הלך לעולמו השר לשעבר הרב בני אלון ז"ל

השר לשעבר הרב בני אלון ז"ל, הלך היום (ו') לעולמו בגיל 62, לאחר שחלה במחלה ממארת.

המנוח, נולד בתאריך ט"ו חשוון תשע"ז והיה ממנהיגי הציבור הציוני דתי. היה בנו של השופט פרופ' מנחם אלון, משנה לנשיא בית המשפט העליון ונכדו של המשפטן ואיש הציבור החרדי ד"ר מרדכי בוקסבוים.

אלון למד בישיבה התיכונית מדרשיית נעם בפרדס חנה ולאחר מכן בישיבת הנגב, ישיבת מרכז הרב בירושלים וכולל האידרא ברמת הגולן. שירת בצה"ל בחיל התותחנים ושוחרר בדרגת סגן. הוסמך לרבנות בשנת 1978, ובגיל 23 מונה לתפקיד רב הקיבוץ הדתי שלוחות שבעמק בית שאן. בהמשך שימש ר"מ במספר ישיבות ביניהם ישיבת ההסדר מעלה אדומים, מכון מאיר וישיבת עטרת כהנים בעיר העתיקה בירושלים. בשנים 1983–1985 היה שליח הסוכנות היהודית לפעילות ציונית בקרב ארגוני סטודנטים יהודיים בארצות הברית.

בשנת 1990 הקים עם חנן פורת את ישיבת בית אורות על הר הצופים, כניסיון ליצור בית מדרש חדשני שהדגש בו יהיה על יצירה. אלון עמד בראשות הישיבה עד כניסתו לחיים הפוליטיים בשנת 1996. בנוסף ערך והוציא לאור את פירוש הרב אברהם יצחק הכהן קוק על רבות ממסכתות התלמוד במסגרת המכון שייסד, ”טוב רואי”, והקים יחד עם אשתו, הסופרת אמונה אלון, את הוצאת הספרים ספריית בית אל.

בסוף שנות השמונים ניסה להחיות את רוח תנועת גוש אמונים באמצעות הקמת "תנועת אמונים"[1]. בתקופת חתימת הסכמי אוסלו, עמד ביחד עם משה פייגלין ושמואל סאקט בראש תנועת ההתנגדות לממשלת רבין, "זו ארצנו". במהלך תקופה זו נחקר אלון ביחד עם חברי התנועה בגין חשד להמרדה והפרות סדר, אך לא הועמד לדין היות שכתב האישום לא הוגש, בגין חסינות שקיבל לאחר שנבחר לכנסת ה-14 בשנת 1996 מטעם מפלגת מולדת. בכנסת זו שימש כחבר בועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ובוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה היה מיוזמי איחוד מפלגות הימין בכנסת, ובשנת 1999 נבחר שוב לכנסת ה-15 במסגרת האיחוד הלאומי, במקום החמישי ברשימת הסיעה והשני במפלגת מולדת, וזאת לאחר פרישתו של ראש הרשימה בני בגין עם היוודע תוצאות הבחירות. בכנסת זו כיהן כיושב ראש הסיעה המאוחדת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו וכחבר בוועדת החוץ והביטחון, ועדת האתיקה וועדת הכנסת. לאחר הירצחו של רחבעם זאבי בידי אנשי החזית העממית בירושלים, החליף אלון את זאבי בתפקיד שר התיירות. באותה התקופה הגביר השב"כ את השמירה סביבו, בעקבות התראות על כוונת פלסטינים להתנקש בחייו[2]. אלון פרש עם סיעתו מן הממשלה ב-14 במרץ 2002 בשל ויתורו של רה"מ על הסגרת מתנקשי השר זאבי לישראל.

במאי 2002 גבר ברוב של 66% על פלמ"ח זאבי, ונבחר ליו"ר מפלגת מולדת. בבחירות לכנסת ה-16 הוצב במקום השני אחרי אביגדור ליברמן בסיעת האיחוד הלאומי, שכללה את ישראל ביתנו, מולדת ותקומה, ונתמנה לשר התיירות בממשלתו השנייה של אריאל שרון. בשתי תקופות כהונתו כשר התיירות התמודד אלון עם ירידה בתיירות לישראל, שנגרמה בשל האינתיפאדה השנייה, ומשרד התיירות בראשותו התרכז בעידוד תיירות נוצרית לארץ.

ב-4 ביוני 2004 פיטר רה"מ שרון את השר אלון ואת ליברמן בעקבות התנגדותם לתוכנית ההתנתקות[3], שרון נקט בצעד הפיטורין כדי להשיג רוב מלאכותי על חודו של קול לתוכנית ההתנתקות אותה העמיד להצבעה בישיבת הממשלה.

בתחילת פברואר 2006 גילה כי חלה בסרטן הגרון. הוא נותח, עבר טיפול בהקרנות, ובהמשך שב לבריאות מלאה ולתפקוד רגיל. ב-9 בפברואר 2006, עם ההכרזה על הריצה המשותפת של המפד"ל והאיחוד הלאומי, נבחר אלון לעמוד בראש הרשימה המשותפת לכנסת השבע עשרה, וזאת למרות מחלתו. בהנהגתו זכתה המפלגה ב-9 מנדטים אך לא הצטרפה לממשלתו של אהוד אולמרט. הוא שימש כחבר בוועדת הכספים ובועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. באוגוסט 2007 החליף את זבולון אורלב כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.

ב-18 בדצמבר 2008, בעקבות הצבתו במקום ה-17 ברשימת הבית היהודי, החליט אלון לפרוש מהרשימה ומהחיים הפוליטיים

מאז פרישתו מהכנסת מתמקדת פעילותו הציבורית של אלון בטיפוח מערך של שדולות פרו-ישראליות בקונגרס של ארצות הברית בוושינגטון ובפרלמנטים אחרים ברחבי העולם, בעיקר על בסיס הזדהות נוצרית עם ישראל. הארגון שהקים לצורך זה הוא IIACF - International Israel Allies Caucus Foundation, ואלון שימש כנשיאו.

רה״מ בנימין נתניהו הספיד את המנוח ואמר: "רעייתי ואני מביעים צער עמוק על פטירתו של הרב בני אלון, אוהב ארץ ישראל, רב ומחנך, לשעבר חבר כנסת ושר. הרב בני היה איש נעים הליכות, שבחייו הציבוריים פעל מתוך הכנסת ומחוצה לה למען עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. יהי זכרו ברוך".

סגן שר הביטחון אלי בן דהן הגיב על מותו: "זהו יום עצוב וכואב. בני אלון היה מגדולי אוהבי ארץ ישראל, עם ישראל ותורתו. בני ניחן בכושר הסברה גדול , ידע לקרב גם כאלו שאינם בני ברית לאהבת הארץ והעם. זכיתי ללמוד עם בני ולגור בשכנות אליו בחיספין ברמת הגולן.
יהי זכרו ברוך".

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!