פרויקטים חסויים הביאו לליקויים מבצעיים בצוק איתן

כשהוקם אגף התקשוב ב–2003, הוא היה אמור להיות התשובה המבנית של צה"ל לסטארט־אפ ניישן שצמחה סביבו. אלא שפרק בדו"ח מבקר המדינה, המתייחס לשני פרויקטים מרכזיים שבוצעו באגף בשנים האחרונות, מזכיר כי אם צה"ל היה סטארט־אפ — לפחות בכל הנוגע לשני הפרויקטים האלה — הוא לא היה שורד זמן רב.

שני הפרויקטים המוזכרים בדו"ח המבקר נשארים חסויים מפאת שמירה על ביטחון המדינה, והם מכונים פרויקט א' ופרויקט ב'. כל שנאמר לגביהם הוא שפרויקט ב' נוגע לכמה גופים בצה"ל, והוא אמור לאפשר זרימת מידע ממוכן בין המערכות השותפות לפרויקט. הליקויים באישור הפרויקטים האלה, ניהולם השוטף והפיקוח והבקרה על מימושם, הביאו לליקויים מבצעיים שנחשפו במבצע צוק איתן, טוען המבקר.

לפי הדו"ח, בעוד העלויות המצטברות של פרויקט א' החל מ–1998 ועד סוף 2014 הסתכמו במאות מיליוני שקלים ועוד עשרות מיליוני דולרים מכספי סיוע החוץ האמריקאי — לצה"ל ולמשרד הביטחון אין הערכה מה היו סך העלויות שהושקעו בפרויקט ב'.

הביקורת על אי־הסדרים ארוכה: אגף התקציבים במשרד הביטחון לא קיים דיונים לצורך גיבוש המלצותיו לאישור שלבי פרויקט א' על ידי הרמטכ"ל וסגנו; בנוסף, אגף התקשוב לא הציג לאגף התקציבים נתונים על אודות הצורך המבצעי במערכת, לוח הזמנים להשלמתה והתקציב הנדרש. גם בפרויקט ב' לא הוצגו לאגף התקציבים הצורך המבצעי בפרויקט, תרומתו לצה"ל, פירוט העלויות וניתוח הסיכונים שבו.

כל זמן שאסור לנו לדעת מה היה הנושא שבו עסק הפרויקט, ההתראות של מבקר המדינה נשארות במידה רבה חסרות תועלת. ככה זה כשהכסף מועבר באופן סודי — אי־אפשר לפקח עליו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!