והיכן הם המסוקים להצלת חיי אדם?

אחד הערכים המכוננים, הבסיסיים והחשובים ביותר במסורת ישראל הוא קדושת החיים. חיי אדם הם דבר קדוש, פיקדון שנתן הקב"ה, ואשר רק לקב"ה רשות ליטול בחזרה, פיקדון שחובה עלינו לשמור עליו מכל משמר.

נגזר מקדושת החיים הוא פיקוח נפש. פיקוח נפש דוחה בחשיבותו כמעט כל יסוד חשוב אחר ביהדות. מותר, ואף חובה, לחלל עבורו את השבת, לסכן את חייך שלך, להפסיד רכוש, או לעבור עבירות רבות אחרות. למעשה מותר, ואף חובה, לעבור כל עבירה למען הצלת חיים, לבד מגילוי עריות, שפיכות דמים או עבודה זרה.

מאז קום המדינה, למרות פגעים רבים שפגעו בנו, לא השתנתה המציאות, לפיה הדבר ההורג בנו יותר מכל דבר אחר הוא הקטל בדרכים. פציעות קשות ואנושות מתאונות, טבען שכרוך בהן מצב הלם של הגוף ואיבוד דם רב. אלו פציעות קלאסיות שניתן להינצל מהן באמצעות הגעה דחופה לבית החולים ומתן טיפול מתאים במערך טראומה רפואי.

לשם כך הוקם מערך פינוי מוסק, שתפקידו להספיק לנצל את "שעת הזהב" – השעה הראשונה שאחרי הפציעה, שאם מספיקים לפנות במהלכה את הפצוע לבית החולים, גוברים הסיכויים להצילו. תפקיד מערך הפינוי המוסק, הוא לתת מענה מהיר ויעיל לתאונות דרכים המתרחשות בפריפריות הרחוקות של הארץ: בגליל העליון, ברמת הגולן, בדרום הנגב ובערבה. במקומות אלה, בהיעדר מסוק פינוי, קטנים הסיכויים לנצל את "שעת הזהב" ולהציל את הפצועים.

רק בצפון הארץ פונו בשנתיים האחרונות לבתי חולים ארבע מאות נפגעי תאונות על ידי "האמבולנס המעופף", וחייהם של כמאה וחמישים מתוכם ניצלו הודות להגעתם המיידית לקבלת טיפול רפואי.

פיקוח נפש חיוני זה, מעוגן גם בדו"ח ועדת שיינין למאבק בתאונות הדרכים, שהמלצותיו התקבלו במלואן על ידי הממשלה, ואשר מופיעה המלצה ברורה וחד משמעית לממן מכספי המדינה מערך פינוי מוסק להצלת חיים בפריפריות. הועדה הורתה על הפעלת הפינוי המוסק מכספי המדינה, שהרי אין הדעת סובלת מצב שחיי אזרחים בפריפריה יהיו שווים בעיני השלטון פחות מחיי אזרחים במרכז, המפונים במהירות על ידי אמבולנסים ומספיקים להינצל. הרי גם לתושבי הפריפרייה מוקנית זכות היסוד לשירותי בריאות והצלה.

ולמרות כל זאת, בשל חוסר הסכמה על אחריות להצטברות חוב בן חמישה מלש"ח בין קופות החולים לחברות הביטוח, ובין משרד הבריאות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מושעה זה מכבר שירות הפינוי המוסק בצפון הארץ.

משמעות קרקוע המסוק היא גזר דין מוות מיותר על עשרות נוסעים ומשתמשי דרך בחודשים הקרובים בפריפריה הצפונית.

לעמידה מנגד על הדם השפוך, מתלווה גם אירוניה כלכלית מרה: המריבה מאיזה תקציב יוקצו חמשת המיליונים החסרים נמשכת, בעוד שעל פי מחקר שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ובדק את נזקן הכלכלי של התאונות למשק, עולה שכל הרוג עולה למדינה לבדו כחמישה מיליון ₪. בדיוק הסכום שהצטבר בשנתיים של פעילות הפינוי המוסק, שהניבה מאה וחמישים חיים שניצלו, כפול חמישה מיליון ₪ נזק האיש האחד המת, כלומר חסכה למדינה שבע מאות וחמישים מיליון ₪, (וגם 150 איש שמוסיפים להתהלך בינינו).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!