החוק למיסוי דירה שלישית: בין חלטורה מביכה לתיאטרון אבסורד

מעת לעת מגיעים תלמידים מבתי ספר לסיור בכנסת. כאן מתקיימים דיונים על חוקים, מסבירים להם מדריכי הסיור ליד חדרי הוועדות. הילדים לומדים על הפרדת הרשויות, על כך שהמחוקקים מפקחים על הממשלה. ביום טוב, הם זוכים לשמוע דיון במליאה. היום בבג"ץ, בדיון בעניין חוק מיסוי הדירה השלישית, נחשפה האמת: הסיורים האלה רצופים בעובדות אלטרנטיביות. הליך החקיקה הוא מציאות מדומה.

האם יש לתת לגיטימציה להליך חקיקה מעוות וחלטוריסטי? זו הדילמה שעמה התמודד היום ההרכב המורחב בראשות הנשיאה מרים נאור. המחלוקת על האופן שבו נחקק חוק מיסוי הדירה השלישית היא בשאלה אם נחצה הגבול בין חלטורה מביכה לתיאטרון אבסורד.

הדיון היום היה אירוע מכונן: ראשית, בשל אמירתו הדרמטית של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, כי הממשלה דורסת את הכנסת הלכה למעשה. שנית, משום שהוא המחיש שקיים קונצנזוס כי החוק הדרמטי התקבל במחטף ובצורה פגומה; ושלישית, משום שלראשונה עשוי בג"ץ להביא לביטול חוק שהתקבל בדרך עקומה - גם אם לא בדרך של פסק דין. ואם זה מה שיקרה, חוק תאגיד השידור הציבורי עלול בהחלט להיות הבא בתור.

חוק מיסוי הדירה השלישית עבר באישון ליל בוועדת הכספים, בלחץ, לאחר שהתיקונים בו הונחתו בידי משרד האוצר על ח"כים טרוטי עיניים משתי יממות של דיוני תקציב. העותרים טוענים שמהלך החקיקה לא איפשר השתתפות אמיתית, וצריך על כן לפסול את החוק.

התערבות של בג"ץ בחקיקת הכנסת היא דבר נדיר. מעולם לא נפסל בישראל חוק בגלל תקלות פרוצדורליות בהליכי חקיקתו. בניסיון להימנע מביטול החוק, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הציעה למדינה פתרון מפא"יניקי. לפי ההצעה, המדינה תחזיר את החוק לוועדת הכספים ביוזמתה, ותקיים מחדש את הדיון מהנקודה שבה התגלעו הכשלים הפרוצדורליים. באופן הזה, מבחינה משפטית בג"ץ לא יידרש להכריז על ביטולו של החוק שעבר כבר בשלוש קריאות בכנסת. החוק שעבר כאילו לא עבר. מה שהיה כאילו לא היה. ביטול מרצון.

מהדיון בבג"ץ עולה הרושם כי כדאי למדינה לשקול את ההצעה של נאור בחיוב. במקרה הנוכחי, נוח יחסית לשופטים להתערב. לא מדובר בפסילת החוק בגלל מהותו. לא מדובר בעמדה שעלולה להיתפס כעמדה ערכית או פוליטית. אפילו השופט שנחשב לסמן השמרני, נעם סולברג, הסתייג מאופן חקיקת החוק וממתן גושפנקה להליכי חקיקה חפוזים.

בתוך הממשלה צפויים כעת כיפופי ידיים פנימיים. ספק אם שר האוצר משה כחלון יהיה מעוניין להחזיר את החוק לכנסת. סיכוייו להצליח שם קלושים. השאלה היא האם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט יכפה על כחלון את הוויתור. מנדלבליט בוודאי מבין לאן נושבת הרוח בבג"ץ. בשבוע הבא נדע ידו של מי גברה.

טכניקות של מחטף

מי שקבע את הטון של הדיון כולו היה היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, בהופעה חריגה ודרמטית. ינון, שהיה בעבר אחד המועמדים הבולטים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא אחד המשפטנים המוערכים בשירות הציבורי. הוא זוכה להערכה לא רק על משפטנות מעולה אלא גם על יכולת להתמודד עם כנסת משוגעת ועתירת ח"כים קיצונים וחובבי גימיקים. מכל הצדדים. דווקא משום כך בלט הקו הלעומתי שינון הוביל אתמול נגד הממשלה, בשם טובת הכנסת.

עצם הופעתו של ינון בבג"ץ היא מהלך נדיר המחזק את מידת החומרה שיש לייחס לדברים הנחרצים שנשא. ינון קבע כי בהליך החקיקה של חוק מיסוי הדירה השלישית נפל פגם חמור. אבל אז הוא הרחיב את מסגרת המבט: זה לא חוק אחד. זו בעיה לאומית. כך לא מתנהל בית מחוקקים. אין בישראל הפרדת רשויות אמיתית, אמר ינון. התמונה שצייר, כמי שמלווה באופן צמוד את עבודת הכנסת כבר שנים רבות, היא של בית מחוקקים המשמש חותמת גומי לממשלה, גוף נטול כוח. ינון קרא לבג"ץ למצוא את הדרך להעמיד מחדש את מערכת האיזונים של הפרדת הרשויות הדמוקרטית בישראל. לראייתו, מעבר לחוק הקונקרטי, לפתחו של בג"ץ הונחה קריאת מצוקה בשם הדמוקרטיה.

חלק ניכר מדברי ינון היו ביקורת עקיפה נגד היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, שנציגתו טענה כי בהליכי החקיקה לא נפל כל פגם משמעותי. עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים ניסתה להסביר לבית המשפט שהחיים בכנסת אינם אופטימליים. "לא כמו דיון בבית המשפט", הסבירה. "לחברי הכנסת היה זמן לעבור על השינויים שהוכנסו בחוק", טענה, "כי הם הופיעו ב'עקוב אחר שינויים'".

התברר שהכנסת, דווקא בבואה לחוקק את החוקים החשובים והדרמטיים ביותר, מקיימת דיון רדוד ושטחי, אם בכלל. ינון הזהיר כי אסור לבג"ץ לתת לגיטימציה לקבלת חוקים בטכניקות מחטף כאלה, במיוחד כאשר מדובר בחוק המטיל מס. הנורמה הרי צריכה להיות הפוכה - ככל שהחוק חשוב יותר, הדיון צריך להיות רציני ומעמיק יותר. המציאות כרגע הפוכה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!