מסמכים נדירים היסטוריים חושפים: דרישות מועצת גדולי התורה לגיוס חרדים לצה"ל
חשיפת "בחדרי חרדים" • מסמכים נדירים חושפים את דרישות מועצת גדולי התורה לגיוס חרדים לצה"ל. בין הדרישות: אוכל כשר לכל החיילים, פטור מגיוס לבנות והקמת פלוגות דתיות • "אין לעשות שום מעשה נגד המדינה היהודית" • כל הפרטים
חיילים חרדים. אילוסטרציה (דו"צ)
חשיפת "בחדרי חרדים" • מסמכים נדירים חושפים את דרישות מועצת גדולי התורה לגיוס חרדים לצה"ל ואת המהלכים שהובילו להסדר הדיחוי. בין הדרישות: פטור מגיוס לכלל הבנות, אוכל כשר לכלל החיילים והקמת פלוגות דתיות.
בימי ההקמה של המדינה הוקם "מרכז המפקד לשירות העם", שגייס את כל הגברים היהודים בגיל המתאים לשירות צבאי בצבא המדינה שבדרך, צבא שנלחם במלחמת העצמאות. מתברר כי עניין גיוס בני הישיבות עלה כבר אז, ומועצת גדולי התורה נדרשה לעניין והציגה לפני מפקדי הצבא דרישות בנושא, ובנוגע לאופיו של הצבא.
שני מסמכים נחשפים כעת - מסמך אחד מתאריך כ"א חשון תש"ח (תקופה קצרה לפני כ"ט בנובמבר, אז התקבלה התוכנית להקמת המדינה באו"ם) מדבר על המשא ומתן בין אגודת ישראל וה"ועד הלאומי" של המדינה בהקמה, בו מועצת גדולי התורה מביעה את הסכמתה להשתתפות ב"ועדת הביטחון" של הוועד הלאומי משום שהוא "עניין של ביטחון והצלה". על מכתב זה חתומים חברי מועצת גדולי התורה דאז - האדמו"ר מסדיגורה, הרב מאיר קרליץ, הרב אברהם יצחק קליין, הרב יוסף שלמה כהנמן והרב זלמן סורוצקין.
במכתב, שהגיע לידי "בחדרי חרדים" מבלוג "כבר היה לעולמים", כותבים גדולי ישראל. "אור ליום ד' חיי שרה (כ"ב חשוון) תש"ח. בישיבת מועצת גדולי התורה על-יד אגו"י שנתקיימה במשרד אגו"י בת"א הוחלט לענות לועה"פ העולמי בירושלם על שאלותיו ושאלת ועה"פ בניו יורק ולונדון ע"פ דעת תורה כדברים האלה:
"א. לשלוח באי כח האגודה לועדת הבטחון שהוא ענין של בטחון והצלה, אבל אין ללמוד מזה לשאר מקומות ומוסדות של הסוכנות וועד הלאומי שאין לשלוח לעת עתה שמה ב"כ עד שיתברר הדבר בישיבה שניה של מועגדה"ת.
"ב. לשלוח מברק לניו-יורק ולונדון שדעת מועגדה"ת שאין לעשות שום מעשה נגד המדינה היהודית או נגד השגת שני שלישים באומ"א ליסוד המדינה. יחד עם זה מביעה מועגדה"ת התמרמרות גדולה נגד המו"מ שנתקיים בין שלוחי אגו"י ובין המשלחות מבריטניה וקנדה באומ"א ביום 21.10.47, ההשתדלות אדות חנוך דתי, קהילות ועליה לחברי אג', לדחות עד אחרי הצבעה באומ"א".
במהלך חודש כסליו, אחר ההכרזה באו"ם על תכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר, הוקמה "ועדת המפקד לשרות העם" שקבעה את ענייני הגיוס, בה אכן השתתף בא כח אגודת ישראל, וגדולי ישראל שלחו את הדרישות שעליו להעלות בפני הועדה.
במסמך שני שנשלח בער"ש חנוכה תש"ח, מנסחים הג"ר מאיר קרליץ, אחיו של מרן בעל החזון איש, וכ"ק האדמו"ר מסדיגורה, בשם הגר"ז סורוצקין והגרא"ז מלצר, את דרישות מועצת גדולי התורה שיוצגו בועדת הביטחון. הדרישות הן לפטור בנות משירות חובה צבאי ולפטור בני ישיבות משירות צבאי. במקביל דורשים חברי המועצת הסדרת פלוגות מתאימות למי שלא מקבלים פטור על רקע תורתו אומנותו, ועוד.
"כהמשך למכתבנו אור ליום ד' חיי שרה הננו מודיעים בזה דעתנו, שישתתף בא-כח אגו"י בועדה להתגייסות ולדרוש תנאים אלה:
א. שלא יהי' גיוס של נשים ובחורות חובה.
ב. שבני ישיבה יהיו פטורים מגיוס ואימונים.
ג. שיסדרו מאכל כשר בכל המחנות.
ד. שלא יעשו אימונים בשבת ויום-טוב.
ה. לסדר פלוגות דתיות לבד.
"אם לא יסכימו אפילו על אחד מהתנאים האלה לא יהי' לבא-כח אגו"י חלק בועדת הגיוס. את נוסח הפסק הנ"ל קבלנו מאת הרב הגאון רבי זלמן סורוצקין שליט"א בשם הגאון רבי איסר זלמן מלצר שליט"א".
למעשה, ככל הידוע, הדרישות לא התקבלו במלואן, ואמנם בני הישיבות קיבלו פטור מגיוס לצבא הרגיל, אולם נדרשו להתגייס ל"גדוד טוביה" שעסק בעיקר באימונים ובביצורים. רק 10% מבני הישיבות שנבחרו על ידי ראשי הישיבות קיבלו פטור מלא מהשירות בצבא.
לאחר קום המדינה אכן הוסדר מעמד בני הישיבות כאשר ראש הממשלה דאז בן גוריון קיבע את שחרור בני הישיבות מהצבא כאשר קבע כי ינתנו פטורים למכסות של בחורים שחולקו בין הישיבות.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות