לומד בפוניבז' של מעלה: הצנחן החרדי שהוספד בהיכל הישיבה
הצנחן החרדי שלמה לוונשטיין הי"ד, אחיינו של הגר"ש לוונשטיין אשר נפל במיתלה, זכה להלווייה שיצאה מהיכל ישיבת פוניבז' ולהספדים עם משמעות אקטואלית מאבות עולם הישיבות: "מסר נפשו כדי שנוכל ללמוד תורה". מי ניצל בזכותו ומדוע נשכח?
- יצחק הורוויץ
- ה' אייר התשע"ז
- 20 תגובות
צילום: יעקב נחומי, פלאש90
הספד לחייל חרדי בפוניבז': 'בחדרי חרדים' חושף סיפור מרתק אודות חייל חרדי תלמיד ישיבת פוניבז', הוספד בהיכל הישיבה על ידי גדולי עולם הישיבות, ובראשם ראש הישיבה ומייסדה 'הרב מפוניבז' זצ"ל.
סמל שלמה לוונשטיין הי"ד, היה בנו של הרב מאיר דוד לוונשטיין ז"ל, מבכירי תנועת אגודת ישראל. הוא היה בנו של הרב של ציריך ויו"ר צעירי אגודת ישראל באירופה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והיה פעיל באגודת ישראל בארץ.
הוא כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית, וכחבר הכנסת הראשונה מטעם התנועה. והוא אף חתם על מגילת העצמאות מטעמה. לפי המסורת המשפחתית, הוא היה זה שהציע לבן גוריון לכנות את הצבא של המדינה היהודית, "צבא ההגנה לישראל".
אחד מששת ילדיו של הח"כ, היה שלמה, שנולד ביום ל' תשרי תרצ"ה, שנה אחרי שאביו עלה ארצה. הוא למד בבית-הספר "מוריה" שבתל-אביב, לאחר-מכן עבר לישיבת "אור-ישראל" שבפתח-תקוה. משם עבר לישיבת פניבז' שבבני-ברק ולמד אצל ראש הישיבה הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל. לאחר שנה עבר ללמוד בישיבת באר יעקב בראשות מרן המשגיח הגאון רבי שלמה וולבה זצ"ל, ואז שב לישיבת פוניבז'.
גם הוא כמו אביו - השתייך לצעירי אגודת ישראל ולאחר לימודיו בישיבה התגייס לנח"ל והשתקע בקיבוץ חפץ חיים.
הוא היה חייל מצטיין ופיקד על היחידות באזור כפר דרום. בי"ז חשוון תשט"ז, השתתף בקרב-ניצנה בו חדרו מסתנני פדאיון בתמיכת הצבא המצרי לישראל וניסו לתקוף יישובים יהודים.
צילום: סמל שלמה לוונשטיין הי"ד
הגן בגופו על חברו
הוא ערך קורס-צניחה אך הוא לא הספיק לסיימו כשנקרא שוב להצטרף למחלקה של נח"ל-מוצנח ונשלח להשתתף במבצע סיני, בו צה"ל כבש את חצי האי סיני מידי הצבא המצרי.
אחד מהקרבות הקשים והעקובים מדם במהלך המבצע, היה הקרב על מעבר המיתלה במערב סיני. כח צנחנים שנע לעבר המעבר נתקל בהתנגדות עזה מצד הצבא המצרי. 260 חיילים מצריים נהרגו אבל צה"ל שילם גם הוא מחיר יקר עם נפילת 42 חיילים.
כבר עם תחילת הקרב, ביום כ"ז במרחשון תשי"ז, נפל שלמה הי"ד. לפי העדויות, הוא הדף לאחור את חברו לקרב, איש מילואים, בעת שהחלו היריות. הוא אמר לו: "יש לך משפחה - עליך לדאוג לה", והוא פרץ קדימה. גופו ספג את האש ושלמה נפל כשהוא מתבוסס בדמו. הוא הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח.
כמעט שנה לאחר מכן, ביום י"א במרחשון תשי"ח, הועבר לקבורה לבקשת אביו בבית החיים זכרון מאיר בבני ברק.
ידיעה שפורסמה באותו העת בעיתונות, מתארת את מסע הלוויה שהחל בהיכל ישיבת פוניבז' בנוכחות ראשי ישיבות, תלמידי הישיבה, ראש עיריית בני ברק מר מ. בגנו ועוד.
את מסע ההספדים לזכרו של הנופל. פתח ראש הישיבה הרב מפוניבז, הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן, שלפי לשון הדיווח ב'הצופה', "ציין במיוחד את מידותיו של המנוח שהצטיין כמתמיד, וידע גם להקריב את עצמו על קידוש השם".
מי שעוד הספיד אותו, היה מורו ורבו מישיבת 'אור ישראל', ראש הישיבה הגאון רבי יעקב ניימן זצ"ל. הספד פורסם לימים בספרו 'דרכי מוסר' והוא אומר בין היתר: "שלמה שזכה למות בארץ הקודש, ומסר נפשו בעד קדושת הארץ ובעד עם ישראל, ולפי טהרת ליבו הלך לקרב בכוונה טהורה למען נוכל לשבת בשקט באה"ק ללמוד תורה, ולעבוד את השם - כמה גדולה זכותו".
עוד הוסיף: "כמו שיש ישיבת פוניבז' של מטה, כך יש ישיבת פוניבז' של מעלה ושלמה יושב בישיבת פוניבז' של מעלה ולומד תורה".
המסע יצא לדרך ועל הקבר הפתוח הספיד אותו בשם צה"ל הרב יצחק מאיר, מי שכיהן לימים כראש העירייה של בני ברק, וכמנכ"ל החינוך העצמי שהיה גם מראשי הרבנות הצבאית ומ"מ הרב הראשי לצה"ל. "המנוח היה צנחן", ספד לו הרב מאיר, "שהשתתף באחד מהקרבות הקשים ביותר במערכת סיני וכל חייו שרשרת של קידוש השם". מפקדו הוסיף דברי הספד נרגשים מוסיף הצופה ומספר, ואבי המנוח אמר קדיש.
צילום: דיווח מאותם ימים
בלי יריות כבוד
החלל נטמן בטקס צה"לי, עם זאת לבקשת המשפחה לא נורו יריות כבוד ולא הונחו זרי פרחים.
על קברו הוצבה מצבה צה"לית ומקום מנחתו בבית הקברות שומרי שבת בזכרון מאיר - לא הרחק מקברו של מרן החזון איש זצ"ל.
"חבריו קיבלו על עצמם לסיים את הש"ס", מצויין בדיווח נוסף, ולזכרו נוסדה קופת גמילות-חסדים.
ישיבת באר יעקב שהקדוש נמנה על תלמידיה, הוציאה לזכרו חוברת עיונית - 'הבאר' - הגדושה בדברי תורה ודברי הספד נלהבים.
בדברים שנכתבו על ידי המשגיח הגר"ש וולבה, הוא מציין לשבח את מלחמת המידות בה עמד בהצלחה חניכו. והרב מסיים: "אכן מלחמה זו נלחם שלמה בחירוף נפש, היא שעיצבה את דמותו הרוחנית והיט שהרגילה אותו להחזיק במצוות במסירות נפש, גם כשנכנס למסגרת החדשה - שוב למלאות חובו האזרחי ועל משמרתו עמד עד הרגע האחרון".
לסיפור גם צד שני למטבע: רבים מחבריו לקרב זכו לצל"ש, אך סיפורו של לוונשטיין נשכח והוא לא זכה לצל"ש. "אם שלמה הי"ד היה חבר קיבוץ חילוני, היה ודאי מי שידאג שיקבל צל"ש ראוי, אבל הוא היה חרדי ועל כן סיפורו נשכח ואולי לא סופר כלל", טען ביום השנה השישים למבצע סיני, חיים רבינוביץ איש המטה היהודי לאומי בליכוד.
אביו השכול נפטר בשיבה טובה בשנת תשנ"ה ונקבר קרוב לבנו, כשהוא מותיר אחריו דורות ישרים ומבורכים. ביניהם נכדיו - הגר"י לוונשטיין ז"ל, נאמן ביתו של יבלט"א - מרן הגראי"ל שטיינמן, הרב טוביה לוונשטיין ז"ל - מייסד ארגון קו לחיים, ומגיד המישרים הקרוי על שמו של דודו הקדוש הי"ד - יבלט"א הרה"ג רבי שלמה לוונשטיין.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 20 תגובות