמגוג. כי כמובן שגם חתן התנ"ך העולמי לא ימצא אף איסור דאורייתא לשרת במטכ"ל. אבל לכל דרדק חרדי וחילוני ברור כי ההווי, האווירה וה"רוח" ששוררת ברוב בסיסי צה"ל (כמו במקומות רבים אחרים בארץ) יכולה להתיישב יפה עם הרבה מאוד סעיפי לאווים ואיסורי דאורייתא ודרבנן...

זה לא ה"צבא", זה החיים הרוחניים של היהודי שומר התורה והמצוות.

אבל לך תסביר למתאגרף לפיד שיש כאלה שהחיים הרוחניים שלהם באים הרבה לפני מנת סטייק הונגרי או משחק סיום העונה של ה-NBA.

השאלה החשובה היא, האם לפיד יודע את זה, ועל חשבוננו החליט לרכוש דרך הטור הדמגוגי התורן שלו עוד אוהדים למפלגה העתידנית בראשותו, או שמדובר בעוד "עיתונאי בור שנשבה".

ואני מספר לכם את כל זה, כי השבוע האמת שיחקה אותה.

כשהאמת האמיתית מנצחת ב'נוק האאוט'

כאמור, אין הרבה הזדמנויות שקלונם של הדמגוגים, של המסטינים, של המגדפים, של השונאים, נחשף באור יום ובקול צלול וברור...

אין הרבה מקרים שבהם האמת האמיתית מנצחת ב'נוק האאוט' ברור וחד את כל הדמגוגיות וההמצאות בעולם.

אבל השבוע זה קרה.

יכולתי לכתוב מילים נפלאות וחדות, לסנוט בלהג ובלעג לאלה אשר חרפתם נחשפה ללא עוררין. אבל החלטתי, במקום כל אלה, להביא לכם שלושה לינקים: מעריב ידיעות מאקו. כולם התפרסמו מיד לאחר פטירתו של הכדורגלן אבי כהן ז"ל. בכולם לועגים, בזים, מלכלכים ומכפישים את ה"רבנים החרדים החשוכים" על ששידלו את בני משפחתו של אבי שלא לתרום איברים, גם לאחר מותו של המוח.

לא אלאה אתכם בכל הרפש, קללות השנאה והביזוי שיש שם. תעיינו לבד. ואגב, מדובר בריכוז מייצג. היו עוד עשרות מאמרים וטורים דומים בעיתונות החילונית הכתובה. נזכיר רק את אשת השר סילבן שלום, שקראה בעמוד ה'פייסבוק' שלה: "לסקול באבנים את הרבנים המתנגדים לתרומת איברים".

וכעת לאמת.

האם הם יבקשו סליחה?

זו, כפי שהזהרתי, לא תמיד מנצחת. לא תמיד נראית. לא תמיד תגבר על כל המתייצבים מולה. אבל יש לה משהו אחד בסיסי וחזק - האמת. והפעם היא נגלית לעין השמש:

אני רוצה לצטט מתוך שידור של 'גלי צה"ל', יום א' 3/1/11. דורית כהן, אשתו של כדורגלן העבר, אבי כהן ז"ל, התייחסה לביקורות על כך שמשפחתו סירבה לתרום את איבריו, למרות שהחזיק ברשותו כרטיס אדי.

"ההחלטה הייתה שלי, עם תמיכת בני המשפחה", היא הבהירה בראיון לתוכנית 'עושים צהריים' של יעל דן בגל"צ והוסיפה: "אם יש למישהו בעיה, אני לא מאחלת לו לעמוד במצב הזה - לתרום את האיברים של האדם הכי יקר לו בעולם".

כהן סיפרה על הימים האחרונים שעברו עליה עד מותו של בעלה: "במשך השבוע הייתה לנו תקווה. אבי היה בחור חסון. בריא. בחיים הוא לא לקח אקמול. ידעתי שברגע שהוא יתעורר, הוא יילחם בזה יחד אתנו. הייתה לנו אמונה שאבי יתעורר ויצליח לעבור את הפציעה הקשה הזו".

על העובדה שבעלה חתם על כרטיס אדי, סיפרה: "ידעתי שיש לו כרטיס בשעות האחרונות. זה לא עלה בינינו בדיבורים. הייתי המומה מזה. רציתי את אביל'ה שלם".

"הרבנים לא הפעילו עלי לחץ", היא גם מבהירה, "הייתי מנותקת מכל העניין. הייתי בעולם שלי. במאבק שלי. באמונה שלי. אני לא חושבת שמישהו יכול לשפוט אותי. אביל'ה הציל בכל החיים שלו כל כך הרבה אנשים...."

אלפי מילים, עשרות טורים, כעס, שנאה והשתלחות ברבנים ובציבור הכי קל להקנטה בארץ – ומולם אמת אחת.

האם הם יבקשו סליחה?

אתם יודעים את התשובה.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 30 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}