צה"ל יתערב לישיבות: על המשגיח לדבר עם התלמידים "בדרכי נועם"

תקנות הגיוס החדשות - הישורת האחרונה: בימים האחרונים שוקדים הנציגים החרדים בכנסת על מסמך תקנות הגיוס החדשות שגיבש שר הביטחון אביגדור ליברמן ושצפויות לעבור בקרוב בוועדת החוץ והביטחון בדרך אל יישומן בפועל. אולם למרות שעיקרן של התקנות החדשות גובשו בצוותא עם הנציגות החרדית ו'ועד הישיבות', כאמור, בימים האחרונים, יושבים הנציגים "שבעה נקיים" בכדי להציף את הבעיות בתקנות ולדרוש את תיקונן.

לקראת דיון שיתקיים השבוע בנושא, תערך היום אחר הצהריים בכנסת פגישה משמעותית בנושא בהשתתפות: היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון עו"ד מירי פרנקל שור, יועצים משפטים מטעם משרד הביטחון, סגן השר מאיר פרוש, חברי הכנסת אורי מקלב ויו"ר ועדת הכספים משה גפני.

ל"בחדרי חרדים" הגיעו הדרישות המלאות של הנציגים החרדים, שיוצגו היום בפגישה, במטרה לתקן את התקנות שישליכו על עולם התורה והישיבות ויקבעו את מעמדם של אלפי בני הישיבות והכוללים, שתורתם אומנותם. "בחדרי חרדים" מביא את רשימת הדרישות המלאה והמקיפה של הנציגים החרדים.

התיקונים שגובשו ושמובאים כאן, באים למנוע השלכות הרות אסון בהמשך, והם גובשו לאחר ישיבות ממושכות עם כל הגורמים הרלוונטיים, בהשוואה לתקנות העבר, בעיקר לאלו שתוקנו על ידי שר הביטחון לשעבר שאול מופז.

ישיבות קטנות

על פי תקנה 3 סעיף א', נקבע כי על בחור שטרם הגיע לגיל גיוס - להסדיר את מעמדו עד א' ניסן לפני מועד גיוסו. המשמעות בזה היא שבחורים בוגרים בישיבות קטנות יצטרכו להגיש דיחוי, מה שאומר שעל ישיבות אלו לעמוד בתנאי ההכרה בישיבות, דבר שאינו יתכן מחמת תקנת המספר המזערי של דיחויי שירות.

מנגד, בתקנות מופז, הוחרגו תלמידים אלו מהצורך להגיש דיחוי, והיה עליהם רק להוכיח שהינם בחורי ישיבה, וכמבואר בתקנות מופז תקנה 4 סעיף ג'.

איחור בהגשת דיחוי

על פי תקנה 3 סעיף ב, נקבע כי יש לחדש את מעמד תורתו אומנותו כל שנה, 14 יום לפני פקיעת התוקף (מנגד, לא נקבע בתקנות הנוכחיות משך הזמן של דחיית השירות, כאשר בתקנות מופז נקבע הזמן בתקנה 5). המשמעות בזה היא שבחור שאיחר מהגשת הדיחוי מחמת כל סיבה של תהיה - יפקע מעמדו כבן ישיבה.

בתקנות מופז תקנה 3 סעיף ב' נוספה החרגה "אם לא נקבע מועד אחר בפקודות הצבא", כשמשמעותה – שיש ביד הפוקד אפשרות לשלוח צו נוסף אף לבחור שאיחר, דבר שאכן נעשה בפועל, הורדת החרגה זו מבטלת כל אופציה למעמד תורתו אומנותו לבחור שאיחר, להוציא מקריים ספציפיים שיאושרו "מטעמים מיוחדים שירשמו".

יציאה לחו"ל

על פי תקנה 6 סעיף ג' – נקבע כי אין אופציה לצאת לחו"ל למעלה מחצי שנה, אלא אם כן הבחור יתחייב בגיוס, רוח התקנה היא כהסכם חב"ד. גם מציאות זו בעייתית.

בחור שסולק מישיבה – יאלץ למצוא ישיבה בתוך 14 יום

תקנה 8 – התקנה קובעת כי העובר מישיבה לישיבה, א. יפקע מעמדו. ב. יש באפשרותו להחזיר את מעמדו אם יגיש דיחוי תקף מועד הישיבות תוך 14 יום. ג. עליו לקבל אישור מהפוקד למעבר תוך 30 יום מיום הגשת הדיחוי.

משמעות התקנה היא כי כל בחור שסולק מהישיבה, או אברך שהתחתן עליו למצוא תוך 14 יום ישיבה ולהגיש דיחוי, דבר שאינו במציאות כלל.

בתקנות מופז תקנה 8, נקבע כי במקרה של מעבר בין ישיבות יהיה על הבחור ועל ראש הישיבה החדשה להודיע על כך ללשכת הגיוס תוך 14 יום.

אין לעבור מישיבת הסדר לישיבה "שחורה"

תקנה 10 – התקנה קובעת כי אין לעבור מישיבת הסדר או מישיבה תיכונית לישיבה שחורה. משמעות התקנה היא צמצום דרסטי של מתן אפשרות לבחורים מתחזקים. וכתוצאה מכך, צמצום דרסטי של ישיבות המיועדות לבחורים הנ"ל וכגון ישיבות קרית מלאכי וטלז סטון.

חובה לעדכן את השר על "ימי הולדת" לגילאי 16 ו-24

תקנה 2 סעיף ג' 4 – התקנה קובעת כי על הישיבה לתת את רשימת התלמידים ולציין מי מהם דחוי שירות ומי לא. בתקנה 7 סעיף קטן 2 מבואר שעל הישיבה להודיע לשר בתוך 21 יום בכתב על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסרה לפי תקנה 2. בתקנה 9 סעיף א 3 – מבואר שאי חובת דיווח המבוארת בתקנה 7 הנמצאת בפרק ד' לתקנות מהווה עילה לפסילת הישיבה.

משמעות כל זה: הנהלת הישיבה תצטרך לדווח תוך 21 יום לשר בכתב על כל "יום הולדת" של גיל 16 או 24 של כל אחד מתלמידיה, חוסר דיווח יגרום לפסילת הישיבה.

חוסר עמידה במספר המזערי

תקנה 4 סעיף ד' – התקנה קובעת כי במקרה של חוסר עמידה במספר המזערי - יינתן לישיבה זמן עד תום החופשה הקרובה, בתקנות "תנאים נוספים" תקנה 9 נקבע כי במקרה כזה גם דחיית השירות תעמוד בתוקפה עד תום החופשה הקרובה.

לעומת זאת בתקנות מופז תקנה 14 נקבע כי במקרה כזה, א. יצטרך השר לדווח על כך בכתב לראש הישיבה. ב. מיום קבלת ההודעה ניתן זמן של 90 יום לקבלת תלמידים חדשים. ג. הישיבה תוסר מרשימת הישיבות רק בתום השנה.

שאלת השאלות: מהי ישיבה?

תקנה 6 סעיף א' – תקנה זו עוסקת בשאלה "מהי ישיבה" – בהגדרת אופייה ומהותה של ישיבה, על אף שבסמכות שר הביטחון לתקן תקנות אלו וכמבואר בחוק סעיף 26 כד וסעיף 26 כז, מכל מקום – מעולם לא הותקנו תקנות מעין אלו, לא על ידי שר הביטחון שאול מופז ולא על ידי שר הביטחון יעלון. זאת כנראה מתוך הבנה שאין בידי ראשי מערכת הביטחון להגדיר "מהי ישיבה", וביותר מכך קבע שר הביטחון מופז בתקנה 13 כי ישיבה מוגדרת כישיבה אך ורק על פי המלצת ועד הישיבות, כששאר הדרישות הינם טכניות היינו מספר מזערי ושעות לימוד.

"פריפריה חרדית"

תקנה 6 סעיף ב' – התקנה קובעת קולא לגבי המספר המזערי בערי הפריפריה. היה מן הראוי שהקולא תתמקד במה שמכונה "פריפריה חרדית" ולא באשכולות 1עד 3 במדד הפריפריאליות של הלמ"ס.

"המשגיח" יאלץ לחשב את דבריו

תקנה 7 סעיף קטן 1 – התקנה קובעת שעל הישיבה לעמוד בכל רגע נתון בתנאי המספר המזערי ובתנאי תקנות "דרכי נועם". משמעות התקנה היא שבכל רגע נתון יהיה על ה"משגיח" לחשב אם דבריו הם "בדרכי נועם" שאם לא כן ישיבתו תפסל.

תקנות בעייתיות נוספות הדורשות תיקון:

תקנה 6 סעיף ד – התקנה קובעת שעל הישיבה לחדש רישיונה כל 5 שנים.

תקנה 9 סעיף א' 4 – התקנה קובעת שאם 20% מתלמידי הישיבה אינם מתייצבים – הישיבה תפסל ולא יהיה באפשרותה להנפיק דיחויים אף לאלו המתייצבים.

תקנה 9 סעיף א 5 – נקבע כי השר רשאי להסיר ישיבה אף אם עמדה בכל התנאים, אם "התקיימו טעמים מיוחדים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!