כדאי הוא רבי שמעון בר יוחאי // טורו של הרב נורדמן

בכל שנה בהגיע ימי הספירה, בהם מתו תלמידי רבי עקיבא, מוצאים עצמם כל כלל ישראל מתחזק בבין אדם לחברו ובמתן כבוד זה לזה. היום המובחר שבספירה הוא ל"ג בעומר, יומא דהילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

יש הבדלי גישות ושיטות שונות לגבי העלייה לקברי צדיקים. לפנים בישראל לא היה זה מקובל כל כך לעלות לקברים, אמנם וצריך לחדד זאת, כשהמדובר הוא בהתעוררות הלב, הרי שאין כל מחיצה של ברזל יכולה להפסיק, וכדאית הנסיעה למז'יבוז הרחוקה, לפולין ולאוקראינה, ובוודאי לאתרא קדישא מירון, שם מנוחתו כבוד של אדוננו בר יוחאי.

פולמוס גדול ליווה השנה את ההיערכות וההכנות לל"ג בעומר. אלו צידדו בעד לדחות את ההדלקה ואלו אמרו שזה לא יעזור והשבת תתחלל ממילא. קולו של רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג רבי שמואל רבינוביץ נשמע כקול שפוי יחיד בין מקהלות פחות ערבות כשקרא להרגעת הרוחות וליישוב ההדורים.

*

לפני כשני עשורים יצאתי עם ידידי איש החינוך הרב משה זיבלד לפראג. המקום באותם ימים לא היה מותאם בדיוק לציבור דתי, אבל כנין ונכד לרבי יחזקאל לנדא זצ"ל בעל ה"נודע ביהודה" רבה של פראג (תקט"ו- 1755) החלטתי שאני מוכרח לבקר על ציונו. בפראג יש שני בתי עלמין, הוותיק והמוכר בו טמון המהר"ל מפראג ובית העלמין המחודש יותר והשוכן בטבורה של עיר, שם טמון בין היתר הנודע ביהודה.

הסתבכנו בחוצות פראג והרכב נסע הלוך ושוב שעה ארוכה עד מצאנו את המקום שהיה כמובן נעול על מנעול ובריח. השמש נטתה לשקוע ולא היו ברירות רבות, טיפסנו על הגדר הגבוהה ונכנסנו מאובקים אל בית העלמין השומם. תרנו אחר קברו של הנודע ביהודה, ושם נפרצו מעיינות של דמע מהתרגשות.

לא עברו דקות מועטות והשמיים החלו אף הם לבכות עמנו. זה היה מחזה בלתי נשכח, עומדים שני יהודים מאובקים וסחוטים ליד קבר של צדיק שחי כאן לפני מאות בשנים ובוכים ומתייפחים מרה.
באמת שלא זכורה לי עוד התרגשות שכזו והתעוררות מעין זו בשני העשורים האחרונים. ללמדך, כי המקום בהחלט גורם, קברו של צדיק יש בו להשפיע ולהזכיר לאדם את המוטל עליו לעשות.

*

זכורה לי שבת מרוממת ובלתי נשכחת בספסופה שלמרגלות הר מירון, כאורחו של הרב יוסף שוינגר מנכ"ל 'המרכז הארצי למקומות הקדושים' ומי שהפך את המרכז לגוף בעל משמעות אדירה לשמירה על המקומות הקדושים.

וכך הסביר הרב שוינגר את המושג 'מקום קדוש': "ברחבי הארץ ישנם למעלה ממאה ועשרים מקומות קדושים. מקום קדוש הוא אתר או קבר שישנה מסורת הקושרת אותו לאירוע היסטורי בתולדות עם ישראל, או שלפי המסורת קבורה במקום אישיות תנ"כית או תורנית בעלת שם, דוגמת התנאים. אתרים אלה משמשים כמקום עליה לרגל, תפילה וכינוס של הציבור הבא להתפלל שם במשך כל ימות השנה ובעיקר בחגים, בחודשי אלול ותשרי, בראשי חודשים ובימי הילולא".

ייחוס "קדושה" למקום, מופיע לראשונה במקרא בפרשת שמות, בעת שנגלה ה' למשה במראה הסנה, ואמר לו: "אל תקרב הלום, של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות ג, ה). וכידוע, במשך הדורות שחלפו מאז, הלכה ונתארכה רשימת המקומות הקדושים לעם היהודי. ארץ ישראל משופעת בימינו במקומות קדושים.

אחד הטיעונים של הפלסטינים כלפי מדינת ישראל, היא על כך שאינה שומרת על "המקומות הקדושים". ועל זה מספר לנו הרב שוינגר, שעל פי כל המחקרים והדבר נתון לבדיקה, "מדינת ישראל שומרת על כל המקומות הקדושים, לכל הדתות ,יותר מכל מקום אחר בעולם".

בשנים האחרונות, בייחוד עם התגברות האסלאם הרדיקלי והעמקת השסע הסוני-שיעי, הופכים המסגדים ליעדים לטרור אסלאמי, והמאמינים מוצאים עצמם לעיתים, קורבנות חפים מפשע במלחמה אכזרית זו. כך גם המקומות הקדושים של דתות אחרות, שנהרסים מדי יום ביומו במזרח התיכון על רקע השנאה והעוינות הגוברות באזור.

אז מי שומר על המקומות הקדושים? רק אנחנו עם ישראל שיודע להעריך ולכבד את המקומות הללו.

*

אין ספק כי במקום בו קיבוץ כה גדול של יהודים מתאסף יחדיו להתפלל ולזעוק אל ה', יש בו כדי להושיע כל יהודי מכל צרה וצוקה. "כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק", גילו לנו חז"ל ומי לנו 'שעת הדחק' גדול יותר מימינו אנו. דחק בחינוך הילדים, דחק בפרנסה וכלכלה ודחק בצרות משונות שתוכפים את מחננו.

ביום כה גדול אצל תנא כה גדול עליו נאמרה ההפלגה "מאן פני האדון? דא רשב"י", נעתיר לישועת הכלל והפרט לכל יהודי בכל מקום בזכות בעל ההילולא. המעוניין בהזכרת שמו ליד הציון לישועה ולברכה ישלח שמו ושם אמו לכתבות המייל הרשומה בתחתית הטור. ומי ייתן ונבשר ונתבשר אך טוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!