התאגיד עתר לבג"ץ: "תכלית התיקון לחוק – פגיעה אנושה בליבת חופש הביטוי"

תאגיד השידור הציבורי "כאן" עתר לבג"ץ בדרישה למתן צו ביניים שיפסול את החוק, שאושר לפנות בוקר בכנסת, לפיצול התאגיד. עתירה דומה הגיש גם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני).

העתירה עוסקת בתיקון השמיני לחוק השידור הציבורי שמפקיע את תחום החדשות מידיו של תאגיד השידור כאן, ומוציא את חטיבת החדשות שלו לתאגיד חדש. היום הודיע הכנ"ר כי בהתאם לחוק, ברוך שי ימונה לעורך הראשי של תאגיד החדשות וכן יכהן כמנכ"ל הזמני, במשך שבועיים בלבד, וזאת עד למינוי מנהל זמני נוסף, על ידי כונס הנכסים הרשמי, לתקופה של שלושה חודשים בלבד.

השופט חנן מלצר כבר הגיב לבקשה של כבל, שהוגשה באמצעות עוה"ד יובל יועז ודורון ברקת, וקבע כי על המדינה יהיה להשיב עד יום ראשון ב-15 בצהריים. המשמעות היא שהשופט מותיר את האפשרות להקפאת החוק בצו ביניים תשע שעות בלבד לפני כניסתו לתוקף, ב-12 ביום שני.

בעתירה שהגיש התאגיד, באמצעות עו"ד דורי קלגסבלד, נטען כי התיקון "פוגע פגיעה קשה בזכות יסוד חוקתית מוגנת של תאגיד השידור והוארגנים שלו: הזכות לחופש הביטוי, המהווה חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם. מדובר בפגיעה בליבת חופש הביטוי – חופש הביטוי הפוליטי. התיקון אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה ולכן הוא אינו חוקתי ובטל או שראוי לבטלו".

בעתירה פורס התאגיד את "המערכה הפוליטית נגד תאגיד השידור". כך, מוצגת ההשתהות של כשנה במינוי חברי המועצה, אי הקדמת יום התחילה של החוק למרות מוכנות התאגיד לשידורים, ובעיקר מוצגים ציטוטים שונים של שרים וחברי כנסת סביב ניסיונות פגיעה פוליטיים בתאגיד.

כך למשל, מוצגת אמירה של שרת התרבות מירי רגב, שאומרת "לא אתן שכספי ציבור יממנו תחנה אליטיסטית, מתנשאת ומנוכרת שמייצגת מחנה פוליטית אחד", ואמירות של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) כי "התאגיד מורכב מאנשי שמאל". עוד נטען כי מדובר בחקיקת בזק שמבוססת על פשרה פוליטית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר האוצר משה כחלון.

בנוגע לדברי ההסבר ששולבו בחוק, שלפיהן המטרה היא לקלוט יותר עובדי רשות השידור או לאפשר איזון בפיקוח על תחום התחדשות נטעם כי "דברי ההסבר נועדו 'להמציא' ו'לקשט' תכלית לגיטימית ולהסתיר את תכליתו האמיתית והפסולה: להוציא את תחום החדשות והאקטואליה מידי תאגיד השידור, לפגוע פגיעה אנושה בליבת חופש הביטוי שלהם, והכל בטוענות סקר ולמטרה פסולה".

בבקשה לצו ביניים של כבל, שהוגשה לאחר עתירה נוספת בבג"צ של כבל בנושא, נטען כי "שהתקבלו הן חוק דחיית המועד והן חוק פיצול התאגיד, הדרך הראויה 'להקפיא' את המצב הקיים היא בדרך המלך המקובלת בסוגיית 'הקפאת המצב הקיים' – קרי בדרך של מניעת יישומו של החוק החדש".

את מי ימנה הכנ"ר?

בינתיים הודיע היום כונס הנכסים הרשמי, דוד האן, כי בהתאם לחוק, ברוך שי, מנהל חטיבת החדשות של כאן עד כה, ימונה לעורך הראשי של תאגיד החדשות החדש. שי גם יכהן כמנכ"ל הזמני של תאגיד החדשות, למשך שבועיים בלבד, וזאת עד למינוי מנכ"ל זמני אחר, שיכהן לשלושה חודשים.

בימים הקרובים יעסוק הכונס באיתור שמות למנהל הזמני של תאגיד החדשות הציבורי. ואולם גורמים בכירים חוששים כי יופעלו על הכנ"ר לחצים למנות מקורבים ללשכת רה"מ או גורמים מהנהלת רשות השידור לשעבר, שהביאו לקריסתה ולסגירתה הסופית.

החוק מחייב את האן למנות את המנהל הזמני של תאגיד החדשות עד שבועיים מאישור החוק בכנסת. לאחר בחירות המועמד יועבר לבדיקת הוועדה לבדיקת ממינויים בשירות הציבורי. המנהל הזמני יהיה בעל סמכויות ניהוליות לתאגיד החדשות לצידו של העורך הראשי של תאגיד החדשות, שי.

האן עצמו הגיע ביום שלישי לדיונים והצהיר כי טרם התחיל לגבש מועמדים פוטנציאליים לתפקיד. ואולם גורמים בכירים חוששים כי יופעלו לחצים על שי למנות מקורבים ללשכת רה"מ או אנשי רשות השידור לשעבר. אחד השמות שהוזכרו בהקשר זה הוא זליג רבינוביץ', עוזרו לשעבר של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם, והאיש החזק ברשות השידור בשנים שבהן היא הסתאבה והידרדרה עד לסגירה. רבינוביץ', שמכהן כיום כמנכ"ל תיאטרון יידישפיל, הצהיר בעבר כי ירצה לחזור לשידור הציבורי בתפקיד ניהולי.

שם נוסף שהוזכר הוא מנהל קול ישראל לשעבר, מיקי מירו. בתצהיר שהגיש ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) נטען כי מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, הציע את מירו כאחד המועמדים לתפקיד ניהול חטיבת החדשות של התאגיד. מירו היה המנהל בתקופה שבה נטען כי נעשו ניסיונות להתערבות פוליטית בשידורים, ובין השאר ניסו להצר את צעדיה של מגישת "סדר יום" קרן נויבך.

גורמים אחרים המקורבים לרה"מ אמרו כי על האן לא מופעלים כל לחצים ולא מעורבים אליו שמות כלשהו, וכי הוא הסמכות הבלעדית להחליט מי ימונה למנהל הזמני של תאגיד החדשות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!