הקליע שהוצמד לדו קיום החרדי/חילוני • כואב

בבוקרו של יום חמישי האחרון, אלמונים ריססו כתובת "תג מחיר בר יואחי" (השגיאה במקור) על הבניין בו מתגורר אבי גרובר ראש העיר וקליע עם פתק תג מחיר בקרוב הודבק לרכבו. האירוע המזעזע לא יכול שלא להזכיר לכולנו את הרצח ההוא של ראש הממשלה רבין ז"ל. רצח שמדינת ישראל לא מצליחה וכנראה לא תצליח לעולם להתאושש ממנו.

המשטרה טרם מצאה את האשם אך סמיכות האירועים לויכוח שהיה לראש העיר עם קהילת ראשית והאיזכור לישיבת בר יוחאי בכתובת הגרפיטי בבניין מעוררת את החשד כי מדובר במישהו מבני קהילה זו או במישהו שרוכב על הסכסוך עם אותה קהילה ומנצל אותו עד תום.

אלא שכמו במקרים רבים אחרים כשמישהו דתי חצה או חשוד כי חצה קו אדום ועשה מעשה שלא ייעשה, שנאת האחים שמתעוררת ומתלקחת אינה מפרידה בין דתי לדתי. עוד באותו היום בעצומת התמיכה שפורסמה בקרב התושבים בפלאפונים ובאמצעי תקשורת אחרים הנוסח היה "אנו התושבים החילוניים..." הזעם מופנה לכל הדתיים, גם לקהילות שעשרות שנים חיו פה בדו קיום עדין ומיוחד בניצוחו של הגר"י אדלשטיין זצ"ל ואביו הרב צבי יהודה זצ"ל לפניו.

בעצרת התמיכה שאורגנה למענו ביום שישי אחה"צ בה נכחו כאלף איש, היו שהופתעו למראה דתיים מקהילות אחרות שבאו לתמוך למרות השעה המתקרבת לקבלת השבת.

ברמת השרון שהוקמה כעיר חקלאית חילונית לפני כ 94 שנה, קמו עם השנים לצד החילוניים וקבוצת המסורתיים, קהילות דתיות שפרחו ושגשגו: קהילתו החרדית של הגר"י זצ"ל, חסידות חב"ד וקהילת הכיפות הסרוגות ותיקות המקום. לפני כ 11 שנה הגיעו ראשיה של קהילת ראשית, רובם יוצאי התנחלויות להקים כאן גרעין תורני. בתחילת דרכה של קהילה זו הם התקבלו במאור פנים ע"י רבים וטובים מבני העיר. גילוי נאות: כשהם הגיעו הייתי בתחילת דרכי בתשובה וגם אני הייתי בין אלו שהתעניינו בשיעורים ובאירועים שהוצעו מטעמם בבית קטן ששכרו. אלא שאחרי זמן קצר יחסית נשארתי צמודה לגר"י זצ"ל ולא רציתי שום דבר אחר מלבדו.

עם הזמן התגלעו חילוקי דיעות בינם לבין חלק מהקהילות הותיקות. בהמשך היו חילוקי דיעות עם חלק מתושבי שכונת מורשה. ישיבת הסדר שהתמקמה בבית כנסת בר יוחאי בעיר מורשה בניגוד לחוק וללא הסכמת חלק מגבאי המקום עוררה התנגדות קשה בקרב תושבי המקום שלדבריהם סבלו מרעש ופגעים שונים מהישיבה. תלונות לעירייה של התושבים, עתירה לבג"צ של הקהילה, הצעות פשרה שלא צלחו וצו פינוי עוררו הרבה אי שקט במרקם העדין של דתיים וחילוניים, שלא תמיד מבדילים בין קהילה לקהילה. בשבועות האחרונים לחייו של הגר"י זצ"ל קהילת ראשית פנתה באופן אישי לכל התושבים כדי לאסוף חתימות בכדי לערער על כוונת ראש העיר לפנות את הישיבה בהמשך לצו בית המשפט, מה שעירב את כולם במחלוקת שלא הייתה ידועה עד אז במלוא היקפה לכלל התושבים למרות שאת הסכסוך ליוו מדי פעם כתבות בעיתון המקומי.

לקראת יום העצמאות האחרון הוגשה בקשה לראש העיר לאפשר לקהילת ראשית איזור משלהם כדי שיוכלו לרקוד בנפרד. בשנתיים האחרונות הוקצה להם איזור נפרד למרות המאמץ הלוגיסטי הגדול, (לפני כשנה ראש העיר עדיין היה טרי בתפקידו) אלא שראש העיר סירב הפעם לבקשה. למתבונן מהצד בעל רקע תורני קשה שלא להרים גבה לבקשה. לבקש לשמור על צניעות במקום שהצניעות רחוקה ממנו והלאה? לרקוד עם ילדים בהפרדה כשהם מוקפים מסביב בהופעות ואטרקציות שאינן מיועדות לציבור שומר תורה ומצוות, ומיד כשייצאו מאיזור ההפרדה הלוא ייקלעו לחבורה שהצניעות על פי דת משה וישראל אינה ההגדרה ההולמת וזה בלשון המעטה? הרי שזה מעורר אי אילו תהיות. זאת כשאפשר לעשות אירועים פרטיים במהלך הערב במקומות אחרים, כדרכם של רבים מבני המקום, כולל חילוניים. במהלך כל ההיסטוריה של העיר אף קהילה דתית לא הרגישה צורך לדרוש בבמות יום העצמאות מקום מיוחד משלה. מה גם ששתיים מהקהילות טורחות לשמור את קדושת ימי ספירת העומר.

ביום העצמאות האחרון הציבור התורני ממש לא היה מקופח. הרחק מאירועי הבמות, העירייה ארגנה שלל פעילויות לציבור התורני בעיר: ערב נשים וערב נערות באחד המתנס"ים, אירועים לילדים בבוקר היום. כשמצהרי היום ועד לסופו היה מרתון של שיעורי תורה באחד מבתי הכנסיות.

למרות הכל ובהמשך לכל, כשהקרקע בוערת מזה מספר רב של שבועות בשל המחלוקות עם קהילת ראשית, הוצמד כאמור קליע לרכבו של ראש העיר, קליע שגם פגע מיידית בדו קיום של כולנו, למרות שכאמור טרם נמצא האשם וכולנו תקווה שיימצא במהרה ותתבהר סוף סוף האמת.

בחלק מאמצעי התקשורת החילונית מנסחים זאת כסכסוך של ראש העיר עם הקהילה הדתית. תושבי המקום הדתיים שמכירים את ראש העיר שלהם יודעים כמה רחוק הוא מלהיות מהרודפים רדיפה דתית אחר תושבים. ראש העיר שרץ לבחירות עם סיעת מר"צ הקים את הקואליציה שלו בתום הבחירות ע"פ רצון התושבים ומינה כסגנו השני את מר יעקב קורצקי שרץ מטעם הסיעה החרדית, בעוד הסגן הראשון ומ"מ נבחר מטעם מר"צ. את תיק הדתות שמר אצלו בחוכמה כדי למנוע מחלוקות בין הסיעות. כל מי שעוקב ולו אחר חלק מהנעשה בעירייה לא יכול שלא להתרשם מהתקשורת העניינית, המכבדת והיפה ביניהם. קשה בכלל שלא להתרגש מהתקשורת של מר גרובר עם התושבים באשר הם תושבים. לא רק לתושבי המקום העובדים במרכז היום לקשיש, זו חוויה לראות אותו כשהוא מגיע להרמות כוסית בפסח וראש השנה. בתום האירוע הוא ניגש באופן אישי קשיש קשיש ומתעניין בשלומו התעניינות אמיתית וכנה, בלי הבדל בין חובשי כיפה לאלו שלא. על הדרך בודק בסקרנות אנושית אולי הוא הורה של בן כיתה לשעבר שלו. הרל"שית שלו מלווה אותו דרוכה מהצד, יודעת שאם מישהו יצטרך משהו, ראש העיר מייד יסמן לה להגיע ולתאם לו פגישה אישית בהקדם. דלתו פתוחה תמיד לכל מי שזקוק לו.

על הכבוד לכל אדם באשר הוא אדם יודעים לספר היטב גם ילדי מתפללי גאולת ישראל לאחר החופש הגדול האחרון. רוכבי האופניים העצמאיים שבהם פיתחו להם במהלך החופש הגדול תחביב חדש: לקפוץ לעירייה לבקר את הדובר במידה והוא פנוי (מהמתפללים הקבועים של בית הכנסת וחביב הילדים, המגיע עם כיסים גדושים ממתקים לילדים). במידה ובמהלך הביקור ראש העיר לא היה בישיבה או באירוע מחוץ לבניין, הוא היה מגיע לבדוק את מקורו של הצחוק הילדי המתגלגל.

בעיניו של גרובר, ילד הוא ילד בין אם הוא חובש כיפה או לא. בעיניו כל ילד זקוק לטפיחה על השכם, התעניינות במעשיו בחופש ובדיקה אם הוא צמא. בשביל הרבה ילדים שוקו או מיץ עם ראש העיר ולבסוף צילום איתו היו מהאירועים הכיפיים שהיו להם בחופש.

מדובר בראש עיר שבאופן אישי מכבד את מסורת ישראל המגיע לבית הכנסת בחגי ישראל. בצעד לא שגרתי, מכבד ועוטף חגג לבנו לא מזמן בר מצווה הכוללת סעודת מצווה עם כל באי בית הכנסת יחד עם משפחתו, קרוביו וחבריו.

כמו ביום העצמאות האחרון כך באופן שוטף יש מענה גם לצרכי הציבור התורני במהלך חיי היום יום בעיר.

בימים האחרונים נדמה שענן כבד מעיב על המרקם העדין שהיה פה, על אהבת ישראל המיוחדת ועל הדו קיום היפה שהיה פה שנים. כמי שנולדה בעיר הזו לאחת מהמשפחות הותיקות בעיר, גדלה פה כמסורתית עם החבר'ה החילונים ובשנים האחרונות חזרה בתשובה ומקיימת בעיר אורח חיים תורני בקהילה חרדית, קשה שלא לכאוב את השנאה הזו שלא חוויתי עד כה.

האירוע מעורר הפלצות הוא אירוע טרור שאסור שיקרה וחובה להוקיעו. מצמררת במיוחד סמיכותו ליום השואה ויום הזיכרון, מה גם שראש העיר הוא בן לניצולי שואה שאחרי כל התופת שעברו נאלצים להתמודד עם איומים על חייו של בנם כאן במדינת היהודים מידו של יהודי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!