שישה אוחזים בטלית: חוק המשכנתאות של אטיאס • פרויקט מיוחד

ביום שני עזבתי את בניין הכנסת בתחושה שהכול כאן מאד רגוע. אולי יותר מדי רגוע, כשמדובר בעיתונאי שמחפש קצת אקשן. כששבתי לבניין ביום רביעי, היה זה כבר אל תוך שיאה של הסערה. רק יומיים חלפו, ומזג האוויר הפוליטי השתנה מבהיר לסוער וגשום.

בשורות הבאות ננסה לעקוב, שלב אחר שלב ולהבין איך בדיוק חלה התהפוכה הגדולה.

השמש, אגב, יצאה מבין העננים הפוליטיים ברביעי בלילה, עת אושר התקציב. פתאום כולם התחבקו עם כולם, היו אפילו שלחצו יד בלחישת 'מזל טוב'.

נתניהו הסתובב באולם כחתן ביום חופתו. אפילו שטייניץ, בדרך כלל טיפוס רגוע שאינו מפגין רגשות, חיבק את גפני.

פתאום שכחו כולם מה עברו בהגיעם עד הלום.

ואז החל הקרב על הקרדיט.

סיפור אחד, שישה קודקודים
ביום שני, בשעה 3 בצהרים, במהלך ישיבת הסיעה של ש"ס, נזרק הרמז הראשון לחלל.

מעל לפני השטח נראה היה כי התקציב, שעתיד לעבור במהלך יום רביעי, יעבור בשקט ובשלווה. במהלך דיוני ועדת הכספים, 'קרע' גפני את ראשי המשרדים השונים, הוציא להם את המיץ בכפית, טיפין טיפין, רשם הישגים, צעק, דרש, תבע, התלונן. אל השבוע הזה הוא הגיע כשכוחו תש לגמרי, עם חצי שפעת ועם גרון צרוד וניחר. לא פלא.

אבל לכאורה הכול היה כבר מאחוריו, חתום וסגור. ב'יתד נאמן' כבר הכינו, מן הסתם, את השבלונות לידיעות בוקר המחרת ואיש לא תכנן לשלב שם גם 'הלם ותדהמה'. חוק הגיור עבר בקריאה טרומית שבועיים לפני כן. אבל ראש הממשלה הבטיח, כמו שרק הוא יודע להבטיח, ש'אל תדאגו', ושעד לקריאה הראשונה הכול יהיה בסדר.

ורק אלי ישי, בחושים מחודדים, הריח אבק שריפה באוויר. בעוד ח"כ אברהם מיכאלי, יו"ר הסיעה, פורט באזני הח"כים את סדר היום הצפוי להם ביומיים הקרובים, מזהיר אותם לבל יתרחקו מן הכנסת ונותן להם את שעות ההתרעה להקפצתם למליאה, מלמל ישי כי את ההוראות הברורות בעניין ההצבעה יקבלו בהמשך, ועוד מלמול חלוש על 'חוק הגיור'. אבל לא פירט מעבר לזה.

כבר בערבו של יום התברר עד כמה צדק בראיית העתיד. בהחלטה פתאומית, בלתי צפויה למדי, שלף ליברמן את השפן מהכובע: אני מעביר עוד השבוע את חוק הגיור הצבאי.

והמערכת הפוליטית סערה ושמחה.

מכאן מתפצל סיפורנו לשישה קודקודים. כל אחד מהם טוען לכתר. בסופו של הסיפור, חוק הגיור לא עלה, במקומו הבטיח נתניהו את חוק הדיור, והתקציב עבר באין מפריע.

מי הביא להישג המיוחל? קראו זאת בשישה פרקים נפרדים, כפי שיצאו ממקלדתם של כל אחד מהעושים במלאכה.

הפרקים הללו, אגב, הם פרי דמיוננו בלבד, אך מאחוריהם עומדת גם מציאות בשטח.

צילום: "עברתי לנוהל חירום". גפני

אמר משה גפני
לא האמנתי שזה קורה לי.

במשך שבועות נלחמתי כארי בסורג ועדת הכספים, הצלפתי בכל שר שהגיע להתחנן על תקציבו, לא ריחמתי על איש מהם. הבהרתי לכולם מי פה בעל הבית, לפחות בשבועות הקרובים, עד לאישור התקציב, ועד לביאת גואל צדק. אפילו ליצמן יישר איתי קו, הגיע, אמר שאנחנו עובדים יחד, שחזרו ימיה של סיעת "גל" המאוחדת, ועשה לי את הכותרות באותו יום.

ואז נפלה הפצצה. כל כך הרבה הבטחות הוא הבטיח לי, נתניהו, על כך שלא יעביר את חוק הגיור הצבאי לקריאה ראשונה ושאין לי מה לדאוג. ופתאום לעשות לי דבר כזה ולהצביע בוועדת הכנסת בעד העברת החוק לועדת החוקה, היישר אל ידיו של דודו רותם. זה כבר לא רק הנושא של הגיור, זה כל הנושא של האימון שנסדק. איך אני יכול להאמין למילה שלו אם הוא ככה מרמה אותי לאור יום?!

מיד עברתי לנוהל חרום.

"אני לא הולך לעבוד בממשלה הזו, אני לא פראייר של הממשלה הזו", הכרזתי, והתחלתי להפעיל שרירים ולנקום בקואליציה. את ישיבת הוועדה שביקשה לדון בשינוי שווי השימוש ברכב צמוד בטלתי מיידית, אחר כך גם את הדיון על תקציב הביגוד לשרים ואת העלאת התמלוגים של חברות התקשורת. שיחפשו אותי בסיבוב, אני גמרתי להיות הפראייר שלהם. ויש לי עוד עונשים בקנה, שבתי ואיימתי.

אין ספק שהטקטיקה עשתה את שלה, וראש הממשלה נכנס ללחץ. נכון, לא איימתי להצביע נגד התקציב. טוב, לא צריך להגזים ולהשליך פצצת אטום. אפשר להסתפק גם בטילי סקאד משופרים, שלא יגרדו את הדבק מהכסא של כולנו. אחרי הכול, בתקציב האחרון יש הרבה מאד הישגים לציבור החרדי, ואני לא פראייר לפספס אותם. אבל ליתר בטחון השארתי בערפול את תשובתו של הגרי"ש אלישיב, הוריתי לדוברים שלי לא לספר מה אמר לנו לעשות, ואני מעריך שבמידה מסוימת נתניהו לא יכול היה להבטיח לעצמו במאת האחוזים שאני הולך להצביע לו בעד התקציב. מה גם שאיימתי עליו להצביע בעד אי אלו הסתיגויות, שיכולות לעלות לאוצר בהרבה מאד כסף.

בקיצור, הגעתי הביתה בערבו של יום שלישי כשאני עייף, יגע, אבל די מרוצה. ידעתי שאני יכול להתחיל לספור עד עשר ומסע החנופה וההרגעה של ביבי יתחיל.

ואז נשמעו נקישות על דלת ביתי שבבני-ברק. בפתח עמד לא פחות מאשר שר האוצר, יובל שטייניץ. כשחיוך ידידותי מרוח על פניו נכנס פנימה אל הבית, התחנן מה שהתחנן, פייס מה שפייס, והצליח להוריד אצלי את מפלס הזעם מרמה 10 של התפרצות וולקאנית לרגיעה כמעט מוחלטת. כן, הוא גם סיפר לי על חוק הדיור, אותו מבטיח נתניהו להעביר. אז נכון שאני לא מאמין לזה בכל מאת האחוזים, אבל בשביל כותרות יום המחר זה מעולה. לצד הכותרות נוכל לשלוח את התמונה של שטיניץ ושלי, בחצר הבניין שלנו. זה מעולה. מירי רגב בטח תדע מי הביא לה את הישועה ומי דאג לזוגות הצעירים פה במדינה.

נתניהו ראש ממשלה מוכשר. רק צריך לדעת איך להפעיל אותו.

היידה, גפני.

צילום: "שגפני יספוג קצת". ישי

אמר אלי ישי
בתקופה האחרונה גמלה בליבי החלטה נבונה. לא עוד דיבורים על חוקים חרדיים. מעתה רק חברה, דיור, כסף לעניים, לחם, חלב ומקומות עבודה. שיהדות התורה תתחיל קצת לזוז. עד עכשיו השאירה אותנו לספוג לבד את כל החיצים והבליסטראות. כעת תורם לעמוד קצת חשופים בצריח.

חוק הגיור הצבאי? הרי כל הסיבה שהרב עמאר מתמהמה למצוא פתרון של פשרה נעוצה בכתבות המושחזות של יתד נאמן, ששיפד אותו שחור על גבי לבן בנושא הגיור. עכשיו, כשהמהומה פרצה, עוד מאשימים אותנו, את ש"ס, באי-דאגה לשלומם ורווחתם של חיילי צה"ל.

למה אני צריך את זה על הראש שלי? שגפני יספוג קצת. הרי אני הייתי זה שלימד אותו פרק בהלכות שמירה על השקט, כשהתחיל לדברר את עצמו לדעת מעל כל במה ומול כל מיקרופון בנושא חוק האברכים. "קצת שכל לא היה מזיק", אמרתי לחבר'ה ביהדות התורה. והסברתי להם שהתקשורת החילונית מחפשת אותנו בסיבוב ושלא צריך להתנדב לתת לה חומר. ופתאום נפלתי אני בעצמי לאותו פח עם חוק הגיור הצבאי?!

טוב, עוד יומיים מאשרים את התקציב. על הגיור אני לא הולך לעשות שריר, אבל חייבים לעשות אותו על נושא כלשהו. חברתי. טוב. מתוקשר יפה.

אה, הנה, חוק המשכנתאות. זה טוב. גפני לא מספר מה אמר להם הרב אלישיב, גם אנחנו לא מספרים מה הורה לנו הרב עובדיה. נשמור על ערפל קרב, נלחיץ את נתניהו.

הנה, הוא כבר על הקו. הו-הא, איזו הפתעה. הוא נותן לנו את חוק הדיור. זה בדיוק מה שהיינו צריכים בשביל הבוחרים שלנו. כל בחור שמתחתן יזכור היטב מי הביא לו 800 שקל, כל חודש, כל שנה. הרב עמאר כועס שהשלכנו אותו לכלבים של גפני? מה אפשר לעשות. צריך לדעת שבמדינה הזו מחפשים את החרדים, וצריך לעבוד חכם. אנחנו צריכים לשמור על תנועת ש"ס ולהחזיר עטרה ליושנה. זה חשוב יותר מכל דבר אחר. וכיו"ר תנועה, הצלחה של שר שלי, שר בינוי ושיכון, היא הצלחה שלי, של כולנו. הצער הזה של מצוקת הדיור חוצה מגזרים ועדות, וכאן בדיוק יכולה ש"ס להיכנס לתמונה.

הודיתי לנתניהו על הרעיון המבריק, סיימתי את השיחה איתו בתחושה שהנה, סוף סוף זורחת השמש ומתפזרים העננים. עכשיו אני צריך להתפלל חזק לקדוש ברוך הוא שנתניהו גם יקיים את הבטחותיו, כי כבר קרה בעבר שהבטיח ולא קיים.

היידה, ישי.

צילום: "רגע האמת הגיע". ועקנין

אמר יצחק ועקנין
טוב, אני לא חושב לרגע שאני זה שהצלתי השבוע את ש"ס ואת יהדות התורה. אני בסך הכול ח"כ. אבל אולי בזכות דברי התורה איתם אני פותח כל ישיבה של סיעת ש"ס, בזכות שיעורי התורה אותם אני מוסר במושב יערה, מקום מגוריי, ובכלל באזור הצפון, בחר בי הקב"ה להיות השליח הטוב.

פנה אליי אטיאס לפני כמה חודשים, בקיץ האחרון. נתן לי דפים של חוק, וביקש ממני: "קדם את זה". הוא ניסה להעביר בוועדת שרים לחקיקה, אבל נתניהו ושטייניץ שמו לו רגליים, אז החליט ללכת על מסלול של חוק פרטי אותו יכול רק ח"כ להציע. כמה נחמד מצידו שבחר בי לשליחות הנכבדה. תוך זמן קצר הצלחתי להחתים על החוק לי כמה וכמה חברי כנסת מכל סיעות הבית, כי מי לא ירצה לחתום על חוק שעוסק במציאת פתרון לבעיה הכל-כך כאובה של דיור?!

כמה וכמה פעמים ניסינו לעשות משהו עם החוק הזה, אבל בכל פעם טרפדו אותו מכיוון אחר. לפני כמה שבועות החלטנו להעלות אותו דרך ועדת השרים פעם נוספת, אטיאס ניסה, אבל הגיע שר המשפטים, יעקב נאמן, וביקש שלושה שבועות כדי למצוא פתרון של פשרה. נתנו לו, כי כשמבקשים פשרה חייבים לתת. זהו. עכשיו הגיע רגע האמת. ביום שני הבא זה עולה בוועדה, ויהי מה. נתניהו הבטיח שיתמוך, ואני רואה בזה נס גדול. אלי ישי, ראש הסיעה שלנו, הודה לי במפורש על החוק שלי, נדמה לי שהוא אפילו כינה את זה חוק ועקנין. טוב, לכך לא ציפיתי אפילו בחלום הורוד ביותר.

אמרו לי שח"כים ושרים עשו הרבה מאד טקטיקות כדי לאלץ אותו להסכים, אני רק מקווה שהוא באמת יקיים את מה שהבטיח להם. כי תבינו, בלחץ התקציב אולי הבטיח הבטחות גדולות, ואחרי שהרימו ידיים והתקציב שלו עבר הוא יכול להגיד להם 'רבותי, תקפצו לי, לא רוצה דיור, לא רוצה משכנתאות, מה תעשו לי?'

ובאמת, מה נעשה לו? אנחנו לא רוצים לעזוב את חיקה החמים של הקואליציה. אבל ה' יעזור, ומי שעשה לנו ניסים עד כה, ימשיך ויעשה לנו ניסים מכאן ועד עולם אמן סלה.

היידה, ועקנין.

צילום: "לצאת מהמחסנים". מוזס

אמר מנחם אליעזר מוזס
מי לא מכיר את סיפור המחסנים וקומות המינוס עליו אני חוזר השכם והערב?

השבוע, ב"ה, אני רואה את האור שבקצה המנהרה. העיניים שלי נעצמות מאליהן, ראשי נרכן קדימה מעת לעת, עדות ללילות ללא שינה. אבל מה כל זה לעומת הבשורה האדירה: יש דירות לזוגות הצעירים, אפשר לצאת מהמחסנים!

אתמול, בשעה 2 בלילה, התקשר אליי נתן אשל. הוא התחנן אלי שלא נתקע להם את התקציב. אמרתי לו 'נתן, אתה זוכר את הנאום שלי השבוע בועדת הכספים? אמרתי במפורש, שלא אוכל לתת את ידי לתקציב שבו אין פתרון למצוקת הדיור'. ובכלל, אמרתי לו, איך אתם נותנים לליברמן לסחוט אתכם? כשאנחנו עשינו את זה צעקתם שזה לא מקובל, ורק לו מותר?!

שמעתי את אטיאס אומר בישיבת סיעת ש"ס שזהו זה, הם לא מוכנים יותר לעבוד בשביל חוקים לציבור החרדי. רק חוקים חברתיים. אין בעיה, נקבל בשמחה את הפטרונות על החוקים האלו. ובאמת, כבר התחלנו במלאכה. הבהרנו לראש הממשלה שעל חוק הגיור, לא נתפשר. זה עניין עקרוני, הוא הוליך אותנו שולל.

ביום רביעי בבוקר הבין ראש הממשלה שאין לו שום ברירה, ושאם הוא רוצה במהלך היום את התקציב מאושר הוא חיב לעשות איתנו משהו. כבר ב-9.30 בבוקר הוא הזמין אותי ללשכתו והתחיל להסביר לי שחוק המשכנתאות במתכונתו הנוכחית יעלה לו מאד ביוקר, ושהוא מציע להעניק אותו רק לציבור החרדי. נחרדתי! רק זה חסר לנו, שכל התקשורת תתחיל עכשיו להילחם בנו. שוב החרדים יהפכו לסחטנים. לא, תודה, אנחנו לא מעוניינים, אמרתי לו.

ובכלל, אמרתי לו, מה הסיפורים האלו על כך שאין כסף? הרי בשנה שעברה הרויח האוצר 14 מיליארד שקל ממקרקעין! 40% מעל לצפי! למה הזוגות הצעירים לא יכולים להרויח מזה?! אין ספק שדברי נפלו על אוזניים קשובות. ראש הממשלה שלנו יש לו ראש כלכלי וטוב, והוא קלט את הנימוקים שלי. אמרתי לו עוד משהו. הציבור שלנו לא ילך לגור בדימונה ובקרית שמונה אם אין שם מאות יחידות דיור להציע. אנחנו לא יכולים לשלוח זוג פה, זוג שם. אנחנו צריכים פתרון לקבוצות גדולות, רק אז יש סיכוי שילכו למקומות מרוחקים. אבל את זה אין לו הרי להציע בשלב הזה, אז למה שלא יתן כסף למשכנתאות גם למי שרוכש דירה בריכוזים החרדיים האחרים? כמו שאמרתי, נתניהו מבין עניין, והוא הבטיח לי לשלב את החוק שלי עם החוק של ועקנין.

יצאתי ממנו בהחלט מרוצה. הוא גם הבטיח שלא להעביר את חוק הגיור הצבאי. אולי רימה אותי וכן יעביר? טוב, דיה לצרה בשעתה. כרגע, יש לכל זוג כסף ביד לקנות דירה, גם בלוד, גם בחיפה, גם בדימונה וגם בקרית שמונה. אוי, זאב'לה אלקין, אני כל כך עייף. עד אמצע הלילה החזקת אותי בטלפון. אבל הכול כדאי. סוף סוף יש פתרון לבעיה הכי גדולה של הציבור החרדי במדינה.

היידה, מוזס.

צילום: "הכל עניין של עיתוי". אטיאס

אמר אריאל אטיאס
טוב, לא אכביר במילים. לא איש מילים אנוכי אלא מאמין גדול בעשייה בשטח. מאז נבחרתי לתפקידי במשרד הבינוי והשיכון אני עמל קשות כדי לשחרר את השוק מכבלי הבירוקרטיה, וזו אינה משימה קלה. עוד ועוד מנות אדירות של יחידות דיור, רפורמות, שינויי חקיקה, והשבוע אני יכול כבר לברך את עצמי על הניצחון האדיר.

כשכתבתי את החוק בקיץ האחרון, לא ידעתי מה יהיה העיתוי בו אצליח להעביר אותו, אבל ידעתי שאני הולך על זה ויהי מה. כתבו אותו עבורי טובי המשפטנים של משרדי, בהנחייתי כמובן. נתתי אותו לח"כ ועקנין, ידידי לתנועה, והוא הגיש אותו על הצד היותר טוב.

אני כל-כך שמח בשביל ש"ס. אחרי תקופה ארוכה של דשדוש בנושאים שחשבתי שחבל שאנחנו מטפלים בהם, סוף סוף הגענו אל הדבר האמיתי שלשמו התכנסנו והקמנו את התנועה: דאגה לשכבות החלשות תוך החזרת עטרה ליושנה. התקציב ממנו ישולם החוק יגיע ממשרדי, ויש אצלי כסף מהעודפים שנשארו. החוק מדבר על מתן 140 אלף שקל לכל זוג, כשהם פרוסים לתשלומים בני 800 שקל כל אחד, מה שאמור להפוך את ההוצאה לסבירה יותר עבור משרד האוצר.

אם הייתי מבקש את הכול, במכה אחת, אין סיכוי שהייתי מקבל את זה. בתשלומים, זה תמיד רעיון טוב. שלוש ישיבות נערכו ביני לבין נתניהו ושטיניץ, רק בנושא הזה, ולא הצלחתי לשכנעם. אתם יודעים איך זה, הכול טוב והכול יפה עד שהם צריכים להכניס את היד לארנק. תמיד עדיף להם לקבל ממשרדי את כספי העודף ולהשתמש בהם לצרכים אחרים. הם ניסו לספר לי שזה מגדיל ביקושים, אבל אני הבאתי להם מצגת מפורטת ובה הוכחתי, צבע על גבי שקף, שיש לנו היצע גמיש בפריפריה והמחירים לא יעלו כתוצאה מהחוק המוצע על ידי.

אבל דיברתי כמו לקיר. כשראיתי שאין סיכוי להעביר החלטת ממשלה, עברתי לחוק פרטי ושלחתי את ועקנין להציע אותו. ידעתי שצריך רק למצוא את העיתוי הנכון ואז לאלץ את נתניהו להבטיח לנו תמיכה, והנה השבוע הגיעה ההזדמנות המיוחלת. הוא הבין, כנראה, שחייו בנושא התקציב אינם עומדים להיות קלים. בדיון השבוע בועדת הכספים, מול שטיניץ ופישר, לא היססתי להכריז שנצביע על החוק הזה נגד עמדת הממשלה! ומותר לנו, שהרי גם ליברמן עשה בדיוק את אותו צעד. בעוד נתניהו אומר שלא יתמוך בחוק הגיור הצבאי, בא ליברמן ומצביע בעדו ומגייס לעצמו רוב. אז גם אנחנו נגייס לעצמנו רוב לחוק המשכנתאות שלי. מידה כנגד מידה.

ביום שלישי בבוקר, אחרי התפילה, נכנסנו לרב ובקשנו ממנו אישור למהלך: הודעה לראש הממשלה שבשבוע הבא אנחנו מעלים את החוק, ויהי מה. הרב אישר לנו ללכת עם זה עד הסוף. הרמתי טלפון לנתן אשל ולאיל גבאי, ספרתי להם מה אמר הרב, הבהרתי שאנחנו בכל מקרה נעביר את החוק, עדיף להם להקדים ולתמוך בו ולפחות לצאת נחמדים ולהרוויח מזה בכל הנוגע להעברת התקציב.

בשעה 10 בלילה התקשר אליי איל גבאי ובישר לי "יש לך את החוק". הוא רק התנה שאחרי קריאה ראשונה נתאם מול האוצר, שירצה מן הסתם לצמצם קצת את הסכום. אני לוקח בחשבון שהדבר הזה יקרה, אבל בשביל זוג צעיר גם 600 שקל לחודש זו עזרה משמעותית.

ב"ה הסיפור כעת מאחורינו. זהו הישג אישי אדיר עבורי, וכמובן גם הישג גדול לתנועת ש"ס שבתוכה אני פועל.

היידה אטיאס.

אמרה מירי רגב
זה שבועות ארוכים שאני מרימה את נס המרד בתוך סיעתי, סיעת הליכוד. אני חושבת שמדובר בצעד חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל. זה לא שעקרתי לסיעה אחרת בשביל מיצובישי ושאר תופינים. נשארתי בסיעתי, חטפתי עונשים, אבל החזקתי מעמד ושמרתי על עקרונותיי. למען הזוגות הצעירים, למען פיתרון בעיית הדיור במדינה.

לפני מספר שבועות כינסתי דיון ענק, אליו הזמנתי את כל המי ומי. ניהלתי אותו ביד רמה. כולו עסק בנושא הדיור. נתניהו כעס עליי מאד, ניסה לעשות לי תרגילים, אבל הייתי איתנה לגמרי. אחר כך, במליאה, נשאתי נאום תוקפני במהלכו הבהרתי לכולם כי ראש הממשלה ושר האוצר אינם עושים די למען הזוגות הצעירים. בתגובה, העניש אותו יו"ר הסיעה, זאב אלקין, ומאז ועד היום איני מורשית עוד לשאת נאומים מעל הדוכן. אבל נותרתי אמיצה וחזקה.

השבוע, במהלך הדיון בסיעה הורה אלקין לכולנו להרים את ידינו למען התקציב. אבל אני זה לא 'כולם', אני לא עדר. "הודעתי לך שלא אתמוך משום שאין בתקציב המדינה הדו-שנתי שום בשורה לזוגות הצעירים בנושא הדיור", העזתי להתחצף. נתניהו היה בהלם לרגע, אחר כך קרא לעברי: "אנחנו נסיק מסקנות. נבחרת כחלק מסיעת הליכוד".

לא, מה פתאום נבהלתי. באומץ לב ראוי לציון השבתי לו כי "כולנו חלק מסיעת הליכוד, וצריכים ליישם את מצע הליכוד".

הוא 'עקץ' אותי. "אם היית בהנהגה זה בטח היה נראה אחרת".

"עד שלא ננסה, לא נדע", לא נשארתי חייבת. דוברת צה"ל לשעבר, או לא.

"מדינות אירופה מוכנות להתחלף עם הכלכלה שלנו", אמר לנו שטייניץ.

"עושה רושם שאנו לא מסתובבים באותם מקומות. אני מסתובבת במקומות שאין דיור, מחירי המים עולים. ראשי ערים שתמכו בנו מפגינים נגדו" – עניתי גם לו.

"אני מצפה שכולכם תנהגו באחריות" – סיכם נתניהו. אבל הרגשתי שבליבו כבר נסדק הסדר, וכי דבריי עשו את שלהם. כאשר נודע לי כי הוא הבטיח לאשר את חוק המשכנתאות לא היה לי ספק: האומץ השתלם. שילמתי מחיר כבד, אבל עשיתי את זה. בזכותי יצליחו מעתה הזוגות הצעירים לרכוש לעצמם את דירת החלומות שלהם.

היידה, רגב.

מי שבירך
ומעל גבי במה זו לא נותר לי אלא לאחל לכולם המשך הצלחה ולקוות, יחד איתם, שנתניהו לא יפר את דבריו ויעמוד במילתו.

שישה אחזו בטלית ההצלחה, ואין ספק שלכולם יש בה חלק רב. כל אחד מהם לא היה מצליח להשיג את מה שהשיגה הפעולה המשותפת.

ובכלל, נבחרי הציבור שלנו, ההצלחה שלכם היא ההצלחה של כולנו, ומה חשוב של מי הקרדיט.

חוק המשכנתאות של אטיאס הוא החוק של כולכם, של כולנו. ושרק, למען ה', תתחילו ללמוד לעבוד קצת ביחד. למה לריב על הקרדיט. ממילא כל יומון מפלגתי ינכס אותו לח"כו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!