לאן הגענו? יהודים רוקדים מול האפיפיור // משה ויסברג

ידידיי, נפרצו כל הגבולות האפשריות.

עד היום הכלנו, קיבלנו כל מה שזז בקבוצות הווטסאפ השונות. היום הגענו אל קו השבר שחצה את כל המוסכמות: קבוצת יהודים סטלנים - שנוסעים מדי ראש השנה לאומן ובשאר ימות השנה מוצאים לעצמם עיסוקים דומים בנסיעה למקומות אחרים - בראשות הנגיד לואי שיינר ממונסי, החליטה לחצות יבשות ולהגיע לכל מקום אפשרי עם ההמנון שלהם.

קליפ ויראלי קצרצר שהתעופף ברשתות החברתיות וזכה לאינספור צפיות, חושף טפח מפניה המכוערים של אותה קבוצה כשהם רוקדים, שרים ומריעים מול האפיפיור "ירום הודו".

הגדילו להרע כששרו לקשיש המהווה סמל הטומאה בעולם - כהגדרתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל - את ההמנון הקדוש עם הפסוק "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" שיר שמלווה אותם בכל מקום אותו הם הופכים לשדה אקשן פרטי; כל שדה תעופה או מנין שאליו הם נקלעים.

מבלי להיכנס לדיון ההלכתי על כניסה לוותיקן - הם חצו פה כל גבול אפשרי. הבעיה היא שצופי הסרטון בקבוצות, רואים בו עוד שעשוע נחמד לצפייה. בינו נא, זהו שעשוע שבו נראים אנשים חרדים בעיצומו של ספירת העומר מנגנים מול גוי עם כיפה לבנה ועליו צלב תוך מה שמשתמע ככריעה והשתחוויה.

יהיו שיאמרו 'מה אתה רוצה? אל תהיה כזה פנאט. ככה מקרבים היום - זה בעצם מה שעושה אותו לואי שיינר עם אותה חבורה סטלנית כשהם מגיעים לקברי צדיקים'.

ברור לכולם שזוהי טענת סרק. אלו הם אנשים מובטלים חסרי מעש, וכמו שאמר מי שאמר "כשיש כסף אין דאגות".

הבעיה שלנו, שאנחנו מקבלים הכל כמובן מאליו. זו היא תופעת האוניברסליות שפשטה בקרב החרדים; כבר הכל טוב לנו, הכל מותר.

לאן הגענו?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!