המתקת הדינים וזרע של קיימא: כל הסגולות לל"ג בעומר • מיוחד

בהילולא דרשב"י (דף קט"ז) מובא: חסידים מספרים שהגה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע בעת טבילתו בצפרא דל"ג בעומר אמר בלהט אש קודם "הריני מקבל עלי קדושת היום".

וסיפר כ"ק אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל שאצל הרה"ק רבי משה מרוזוואדאב זצ"ל היה בל"ג בעומר עבודה יותר מכל החגים בשנה, והיו באים אנשים ונשים וטף להתברך אליו ולהוושע אצלו וקדושתו היה כמו ימים נוראים, ופעם אמר לעת ערב השמש יבא ויפנה מי יתן להעמיד השמש עוד קצת לכבוד קדושת היום. כשהיה הרה"ק מרוזוואדאב זצ"ל מזכיר את שם התנא רשב"י נזדעזע מאד וכמעט שפרחה נשמתו ובנו הרה"ק ר' יצחק מסטיטשין זצ"ל הוסיף לאבי היה ניצוץ מנשמת רשב"י.

קבלת התפילות

הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זי"ע היה רגיל בל"ג בעומר לברכם שיתקבלו תפלתם לרצון בשמים. אולי כוונתו כמו במוצאי יום הכפורים רגילים העולם כן לברך איש לרעהו, כי תמיד קשה שיתקבלו התפלות כדכתיב (ישעי' נט, ב) עוונותיכם היו מבדילים וגו', על כן כאשר יום הכפורים מכפר תחול הברכה שיתקבלו התפילות, ורשב"י אמר יכול אני לפטור כל העולם מן הדין בפרק ד' דסוכה (מה:), כן מדי שנה ביום הלולא דילי' אומר כן בשמים ועל ידי זה מתכפרין כל ישראל ויוכלו להתקבל התפלות, ולכן המנהג לשמוח כדאיתא סוף תענית (ל:), לא היו ימים טובים לישראל כיום הכפורים וט"ו באב ומפרש בגמרא לגבי יום הכפורים הוי יום סליחה ומחילה.
(שפתי צדיק, עניני ל"ג בעומר אות א')

הגה"ק מהר"ש מבעלזא דיבר פעם בענין גדלות יום ל"ג בעומר, נענה בנו הרה"ק ר"י ואמר שהוא יודה שהוא כמו יו"כ, ואמר לו יפה כוון (הילולא דרשב"י אות מ"א)

הרה"ק ר' יהושע מקאמינקא זצ"ל אמר פעם להרה"ק משינאווא זצ"ל בעל דברי יחזקאל שיום ל"ג בעומר הוא בחינת יום כיפור כיון שיום כיפור היה העבודה צריכה להיות דוקא ע"י אהרן בחינת הוד ועיצומו של יום ג"כ בחינת הוד הרי לך שיום כיפור הוא מדת הוד שבהוד, וכן נמי ל"ג בעומר הוא הוד שבהוד, ונוכל לפעול בו ישועות טובות כיום הכיפורים. וכ"כ בספר דברי יחזקאל החדש שאצל הגה"ק משינאווא הי' ל"ג בעומר יום התעוררות כעין ר"ה.

יראת שמים

בספה"ק שפת אמת (אמור תרנ"ב, בד"ה במד') כתב, שמעתי מפי מו"ר ז"ל (החידושי הרי"ם) כי בל"ג בעומר יכולים לזכות ליראת ה'.

זכות רשב"י מסייעת להטהר

בספר יערות דבש (דרוש י"א) כתב, וידוע כי מלאכי השרת רוצים שימות צדיק ויום ל"ג בעומר הוא הילולא דרשב"י כי מת אז, והיה למעלה הילולא "הנערה באה אל המלך", וראוי לכל איש הירא וחרד לשום אל לבו יום ההוא לשוב בתשובה כי זכות רשב"י מסייעת להבא להטהר, ולא לבלות הזמן בעוה"ר בהבלי עולם, אשר הוא לצדיק לצער.

ביטל כמה גזרות

בשו"ת מהרש"ם (כרך א' ח"ב בהקדמה) מובא דרוש שאמר המהרש"ם בעת העמדת מצבה על אשתו ביום ל"ג בעומר תרס"ב וז"ל: ויען כי מן השמים נסבה שיהיה העמדת המצבה ביום ל"ג בעומר הילולא דרשב"י אען ואומר לבאר מ"ש בש"ס סוכה (מה:) שאמר רשב"י יכולני לפטור את כל העולם מן הדין, ויתכן לבאר עפמש"כ סנהדרין (צ"א) א"ל אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולים לפטור א"ע מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאה, שמיום שפרשה ממני הרי מוטל כאבן דומם ונשמה אומרת גוף חטא שמיום שפרשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור, א"ל אמשיל לך משל למלך שהיה לו פרדס נאה והושיב ב' שומרים חיגר וסומא וכו' הרכיב חיגר ע"ג סומא ודן אותם כאחד וכו' ע"ש, והנה קיי"ל דשנים שעשו מלאכה אם זה יכול וזה יכול שניהם פטורים ואם זה אינו יכול וזה אינו יכול שניהם חייבים, וי"ל דה"ה בשאר איסורים דינא הכי ועי' תשובות הרשב"א (ח"א סי' כ"ח), חכם צבי (סי' פ"ב), שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' קל"ב) ודע"ת (סי' ב' ס"ק ס"ה) בזה, וע"ע ברדב"ז (ח"ה סי' ב' אלפים פ') מ"ש בזה, ולכן גוף ונשמה דזה אינו יכול וזה אינו יכול חייבים, אבל הנה בשבת (דף צ"ג) מבואר דר' שמעון סובר דגם בזה אינו יכול וזה אינו יכול פטורים, א"כ לשיטתו גוף ונשמה פטורים מן הדין, וז"ש רשב"י יכולני לפטור כל העולם מן הדין, ואף דאנן קיי"ל דלא כר"ש בזה, מ"מ היום שהוא הלולא דרשב"י זכותו יגן על כל המתים להיות פטורים מן הדין (ועיי"ש מש"כ עוד לבאר עפי"ז עוד מ"ש רשב"י אלמלי אלעזר בני עמי וכו').

המתקת הדינים

בשער הכוונות (ע' ספירת העומר דף פ"ו ע"ד ודף פ"ז ע"א) כתב, ענין ל"ג בעומר שאסור בהספד ותענית, דע כי הנה מ"ט ימי העומר הם ימי הדין וכו' ובבוא יום ל"ג בעומר וכו' הוא בחינת רחמים.

בספה"ק מאור ושמש (רמזי ל"ג בעומר ד"ה ויאמר) כתב, וביום ל"ג בעומר לספירה שהוא הוד שבהוד נמתקו כל הדינים בכוחו של רשב"י ולכן אנו עושים יום זה ליום טוב.
בספר אביר יעקב (להרה"ק ר' אברהם יעקב מסאדיגורה זי"ע - ל"ג בעומר) כתב, ובל"ג בעומר הוא המתקת הדינים ע"י התגלות הזוה"ק וכשנמתקים הדינים אז הוא שמחה גדולה.

עוד כתב בספר אביר יעקב, היום הזה הוא בחינת וגילו ברעדה (תהלים ב'), יש כח ביום הזה לפעול ישועות בשמחה.

בספר שיח יצחק [לרבי יצחק אלפייה] (עמ' קכ"ו) כתב טעם לשבח, כי מכל הצדיקים לא היה אחד שהבטיח לכללות ישראל להצילם מיום הדין ולפטרם מן הדין, כי אם רבי שמעון בר יוחאי, והואיל וביום פטירתו הוא גם ממליץ טוב בעד כלל ישראל וממתיק הדינים מעליהם, על ידי הסנגוריה שהוא מלמד עליהם, לפני מידת הדין, לזה באותו יום של פטירתו עושים כמה סעודות ושמחות של מצוה.

יום המסוגל לגאולה

בס' שיח זקנים (ח"ב, עמ' רמ"ז) מובא: שמעתי מהרה"ח ר' משה פאק נ"י ששמע פעם מהרה"ק [בעל "צבי לצדיק"] מבלאז'שוב עיר ריישא בסעודת ל"ג בעומר שדיבר בהתורה מביאת משיח צדקינו, ואמר אז בזה"ל, איך קען דאך נישט זאגען ווען, אבער ס'דאכט זיך מיר זיכער אז ווען ס'וועט זיין וועט עס זיין אין ל"ג בעומר [תרגום: אני לא יכול לומר מתי, אבל נראה לי ברור, כשיהיה, זה יהיה בל"ג בעומר].

מסוגל לפרנסה

ל"ג בעומר מסוגל לפרנסה משום שהמן תחילת ירידתו בל"ג בעומר וא"כ נפתח אז צינור הפרנסה לישראל. (אהלי יעקב להרה"ק רבי יעקב מהוסיאטין זצ"ל)

גשם בל"ג בעומר – סימן שובע

פלג אלקים מלא מים, נוטריקון של פל"ג הוא פ'ורים ל"ג בעומר, כשיבא גשם בשניהם, היא סימן שובע עכ"ל. (גליון ספר שבלי לקט סי' קצט)

חץ וקשת - מסוגל לחשוכי בנים

דריכת הקשת בל"ג בעומר היא סגולה לבנים. (ספר המידות בנים ס"ג)

נפקדו בזש"ק בזכות הרשב"י

בעינינו ראינו שהרבה חשוכי בנים (ל"ע) שנדרו נדר שבהוולד להם בן, יקראו את הבן הנולד 'שמעון' על שם רשב"י, או שנדרו שיעשו את התגלחת הראשונה של הילד במירון, ונוושעו בזכות התנא רשב"י. (טעמי המנהגים, עניני הילולא דרשב"י, בהג"ה לאות יא, עמוד רס"ג)


חנוכת ביהמ"ק השלישי בל"ג בעומר

בדרשות חתם סופר לחנוכה (ח"א סף ס"ו בד"ה בחינוך) כתב, "בחנוך המשכן עשו י"ב ימים יום אחד לכל שבט, ואמנם עולי גולה שכבר גלו לחו"ל ועלו לארץ ישראל וחד מינייהו כתרי מינן וחד מינן כד אזיל להתם כתרי מינייהו (כתובות דף ע"ה ע"א), נמצא אחד העולה מחוץ לארץ לארץ ישראל נחשב לד', ונמצא יהודה ובנימין [ששבו עם עזרא הסופר] נחשבים למנה, ע"כ עשו [חנוכה] ח' ימים. ולעתיד לבוא י"ב שבטים לכל אחד ד' ימים מראש חודש ניסן עד ח"י אייר שהוא ל"ג בעומר".

מסוגל להשגת תורה שבע"פ

ענין נפלא כתב בספר פרי צדיק (ויקרא, ל"ג בעומר), רבי עקיבא היה שורש תושבע"פ (כדאי' בכתבי האריז"ל) ורשב"י היה תלמיד ר"ע, ולא יכלו לקבוע יום הלולא ביום פטירת ר"ע מפני שנהרג, ולכן קבעו ההלולא ביום פטירת רשב"י תלמידו של ר"ע וכו' ובכל שנה כשבא יום זה יכול כל אדם לזכות לפי כוחו להשיג קביעת הד"ת שירד ביום זה בתושבע"פ ולכן קבעוהו למועד.

מסוגל לישועות

הרה"ק רבי אברהם שמחה מבארניב זצ"ל ביאר ענין קדושת ל"ג בעומר (הובא בספר כחו דרשב"י), כי בפסח הי' מקריבין העומר מן השעורין מאכל בהמה, ובשבועת שתי הלחם הבאים מן החטים מאכל אדם, לרמז שאדם צדיק לטהר ולקדש עצמו בימי הספירה ולזכך את חומריותו הבהמיות כדי שבעצרת יגיע למדרגת אדם וזהו אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים, לו, ז), היינו אדם שעלה ע"י מעשיו הטובים ממדרגת בהמה למדרגת אדם, ויען כי בל"ג בעומר אשר כבר עברו רוב ימי הספירה מספר ל"ב ונתרחקנו ממאכל בהמה ומתקרבין ובאין ומאירים לפנינו האורות מבחי' אדם במשך הימים שהם מספר טוב, ולמאיר ובא קראו יום הוא יום הילולא דהתנא הקדוש רשב"י זיע"א אשר בו יתחילו הישועות על ישראל, ועין בעין נראה כי סימנא מילתא היא, כי מספר גימט' של אדם ובהמה תושיע ה' עולה מספר רבי שמעון בר יוחאי.

בשו"ת שיח יצחק (סי' ר"ל) מביא, שהרה"ק מו"ה משה מראזואדוב זי"ע הגיד לכל קרוביו ולהצריכים ישועה שהם ונשיהם יבואו אליו ביום ל"ג בעומר ויסדרו לפניו מבוקשיהם ויושעו ב"ה.

מסוגל לרפואות

בשפתי צדיקים (פר' שמות) כתב, ולזה אמר הרב ז"ל שטוב להתחיל ברפואות בל"ג בעומר כי בו המדה זו הוד שהוד הוא בחינת בורא רפואות.איתא בשם הגה"ק בעל צמח צדק מליובאוויטש נ"ע וכן בשם הגה"ק בעל לחם שלמה משימלויא זי"ע, "מלך רופא נאמן ורחמן" ראשי תיבון מרון, בזכות הצדיק המוכן במירון שולח השי"ת רפואה לחולי בני ישראל.

מסוגל לחשוכי בנים

בספר דרכי חיים לרבינו עובדיה מברטנורא באגרת שכתב לאחיו בשנת רמ"ט כתב בי"ח באייר יום מיתתו דרשב"י באים מכל הסביבות ומדליקים עליה אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקים עליה נר תמיד וכו', שהרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו בנדר ובנדבה שהתנדבו למקום ההוא
כתב בספר שער יששכר (מאמרי חודש אייר, מאמר גל עיני אות כ"ב), המידה שמתקנים בל"ג בעומר הוא הוד שבהוד, הכוונה בברכת קריאת שמע בורא רפואות הוא הוד, על כן הוד שבהוד רמוז לתכלית השלימות של רפואה, ומרפואה נמשכו כל הישועות, כמו שמקובל בידינו מאאזמו"ר הרה"ק מהר"ש בעל שם שלמה זי"ע כי בברכת רפאנו יוכלו לפעול כל הישועות גם בנים, כי הוא דבר שצריכין לרפואה, והוא בבחינת ושב ורפא לו, שב למקומו ממקורו לטובה, ומזה יומשך עלינו כל הישועות בב"א.

הארת חג השבועות

בספה"ק קדושת לוי (ס"פ ויצא) עה"פ ויקרא לו יעקב גלעד (בראשית לא, מז) כתב, הפסוק הזה מרמז על ל"ג בעמר כי גל הוא אותיות ל"ג וכו'. והבחינה הזאת של יציאת מצרים מאירה עד ל"ג בעומר ומל"ג בעומר מתחיל ההארה של מעמד הר סיני שהיא קבלת התורה וכבר כתבנו שההארה של יציאת מצרים הי' הכנה למתן תורה והניסים והנפלאות היה כדי שנתאוה למתן תורה ע"י הניסים, וזהו ויקרא לו יעקב גל עד כלומר כיון שמגיע ג"ל שהוא מרומז על ל"ג בעומר אז מתחילין להאיר בחינות הארה קבלת התורה, ומלת ע"ד הוא מלשון עד"י עדיים (יחזקאל טו, ז) הורד עדיין (שמות לג, ה), כלומר שעד ל"ג בעומר היה ההארה של יציאת מצרים ומל"ג בעומר מאיר ההארה של קבלת התורה שמרומז במלת ע"ד שרומז על התורה.

ובספה"ק עטרת ישועה (מועדים) כתב, במסורה של ס' ויקרא יש בו אותיות גדולות: ג' של והתגל"ח, ו' של גחו"ן, ול' של והלטא"ה והם אותיות גו"ל על ה' ויפלטהו, והיינו כי ביום ל"ג נרגש הארה גדולה מן חג עצרת, וגם כשנשלם שבוע השישית והוא צירוף גו"ל.

הרה"ק רבי ישעיה נפתלי הירץ מדינוב (תורת בית דינוב) כתב, איתא בספרים שתכלית כוונות ספירת העומר הוא ביום ל"ג בעומר והיות והשלשה הם בבחינה אחת, לכן ל"ג בעומר גימטריא שנ"א. והנה מיום זה יש לנו הכנה דרבה לחג השבועות ולכן יש טו"ב ימים מל"ג בעומר עד שבועות, וזה נרמז בפסוק "ותרא אותו כי טוב" (שמות ב, ב), לרמוז על טו"ב ימים שבין ל"ג בעומר לשבועות.

כיום הכיפורים

בהלולא דרשב"י (אות מ"א) כתב, רבינו הרה"ק בעל שר שלום מבעלזא זי"ע דיבר פ"א מענין גדלות יום ל"ג בעומר, נענה בנו הרה"צ ר' זונדל זצ"ל ואמר שהוא יודע שהוא כמו יום הכפורים, ואמר לו יפה כוונת.

מרן החת"ס זי"ע כתב בדרשות (דף רע"ט, טו"ד): נחזור לענינינו כי הזק"ן הוא חבי' חסד רישי' כתלג חיור, וע"ז הרמז הם ימי הספירה שבין פסח לעצרת השבוע החמשית היא בבחי' ירך שמאל הב"ד יושב בחמשי, ויום החמשי שבאותו השבוע נקרא הוד שבהוד כתב מהרעב"ץ (בסידורו בסדר חודש אייר) שהוא כב"ד שכולו מחייבין הרי הוא זכאי. ולפע"ד כי הוא יום ל"ג למ"ד גימ"ל במלואו גימטרי' זקן שהוא רצון העליון בחי' יום כפור כידוע.

בספר משוש כל הארץ (דף קפ"ו) כתב שהרה"ק רבי יהושע מקאמינקא זצ"ל אמר פעם להרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זצ"ל, שיום ל"ג בעומר הוא בחינת יום כיפור, כיון שיום כיפור היה העבודה צריכה להיות דוקא ע"י אהרן בחינת הוד, ועיצומו של יום ג"כ בחינת הוד, הרי לך שיום כיפור הוא מידת הוד שבהוד, וכן נמי ל"ג בעומר הוא הוד שבהוד, ונוכל לפעול בו ישועות טובות כיום הכפורים.

בספר הנ"ל מביא שהרה"ק רבי משה מראזודוב זצ"ל אמר, ששום יום בשנה לא טוב לי כמו ביום הקדוש הזה ל"ג בעומר.

ירידת המן בל"ג בעומר

ענין נפלא ומחודש מצאנו בדברי מרן החתם סופר זי"ע (שו"ת חיו"ד סי' רל"ג בד"ה אמנם) שכתב, איתא במדרש שמיום שכלה החררה שהוציאו ממצרים הלכו ג' ימים בלא לחם ואח"כ ירד המן, א"כ היה הורדת המן ביום ל"ג בעומר וראוי לעשות לזה זכר טוב, ע"כ. וכן כתב בחידושיו עה"ת פר' בשלח ד"ה בשבתנו, ובעוד כמה מקומות, וסמך לזה מצאנו במדרש שיר השירים רבה (וילנא פרשה א' ד"ה ג צאי לך), ובפסיקתא זוטרתא (שמות יב, לט).

פזמון בר יוחאי - סגולה נפלאה להארת הנשמה

כתב בספר תיקוני שבת, קראקא (שנת שע"ב, בדברי המהדיר ר' יהודה ב"ר דוד הכהן, מאבי מורי עטרת ראשי זכרונו לברכה), וגם מהחכמים גדולים אנשי השם בארץ הקדושה, כי מי שהאיר ה' רוחו עליו אף בחו"ל והוא מארי קבלה, ינגן פזמון זה, והוא סגולה נפלאה להארת הנשמה, כי האותיות מחכימות, והוא מיוסד ומסודר דרך המעלות, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, למעלה למעלה עד לראש כל הכתרים, וכ"כ בספר הדרת זקנים (ליוורנו, תרט"ז), ונוהגים לשוררו בקול נעים אחר כל לימוד זוהר, לעורר זכותו באתערותא מלתתא לעילא, והוא סגולה נפלאה להארת הנשמה, ובפרט בליל שבועות והושענה רבה (וכ"כ בתכלאל ח"א דף קיא:).

וכ"כ רבי נפתלי כץ ז"ל (בסידורו בית רחל, והו"ד בס' ישועות ישראל דף קכ"א), "פזמון נאה מארץ ישראל שמסדרים בכל ערב שבת, וסדר קבלת שבת על קברו של רבי שמעון בר יוחאי זצ"ל וזכותו יגן עלינו.

שמעתי מחכמים גדולים אנשי שם שבאו מארה"ק, שכל מי שהאיר ד' רוחו עליו אף בחו"ל מנגן פזמון בר יוחאי, וזה סגולה להארת הנשמה, והוא מיוסד ומסודר דרך המעלות – סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה – מלמטה למעלה עד לראש הכתרים.
(בית רחל)

לימוד הזוהר: סגולה לפרנסה

עוד אמר (הרה"ק ר' פנחס מקוריץ זי"ע) לאדם אחד שיאמר זהר בכל יום ויום ויהיה לו פרנסה.
(מדרש פנחס)

סגולת ח"י רוטל משקה

קבלה בידם של אנשי אה"ק – סגולה לחשוכי בנים רח"ל, לנדב ח"י רוטל משקה ביומא דהילולא של ציון התנא האלקי רשב"י זי"ע ועכ"י, לכן בחרתי בו לעשותו שליח מצוה להזכיר לטובה את הזוג... וינדב עבורם ח"י ראטל משקה כנהוג, וכאשר יעזור השי"ת ויפקדם בישועה במהרה, ומוכנים המה לשלם נדבת לבבם בשמחה. (מתוך מכת"ק מהרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב זצ"ל, מובא ב'טעמי המנהגים' עמ' רס"ג בהערה)

המשכת הישועה ע"י חרובים

זכורני שבבית אבא היו נוהגים לאכול חרובים בל"ג בעומר וראה בספר משוש כל הארץ שסיפר להרה"ק ר' יעקב יצחק אב"ד ריגליץ ז"ל שלא נולדו לו בנים כמה שנים אחר החתונה ונסע להרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע ואצל שלחנו הטהור חילקו אז חרובים ונתן הרה"ק מבעלזא לרי"י חרוב, וברכו שיפקד בדבר ישועה בבן זכר, באותה שנה נולד לרי"י בן זכר, מני אז והלאה נהג רי"י לאכול חרובים בל"ג בעומר זכר למנהג בעלזא שע"י ברכת הצדיק נפקד בבן זכר, עברו הרבה שנים אחר מלחמת העולם השניה, ובנו של האבד"ק מריגליץ הרב ר' פייביל הורוויץ ז"ל נפגש עם הגה"צ הרב מבילגוריי ז"ל בן האדמו"ר מבעלזא זצ"ל, ותחת אחד השיחים סיפר ר' פייביל שכן אביו נושע אצל אביו הרה"ק מבעלזא, וקיבלו המנהג לאכול חרובים בל"ג בעומר, נענה לו הרב מבילגוריי שאין מנהג כזה בבית בעלזא, רק שנה אחת ידעתי שחלק אאמו"ר חרובים, ולא ידעתי מאי טעמו, ועכשיו נודע לי שודאי רצה להמשיך ישועה ע"י זה, ע"כ. (נטעי גבריאל פסח ח"ג פנ"ט הערה כז)


ביטול כל הגזירות רעות

ולו עמי שומע לי בעקבות משיחא אשר הרע והמינות גובר היו שוקדין כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר והתקונים כתבי מרן בלול עם חסידות והקדמות של מרן הריב"ש זצ"ל והיו מבטלין כל הגזירות רעות והיו ממשיכין שפע ואור על כל העולמות וכן השפעות פשטיות, בני חיי מזוני טעמו וראו, כי טוב ה' ממש חיות אדם הישראלי תלוי בספר הזוהר ובכתבי מרן ללמוד בקדושה ובשמחה ובנועם וביראה ואהבה כל אחד לפי השגתו וקדושתו וכל ישראל קדושים.
(נוצר חסד פרק ד' משנה כ')

לימוד זוה"ק בזמננו

עוד כתב בספרו נתיב מצותיך (שביל התורה סי' ל"א), וראוי לקבוע עצמו ללמוד חמש דפין בזוהר בכל יום והוא תועלת ותיקון גדול לנפש להאירה, לזככה ולתקנה, וכן נהג מו"ר דודי הקדוש מוהר"ר צבי [מדיזיטשוב].

הגה"ק המקובל רבי יצחק דלטאש זצוק"ל בפסק דינו להדפיס הזוהר כתב בא"ד, זכות לימוד ספרו הוא המלאך הגואל וכו' שזכות העיון בספר הזוהר מספיק להשיב שבותינו ולהעביר גלותינו ועליו אמרו זכו אחישנה ויקרא דרור בארץ.

לימוד הזוהר – מסוגל לטהר הנפש

בפלא יועץ (ערך זוהר) כתב, לימוד ספר הזוהר נשגב מאד לטהר ולקדש הנפש ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה הוא חשוב לפני הקב"ה וכו' הנה כי כן ראוי לכל אדם ליקח לו ספר הזוה"ק ולא יעבור מלקרוא הפרשה מדי שבוע בשבוע וזה גדר גדול לאדם כדי שלא ישיאנו יצרו לפנות עצמו לבטלה שהוא רעה גדולה כידוע. ובערך סוד כתב, והרגיל בס' הזוה"ק ראה יראה גדול מעלת האנשים האלה שלמים הפלא ופלא.

בספה"ק דגל מחנה אפרים (בשלח ד"ה א"י בריש) כתב: או יאמר בריש גלי. ע"ד דאיתא בזוה"ק (פר' נשא דף קכד:) בספרא דא יפקון מן גלותא, ועיי"ש שמבואר עוד יותר כשיתגלה הספר הזוהר בדא יפקון מן גלותא, וזהו שמרומז בפסוק, ובני ישראל יוצאים, היינו מן הגלות כנ"ל, ביד רמה, ותרגומו בריש גלי, ברי"ש ראשית תיבות רבי שמעון בר יוחאי, גלי כשיתגלה ספרו הקדוש ספר הזוהר, אז בדא יפקון מן גלותא, והבן.

בדור האחרון בסוף הימים יתגלה הזוהר ובזכות העוסקים יבוא משיח

הנה מבואר מכאן שהחיבור מהזוהר היה עתיד להיות גנוז, ובאותו הזמן יתהנו ממנו העליונים והם המלאכים, עד שיבא הדור האחרון בסוף הימים, שאז יתגלה לתחתונים, ובזכות העוסקים יבא משיח, כי אז תמלא הארץ דעה בסבתו, אשר זה תהיה סבה קרובה לביאתו, וזהו שאמר ובגיניה ושבתם איש אל אחוזתו וכו' כדי שבזכות זה יגאלו ישראל. כשם שלא נגאלו ישראל ממצרים עד שהוצרך הקב"ה לקדשם בדם פסח ובדם מילה, כן גאולה העתידה לא יהיה הגאולה עד שיזכו לתוספות הקדושה הזו, והוא רצון האל יתברך, ואשרי הזוכה בה. (של"ה הק' עשרה מאמרות מאמר ראשון)

בלימוד הזוהר מקיים מצות עשה 'ולדבקה בו'.

ודע שכל ספר הזוהר וחיוב לימודו וכו' הכל מצות עשה לדבקה בו ולידע שיש אלוקי מצוי. (נתיב מצותיך שביל היחוד שביל ב' אות ג')
דיבורי צדיקים כלימוד הזוהר

פעם אחת [הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט] ישב ודבר מאביו הקדוש ז"ל ומזקנו הרבי ר' שלום ז"ל. ויאמר אדומו"ר ז"ל: "פאר אין דאווינין אז מ'שמיסט פין זיי א דיבור, איז דאס א בלעטיל זוהר, אין אז מ'שמיסט נאך א דיבור, איז נאך א בלעטיל זוהר, אין אז מ'שמיסט א דריטען דיבור איז העכער פון העכער" [כשאומרים דיבור אחד בשמם לפני התפלה הרי זה כאילו לומד דף זוהר, וכשמוסיפים עוד דיבור הרי זה כעוד דף זוהר, וכשמוסיפים דבור שלישי זה כבר גבוה מעל גבוה]. עכלה"ק זי"ע. (מילין סתימין - שטפנשט אות קמג)


רפואה ע"י שיירי שמן ההדלקה ממערת רשב"י

סיפר הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב: בא אלי אברך אחד מעיר קעלן יהודי קצת מודרני אבל חדור אמונה פשוטה, עם בת יחידה כבת שש שבע שנים אשר לקתה במחלת השיתוק, היא לא ראתה בעיניה לא שמעה באזניה איבדה את כוח הדיבור ואת כוח המישוש בידיה וברגליה ולא יכלה להלך, חלתה בכל גופה, ברכתי אותה ברפואה שלמה, אולם האברך לא הסתפק בזה, וסיפר כי היה עם בתו אצל כל רופאי קעלן - ברלין, וגם כאן בוינה היה אצל רופאים מומחים וכולם התיאשו ממנה הוא התחיל לבכות ואמר אני מאמין שהרבי יוכל לעזור, בעזרת השי"ת אמרתי לו, במה אוכל לעזור אוכל רק להתפלל, הצעתי לו שינסה וילך לעוד רופא פלוני ואת השם אינני זוכר הידוע כמומחה גדול, אולי הוא ימצא איזו תרופה לבתו. האברך הלך תיכף, ושב אלי פעם שניה בספרו שגם הרופא הזה אמר נואש לבתו, הוא בכה לפני בכי רב, ושבר אותי בבכיותיו, ברכתי עוד פעם את הילדה לרפואה שלמה עד שהלך לו. בהיותו עדיין על המדריגות נזכרתי שיש לי שמן זית שיורי נר התמיד אשר במערת רבי שמעון בר יוחאי. שלחתי וקראתיו בחזרה ואמרתי לו, אני לא אוכל לעזור לך במאומה, אולם יש לי מעט שמן זית מציון הרשב"י תנסה ותמשח את בתך בשמן זה כסגולה, ובזכות הרשב"י ישלח השי"ת רפואה שלמה לבתך בקרוב, האברך מיהר לעשות את הסגולה הזאת, משח את בתו בכל גופה והתחילה להתרפא, אחרי שבועיים הוא בא אלי עם הילדה כשהיא הולכת ברגליה, ממששת בידיה, רואה בעיניה ושומעת באזניה ומדברת, אמרתי לאברך שילך פעם נוספת לאותו רופא ששלחתי אותו אליו כדי שגם הוא יראה נפלאות השי"ת, הוא הלך עם בתו לרופא וכאשר רק ראה אותה הולכת ברגליה נדהם מאוד. האדמו"ר הק' תיאר לנו איך הרופא זקף את ראשו והניח ידו על לבו, והכריז מה נפלא, הדבר פלא השם, פלאי השם. ('דורש טוב' - מועדים קנא)

קדושת מקום קבורת הרשב"י

כתב המהר"ל בספרו נצח ישראל פכ"ה ודע שאין ספק כי יש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלקית ביותר ובפרט המערה שהיה רבי שמעון בר יוחאי נטמן ראוי לזה ואין ספק שהיה נגלה אליהו להקדוש רשב"י כמה פעמים במערב והיה גילוי של אליהו נמצא שם ושכבר גם עתה נגלה שם אליהו.

סגולת הזוכים לעשות חלאקה במירון

סיפרו לי אנשי אמת ששמעו מפי הרה"ק מוה"ר שלמ'קה מזוויהל זי"ע שאמר שהוא מכיר על פני האברכים שהם כבר אבות לבנים סימנא טבא שחקוק על פניהם לאלה שזכו שיעשו להם החלקה במירון, וצ"ל עד כמה חשוב ענין קדוש זה. (מתוך הסכמת הגר"מ שטרן אב"ד מירון לספר עלי זבח-חלאקה בהוצאת מכון תורת אמת שטפנשט)

חלאקה מלשון חלק ה'

ידוע מש"כ רבינו הגדול זי"ע בתשו' דברי יואל סי' כ"ז דמהראוי לעשות התגלחת במירון כיון דהמנהג בא"י משנים קדמוניות לגלח הבנים בל"ג בעומר במירון דכן נהג האר"י זצלה"ה יעיי"ש, ובפרט בזמן גיל התגלחת אז נכנס התיקון לחלק הקדושה, ואולי לזה קורין אותו חלקה מלשון חלק ה'. (מתוך הסכמת הגאון רבי יחזקאל ראטה אב"ד קארלסבורג לספר 'עלי זבח'-חלאקה בהוצאת מכון שטפנשט)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!