בדו"ח המבקר: ביקורת חריפה על האפליה במוסדות החינוך החרדים

בדו"ח המבקר שהוגש היום, מתייחס המבקר באופן נרחב לבעיות האפליה הקיימות במוסדות החינוך החרדים.

"הליך הבדיקה הנהוג במחוז החרדי של משרד החינוך לבירור תלונות על הפליית תלמידים במוסדות חינוך חרדיים לא הוחל גם על מוסדות חינוך שאינם חרדיים, ומתמקד רק בקבלה ובשיבוץ למוסד החינוכי". כתב מבקר המדינה בדו"ח. "קיים חשש שהבירור הראשוני הממושך בהליך מנפה את רוב הבקשות, ובפועל מצמצם את המקרים שבהם מכריעה בסופו של דבר ועדת הערר של המחוז החרדי למקרים מובהקים בלבד" כתב המבקר והוסיף כי משרד החינוך ממעט מאוד בהפעלת סנקציות מינהליות, לאחר דיון בוועדת הערר שהסתיים בהכרעה נגד המוסד החינוכי ורק לאחר הליכים מתמשכים נוספים. ספק אם הפעולות שמשרד החינוך נוקט למיגור התופעה הן אפקטיביות, וספק אם יש בהן כדי לתת מענה מספק ונאות כמתחייב מהוראות הדין ומהתחייבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל".

המבקר ממליץ כי על משרד החינוך לגבש מענה מקיף ואפקטיבי לטיפול כולל בהפליה במערכת החינוך, שיקיף את כל מוסדות החינוך ואת כל סוגי האפליה. "על המשרד לבחון את הדרכים להשגת אכיפה יעילה תוך שימוש נרחב יותר בסנקציות מינהליות, ובמקרה הצורך אף בנקיטת אמצעים פליליים. כן עליו לפתח אמצעי פיקוח ובקרה כדי להעריך את יעילות פעולותיו. על המשרד לאזן בין מיצויו של הבירור הראשוני בהליך הבדיקה במחוז החרדי ובין הצורך בהכרעה ברורה של המשרד בתלונה בפרק זמן סביר".

ארגון לא-ממשלתי העוסק בקידום שוויון במוסדות חינוך חרדיים בחן ב-2011 את שיעור התלמידות ממוצא אשכנזי מכלל התלמידות ב-20 בתי ספר על-יסודיים חרדיים ברחבי ירושלים באותה שנה. בתי הספר דורגו בארבע רמות, א' (הרמה הגבוהה ביותר) עד ד', המייצגות את רמת הביקוש של בית הספר ואת הערכת איכותו בקהילה החרדית. הארגון מצא כי שיעור התלמידות האשכנזיות ברמה א' היה 80%-75%, ברמה ב' 66%-61%, ברמה ג' 58%-21% וברמה ד' לא היו תלמידות ממוצא אשכנזי כלל.

השלכות ההפליה באספקת שירותים ומוצרים על הפרט:
הפליה בקבלת שירותים ומוצרים ציבוריים מעוררת תחושות קשות, בראש ובראשונה באדם שחווה אותה. הפליה על בסיס השתייכותו של אדם לקבוצה מסוימת נושאת מסר של דחייה כלפי מאפיין הטבוע בזהותו ולפיכך פוגעת בכבודו ; ביסודה של הפליה על רקע השתייכות קבוצתית נעוץ ייחוס מעמד נחות למופלה, מעמד הנובע ממהותו הנחותה כביכול, ומשמעותה השפלה עמוקה לנפגע . להלן דוגמאות לתחושות אלה כפי שהן משתקפות במקבץ מופעי ההפליה.

• בתלונה למשרד החינוך, בדבר הפליה על רקע עדתי בקבלת בתו לבית ספר חרדי, כתב תושב ירושלים: "מעבר להיות הנושא מרגיז... יש לזכור שמאחורי הסיפור הזה עומדת ילדה קטנה ונבונה בת 6 שרוצה להרגיש כמו חברותיה לגן ולראות שגם היא נרשמת כמו כולם... ובמקום זה מרגישה שהיא לא רצויה ואותה לא רוצים בבית הספר ולך תסביר לה שהכול בגלל החולצה של אבא שלה".

• תושב בית שמש שרשם את בתו לגן ילדים חרדי מעיד כי "קיבלתי תשובה שבינתיים אני בסטטוס של 'בירור' למרות שכבר 3 בנות שלי למדו אצלם בגנים ו-3 פעמים הייתי ב'בירור' - שם מכובס לאפליה גזענית, עדיין לא מספיק ואני נאלץ להיות במתח עוד - בפעם ה-4 פשוט אין גבולות לחוצפה שלהם, וכולי רותח מזעם, והתקשרתי אליהם למשרד ונזפתי בהם".

• תלמידה בבית ספר תיכון דתי התלוננה כי מנהל בית ספרה אינו מאפשר לבנות להשתתף במגמת אלקטרוניקה, בנימוק שזה מקצוע לבנים בלבד. לדבריה, "כששאלתי את המנהל למה אני לא יכולה, הוא אמר לי משפט פשוט 'כי את בת'... אז מה בעצם מנהל... מה הוא מלמד אותם? שבנים יותר טובים מבנות יותר חכמים מבנות... מה אני אמורה להרגיש שהמנהל שלי עומד מולי ואומר שאני לא יכולה לגשת למגמה אך ורק בגלל המין שלי?".

• בתלונה למשרד החינוך, בדבר הפליה עדתית בקבלה למוסד חינוך חרדי של תושבי שכונה שמוצאם מזרחי, נכתב: "לא ייתכן שכל שנה מחדש נתמודד עם ההפליות הנ"ל, לא ייתכן שכל שנה מחדש משפחות יעברו שבעה מדורי גיהנום, שכל שנה מחדש נזכה לזלזול".

השפעה אחרת היא היווצרות חסם אצל הנפגע, המביא אותו להימנע מרכישה או מבקשה של שירות לאחר התנסות בהפליה:

• במקבץ מופעי ההפליה ישנם מקרים של משפחות שהתלוננו על הפליה עדתית בקבלה לבתי ספר חרדיים ובסופו של דבר בחרו לעזוב את עיר מגוריהם, אף על פי שמשרד החינוך הכיר בהפלייתם על ידי המוסד החינוכי.

• מתלונות ומפרסומים שונים עולה כי בגבעת זאב יש גני ילדים המתנים את ההרשמה אליהם בהצגת אישור של ועדת אכלוס . הגם שמדובר בגנים עירוניים, דרישת האישור הוצגה לעתים בטופסי ההרשמה של רשות החינוך המקומית, האחראית לשיבוץ. ילדים שהוריהם לא הציגו אישור כזה שובצו לגנים מרוחקים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!