נכשלים ביבשה, מנסים באוויר: משרד התחבורה תיקצב תכנון לקרוניות מרחפות

לאחר כארבע שנים של מאמצי חדירה לישראל, מסתמנת כעת התקדמות בפרויקט התחבורה השאפתני של חברת סקייטראן (skyTran). עיריית נתניה החלה באחרונה בתכנון סטטוטורי לקו הקרוניות ה"מרחפות" של החברה האמריקאית, הנעות בטכנולוגיה מגנטית לאורך מסילה עילית על עמודים. זאת, לאחר שמשרד התחבורה העביר לעירייה תקציב של כמיליון שקל למימון התוכנית.

לפי התוכנית של עיריית נתניה, הקו הניסיוני יחבר בין תחנת הרכבת החדשה ספיר באזור התעשייה הדרומי של נתניה (פולג) לבין שכונת קרית נורדאו בעיר. באמצע הקו הניסיוני, שאורכו פחות מקילומטר אחד, תוקם תחנת ביניים ליד כביש החוף. בעירייה מקווים להשלים את התוכנית בניין עיר (תב"ע) עד אמצע 2018, ואז להתחיל בעבודות ההקמה. מחיר הנסיעה בסקייטראן צפוי להיות 5–10 שקלים.

אם הכל יתקדם לפי התכנון, נתניה עשויה להיהפך לעיר הראשונה בעולם העושה שימוש במערכת התחבורה הייחודית, שנועדה לעקוף את העומסים בכבישים. ואולם בסקייטראן נמנעים בינתיים מהכרזות, לאחר שדיווחים קודמים על יישום הפרויקט לא התממשו עד כה.

ב–2014 חברה סקייטראן לתעשייה האווירית של ישראל במטרה לחנוך את הפרויקט בתל אביב. בזמנו הממשלה בחנה אפשרות לתקצב בכמה מיליוני שקלים פיילוט ראשון בנמל תל אביב, אך לבסוף היוזמה נדחתה. כיום החברה נמצאת במגעים עם כמה ערים בישראל בנוסף לנתניה, ובהן, לפי הערכות, תל אביב והרצליה.



סקייטראן העריכה בעבר כי היא מסוגלת להקים כל ק"מ של מערך קרוניות בעלות של 6 מיליון דולר — לעומת עלות של 150–250 מילון דולר לק"מ של הרכבת הקלה. כדי שהפרויקט בנתניה יצא לדרך, תצטרך החברה למצוא מימון להקמתו. ככל הנראה, החברה או העירייה יחפשו לגייס משקיעים פרטיים, או יבקשו ליצור שותפות עם הממשלה. העירייה, בכל אופן, לא צפויה לממן את עלות ההקמה של הפרויקט.

מנכ"ל סקייטראן העולמית, ג'ון קול, מסר כי "אנחנו שמחים לעבוד עם עיריית נתניה. הדיונים הפוריים שלנו בנוגע לעתיד פרויקט התחבורה האישית המהירה, ובאשר להטמעת הפתרון שלנו להסעת אנשים בתוך העיר, מתקדמים היטב".

"מערכת הסעת המונים אישית"

עוד ב–1990 הגה מייסד סקייטראן, דאגלס מלאווקי, את הרעיון לכלי התחבורה העילי. מלאווקי הוא יוצא סוכנות החלל האמריקאית, והיה שותף כמהנדס לתכנון רכב הנחיתה על הירח בפרויקט אפולו. סקייטראן פועלת בתמיכה טכנולוגית ופיננסית של נאס"א, בנוסף לשיתוף הפעולה שלה עם התעשייה האווירית לישראל.

במתחם התעשייה האווירית בלוד הוקם בשנה שעברה מודל של סקייטראן, אשר עובר הרצה על מסילה קצרה באורך של 200 מטר. זאת, לשם בדיקות בטיחות, תכנון, צריכת חשמל וקרינה אלקטרו־מגנטית.

הגדרתה של מערכת התחבורה שהמציא מלוואקי נשמעת כמו פרדוקס: "מערכת הסעת המונים אישית". לפי החברה, קו של סקייטראן מסוגל להסיע פי 3 יותר נוסעים מנתיב של כביש בעל אורך זהה, אף שכל קרונית מכילה שני מקומות ישיבה בלבד.

לאורך השנים סבלה החברה ממוניטין שליליים שדבקו בה, לאחר שתוכניות רבות להשקת הקרוניות המרחפות במקומות שונים ברחבי העולם לא נשאו פרי. לפיילוט הגנוז בתל אביב ב–2014 קדמו מקרים דומים בקליפורניה ב–2012, בפלורידה ב–2007 ופרויקט נוסף בהודו.

למרות הפקפוק, אין ספק כי החזון של סקייטראן יכול להצית את הדמיון. ב–2014 אמר מנכ"ל החברה לשעבר, ג'רי סנדרס האמריקני־ישראלי, שהיעד הוא להפעיל עד סוף העשור רשת תחבורה מסחרית בתל אביב, שתוכל לנוע במהירות של עד 240 קמ"ש (70 קמ"ש בשלב הניסוי), ולהסיע כ–12 אלף נוסעים בשעה.

המערכת כולה מתוכננת לפעול באופן אוטומטי, תוך הפחתה משמעותית בזמן הנסיעה. הנוסעים יוכלו להזמין קרון דרך הסמארטפון שלהם, הקרון ימתין להם בתחנה ספציפית, ויביא אותם ישירות ליעדם. המערכת של סקייטראן מונעת במנוע חשמלי, אך הוא נדרש רק כדי לתת דחיפה ראשונית לקרונית. המערכת מייצרת שדה מגנטי, שבאמצעותו יוכלו "קפסולות" הנוסעים לנוע ללא חיכוך והתנגדות על גבי המסילה.

התנעת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, שיצא לדרך בסוף 2015, תרמה לזניחה של פרויקט התחבורה העילית. שנה קודם לכן, כשבתל אביב בישרו על פרויקט הקרוניות, בענף התחבורה הביעו ספקנות לגבי ההיתכנות שלו. מנהל חברת הרכבות בומברדיה בישראל, יוסי דסקל, אמר בוועידת ישראל לתחבורה כי "זה מתאים לגני שעשועים וללונה פארקים". ואמנם, סקייטראן נמצאת היום במגעים להקמת מתקן קרוניות בפארק שעשועים בדובאי.

סקייטראן אינה החברה היחידה העוסקת בפתרונות תחבורתיים בז'אנר של "שיגור נוסעים", שנשמעים כאילו נלקחו מספרי מדע בדיוני. פרויקט הייפרלופ (Hyperloop), שנולד מתוך חזון של אילון מאסק, שואף להטיס קפסולות עם נוסעים וסחורות במהירות של עד 1,200 קמ"ש.

"הרבה אנשים חושבים שמדובר בחלום שלא יתגשם, משום שהם מדמיינים את עצמם נשאבים לתוך צינור במהירות גבוהה מאוד, אבל זה לא בדיוק ככה", אמר בחודש שעבר דירק אהלבורן, מנכ"ל הייפרלופ טרנספורטיישן, בראיון ל–TheMarker. "הרעיון הוא לקחת מודל קטן של קרון רכבת, ולשים אותו בתוך חלל ריק מאוויר. אנשים לא ירגישו את המהירות", אמר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!