אכזבה: המשק צמח ברבעון הראשון ב-1.4% בלבד

נתונים מאכזבים: התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ברבעון הראשון ב-1.4% בלבד, לאחר שברבעונים הקודמים פורסמו נתונים אופטימיים, כך עולה מנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). ברבעון הרביעי של 2016 צמח המשק ב-4.7%, וברבעון השלישי הוא צמח ב-4.1%. השקל נחלש בעקבות הפרסום: הדולר מטפס ב-0.2% ונסחר תמורת 3.605 שקלים. היורו קופץ ב-1.1% ונסחר תמורת 3.986 שקלים.

בלמ"ס ציינו כי העלייה המתונה של התוצר ברבעון הראשון השנה משקפת ירידות בהוצאה לצריכה פרטית ובהשקעות בנכסים קבועים שהושפעו מנתוני כלי הרכב ברבעון הרביעי שהיו גבוהים במיוחד יחסית לכל הרבעונים הקודמים, ועליות ביצוא הסחורות והשירותים ובהוצאות לצריכה ציבורית. בנוסף, נרשמה ירידה ביבוא סחורות ושירותים.

לפי הלמ"ס, ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-1.6% ברבעון הראשון של שנת 2017 בחישוב שנתי, שפירושו ירידה של 3.4% בהוצאה לנפש. זאת, לאחר ירידה של 1% בהוצאה לנפש ברבעון הקודם ועלייה של 0.9% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של 2016.

יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון הראשון השנה ב-8.9%, לאחר עלייה של 1.6% ברבעון הקודם; התוצר העסקי עלה ברבעון הראשון של שנת 2017 ב-0.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.7% ברבעון הקודם ועלייה של 4.6% ברבעון השלישי בשנת 2016; ההשקעה בנכסים קבועים למעט אוניות ומטוסים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה יבשתיים) ירדה ברבעון הראשון של 2017 ב-6.0% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 4.1% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ברבעון הראשון של 2017 ב-8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 7.6% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. העלייה ביצוא ברבעון הראשון של 2017 משקפת עלייה של 4.4% ביצוא התעשייה (למעט יהלומים), עלייה של 15.4% ביצוא שירותים אחרים בחישוב שנתי (הכולל יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד') ועלייה של 15.8% ביצוא שירותי תיירות. יצוא היהלומים ברבעון הראשון של 2017 עלה ב-21.4% בחישוב שנתי (5.0% בחישוב רבעוני). בנוסף, חלה עלייה ביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-10.6% ברבעון הראשון של 2017.

"הנתונים מסבירים את התחזקות השקל ברבעון הראשון"

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי לשוק המקומי בקבוצת פיוניר, התייחס לנתון הצמיחה: "אמנם לכולם היה ברור שנתון הצמיחה לא יגיע לגבהים להם ציפה בנק ישראל, אך נתון כה בינוני אף אחד לא חזה – גם לא הפסימיסט הגדול ביותר. הנתון המדאיג ביותר הינו כי קטר הצמיחה של המשק ב- 5 השנים האחרונות – הצריכה הפרטית - פשוט קפאה ברבעון האחרון.

להגנת שר האוצר, ניתן לומר שתוכנית 'נטו למשפחה' אמורה לעודד בדיוק את הסעיף הנ"ל, כאשר ההכנסה הפנויה תגדל והצריכה הפרטית תצמח בהתאמה. הנתון הבעייתי הנוסף הינו הירידה בהשקעה בנכסים קבועים, המשפיע על הצמיחה העתידית. לגבי העלייה ביצוא, מדובר בנתון מפתיע לטובה שכן הוא מתרחש בתקופה בה השקל מתחזק. כאשר המגמה תתהפך נתון זה אף יכול לגדול יותר. נראה כי האזרח הממוצע לא יכול להמשיך לסחוב על גבו את הצמיחה במשק ולא נוכל להגיע לקצב הצמיחה של 2016".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, ציין כי "נתון צמיחה חלש (בהנחה שלא יתוקן משמעותית) תומך באג"ח הממשלתי הארוך - מפני שהוא דוחה העלאת ריבית. מבחינת מט"ח - נתוני היצוא הטובים והיבוא החלשים מסבירים את התחזקות השקל ברבעון הראשון. אם מגמה זו תמשך הם גם תומכים בשקל מול סל המטבעות בעתיד. מכיוון שהחולשה בצריכה הפרטית ובצמיחה נובעת בחלקה הגדול משינוי המגמה ביבוא הרכבים - איננו רואים שינוי במגמה הבסיסית של התרחבות הפעילות במשק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!