יש עין הרע? • שיעורי הרב יאשיהו פינטו

מהו עין הרע? האם יש בו ממש? כיצד זה פועל? ומהן הדרכים להשמר ממנו? כיצד נזהר לא לתת עין הרע? ובכלל איך העין יכולה להיות טובה, כזו שאינה פוגעת ובמיוחד אינה נפגעת מאחרים?

נושא עין הרע נמצא רבות במקורות חכמינו ז"ל, כאשר רבים הם הטועים ומיחסים דברים שאינם ברוח היהדות לנושא. מאידך רבות מצינו בדברי חז"ל ובגדולי המחברים, הרחבה על כל ענייני עין הרע, שכולם נאספו בצורה בהירה וברורה בשיעוריו של הרה"צ רבי יאשיהו פינטו.

הספר 'טוב עין', שיצא השבוע לאור, מרכז את כל שנאמר בנושא בשיעוריו של רבי יאשיהו, ובהם מקורות חז"ל ומגוון הנושאים סביב עין הרע.

הספר כתוב בצורה בהירה וקריאה מאד, כאשר הקורא עובר מעניין לעניין, תוך סקירת כל מאמרי חז"ל בענין, והמסורות המקובלות מדור לדור בנושאי עין הרע.

בשמונה פרקים, המחולקים לקטעים, מקיף החיבור הנפלא, את כל עניני העיין, מהו כוחה ושורשה, כיצד להנצל מעין הרע. ויש גם ופרק "טוב עין הוא יבורך, העוסק בהרחבה בענין ה"עין טובה" המחויבת לכל אדם, והיא המצילה יותר מכל את האדם מעין רעה.

רבי יאשיהו עומד בראש קהילות הקודש "שובה ישראל", ובהם כתריסר בתי מדרש ברחבי העולם כולו. אלפים רבים נוהרים לשיעוריו, בהם הוא מקיף ענינים שונים, כשאל הדברים צורפו אותן המסורות שנמסרו לרבי יאשיהו מאבותיו, בהיותו נצר לשפחות פינטו ואבוחצירא, שנתפרסמו בכל רחבי יהדות מרוקו והעולם כולו, כקדושי עליון שכל רז לא נסתר מעיניהם.

לב טוב

בדקדוק רב ובבהירות ייחודית, מביא הספר את נושאי "עין הרע", ללא אמונות זרות וטפלות, כאשר הדגש הוא על ה"עין טובה", ועל הדרך להנצל מן העין, בעזרת הכרה וידיעה באמונה שלימה, כי הכל הוא מאת הבורא ית"ש. במאות דפי הספר, פרושים לפני הלומד, מקורות חז"ל, דברי חכמי ישראל ראשונים ואחרונים, המשולבים בעובדות וסיפורים מגדולי הדורות ממזרח וממערב, אין ספק כי העוסק בספר, מקבל תמונה מלאה ומקיפה על הנושא, ועל הדרכים להשמר מלתת ומלקבל עינא בישא.

וכך כותבים המלקטים בהקדמה לדברים:

"אחת הדרישות הנוקבות, הנשמעת וחוזרת, מפי מו"ר שליט"א, בשיעורים הרבים, היא הדרישה החד משמעית לתיקון הנפש, ולהיות האדם טוב עין וטוב לב. לא תמיד קל הדבר. "אדם חייב לעבוד על עצמו", קורא הרב בשיעוריו, ותובע מכולם להיות טובי עין, לחשוב טוב על הזולת, ולשמוח בשמחתו.

"מתברר שדרישה זו היא מהתכונות המועילות ביותר להינצל מנזקי עין הרע, וכפי ששמענו לא פעם מפיו של אדמו"ר שליט"א: "תמיד ישתדל האדם לראות בעין טובה את כל אשר נתן הקב"ה לחבירו, ואם אין לאדם צרות עין על שום אדם, לא יפחד מעין הרע!

"בספר שלפנינו, ליקטנו אמרי קודש, משיעורי מורינו ורבינו שליט"א, בכל עניני עין הרע, מקורותיהם וטעמיהם, כפי שנמסרו בבתי המדרש של קהילת קודש "שובה ישראל" בארץ ובארה"ב, וכפי שהיוו תשובה לשואלים רבים מרחבי העולם בענינים אלו. חלק מהדברים לקטנו מתוך אגרות יומיות הנשלחות מדי יום אל רבבות שומעי לקחו של הרב, ובהן דברי תורה, עצה ומוסר. מתוכן ליקטנו את עניני ההדרכה בכל הקשור לסכנת עין הרע, והדרכים להינצל ממנה".

כך למשל מבאר הרב בשיעוריו את ענין ה"לב טוב" ומבאר: "ניתן בזה להמליץ ולחדש בלשון אשר אמרו חכמינו ז"ל בכמה ענינים שיש בהם משום סכנה, "מאן דלא קפיד לא קפדינן עליה". הדברים אמורים לגבי כמה עניני סכנה, שמי שאינו חושש מהם, אינו ניזוק.

"אמנם לגבי עין הרע, כבר כתבו חכמי הדורות כי כלל זה אינו תקף, שהרי עין הרע היא מציאות, בין אם חושש ממנה האדם או מתעלם.

"אולם בדרך המליצה ניתן לומר, כי "מאן דלא קפיד", מי שאינו מקפיד, פירוש, שהוא מייחס הצלחותיו לשמים, והוא טוב עין ואין לו צרות עין על חבירו - אדם שנוהג במידה זו, הוא מוגדר כ"מאן דלא קפיד", וממילא "לא קפדינן בהדיה", והוא אכן ניצל מעינא בישא!"

מוסר והנהגה

כאמור בין השיטין נמצאות עובדות רבות, בהן זקנו של הרה"צ, הלא הוא האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זיע"א, ועוד גדולי עולם עד דורינו אנו כהגרא"ז מלצר והגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ועוד רבים מגדולי המזרח והמערב, המאלפים בינה ודרך חיים, על כל עניני ה"עין".

הספר כאמור מכיל את כל העניינים ההלכתיים והסגולים של נושא "עין הרע", כאשר כשם שהשיעורים נמסרים בבהירות יחודית, המכילה עמקות מחד ומאידך הם מובנים לכל אחד. כך גם הספר, מגיש את הנושאים בצורה קריאה וברורה, על העולה למעשה, כך שניתן לומר שכל מי שלומד את הספר, הקיף את הנושא מכל עבריו, ויודע בדיוק כיצד לנהוג ולהתמודד עם הנושא העלום.

פרק מיוחד הוקדש לכל עניני הסגולות המקובלות מדורי דורות, ובהם התפילות והפסוקים המסוגלים לזה. כאשר כל אחת מהסגולות מובאת במקורה ובמדויק עם כל ענייניהם בצורה קלה לשימוש ובהירה מאד.

שני הפרקים האחרונים מכילים ליקוט ענינים מספרים ושיעורים שונים על כל עניני "עין הרע", ובסופו "קיצור עניני וטעמי עין הרע", הלכות העולות למעשה פרט אחרי פרט, ומסכמות את כל הנלמד, הן בחלק ההלכה הן בחלק המוסר והן בחלק ההנהגה והסגולה, כפי העולה מן הספר.
כאמור, מאות ענינים שונים נמצאים בספר "טוב עין", המעניקים ללומד את ההיקף הלמדני והעיוני, בשפה קלה וברורה, על כל נושאי עין הרע.

מעלה גדולה

כך כותב הרב המחבר בסיום פרק ב': "זוהי המעלה הגדולה שיהודי צריך לשאוף לה, כמאמר חכמינו במסכת אבות "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו' ויהי מורא שמים עליכם" (אבות א' ד). האדם צריך לקיים את התורה והמצוות בלי שום תנאים עם הקב"ה. מי שעושה תנאים, אין זו אהבת ה' אמיתית, דרכו אינה דרך אמיתית. זהו ניסיון אשר כל יהודי יעבור בחייו, להתקרב לקב"ה בלא אינטרס, רק במטרה אחת ויחידה, להיות עבד נאמן לבוראו.

כשאדם חי בצורה שכזו, הרי גם כשיש לו שפע גדול, הוא אינו משייך כלום לעצמו, אלא להקב"ה. ואז אין עליו שום שליטה של עין רעה, ואף הוא אינו מזיק בעינו!"

ובהמשך מצינו למדים כי: "זהו תפקידו של כל אדם, להיות טוב ומטיב לאחר, ואין לך עונג גדול מזה, לתת לאחר ולשמוח עימו. וכמו שכבר הבאנו בשם הקדוש בעל ה"ראשית חכמה" שכתב שזהו הטעם שכשמזכירים אדם, מוסיפים ברכה ושבח ואומרים "ברוך תהיה", או כשמשבחו יאמר "בלי עין הרע" וכדומה. והביא שם לשון הזוהר הקדוש (שער האהבה - פרק עשירי): "על הפסוק "ה' זכרנו יברך", שכאשר האדם מזכיר שבח חבירו, צריך לברכו, כדי שלא תשלוט בו עין הרע. ואמר:
"ומאן דמברך לחבריה, בעי קודשא בריך הוא דיברך ליה בעינא טבא, בליבא טבא. מאן דמברך לקודשא בריך הוא, על אחת כמה וכמה דבעי ענא טבא ולבא טבא ורחמימותא דלבא, בגין כך 'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך' (ומה מי שמברך את חבירו רוצה הקב"ה שיברכו בעין טובה ובלב טוב, מי שמברך את הקב"ה על אחת כמה וכמה שצריך עין טובה ולב טוב ואהבת הלב ומשום כך נאמר "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך").

ועל כן ישמור האדם ויזהר שכשבא לשבח לפאר ולהלל את חבירו, או את בנו, יראה מיד להצמיד לברכה את המילים "בלי עין הרע" ו"בן פורת יוסף", וכמו שכן יתפלל על האדם שמשבחו שה' ישמרהו מדבר מסוכן ורע, זה עין הרע".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!