פרויקט הענק קרס והותיר בור של מיליארד שקל

עשר שנים לאחר שיצאה לדרך התוכנית של חברת המים הלאומית מקורות להיכנס לעולם ההתפלה, פרויקט הדגל של החברה הממשלתית מוכרז ככישלון צורב — שעלול להטביע עד 1.6 מיליארד שקל.

ל–TheMarker נודע כי מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד, שהתחיל לספק מי ים מותפלים לפני שנה — קרס פיננסית. הכנסות הפרויקט אינן מכסות את הוצאותיו, וזרוע הפרויקטים של מקורות, החברה הבת מקורות ייזום, אינה מסוגלת לשרת את החוב שנטלה בעבור בניית המתקן, בסך כ–1.2 מיליארד שקל.

חצי מהחוב לטובת המיזם העמיד בנק ההשקעות של האיחוד האירופי (EIB), ובחצי השני נשא קונסורציום בהובלת בנק הפועלים. לפי הערכות, בנק הפועלים אחראי לאשראי של כ–400 מיליון שקל, וליתר כלל ביטוח ועמיתים.

מקורות ייזום נתמכה עד כה בידי החברה האם שלה, אך סדרה של כשלים טכניים במתקן ההתפלה דרשה השקעות של הון נוסף בפרויקט — כשהוא אינו מצליח להגיע לתפוקה מלאה כדי לספק את התזרים הדרוש. לפי הערכות, מקורות האם הזרימה עד כה לטובת המיזם סכום של 620–650 מיליון שקל, תוך שהיא מתקרבת לתקרת ההון שהיא רשאית להעמיד לפי חוק בעבור החברה הבת.

בדיון שנערך לפני פסח בדירקטוריון מקורות התברר כי הכשלים הטכניים במתקן ההתפלה לא נפתרו, וכי הוא צפוי לספק מים בשיעור של 80%–85% מכפי שחויב לספק לפי תנאי הזיכיון ומכפי שנקבע במודל העסקי. משכך, המיזם נדרש להזרמת הון נוספת כדי לעמוד בהחזרי החוב לבנקים, כשלא ברור אם מדובר בהזרמה אחרונה ואם המתקן יוכל בכלל להשתקם בעתיד.

בממשלה ובדירקטוריון מקורות החליטו, לפי שעה, לא לשפוך כסף נוסף עד שיתבררו ממדיו האמיתיים של הבור שנפער בפרויקט. זאת, תוך אי־ודאות מביכה באשר לנתוני האמת שמציג המיזם. החלטה סופית בנושא תתקבל בדיון שייערך היום בדירקטוריון.

בעקבות עצירת התשלומים, הפרה לכאורה מקורות ייזום את תנאי ההלוואות שקיבלה מהבנקים (Default) — ואלה יכולים לדרוש את מימוש ערבויות הביצוע, להגיש בקשה לכינוס נכסים ולהשתלט על המתקן. הערבויות שהעמידו מקורות והחברה הבת לטובת הפרויקט הן 175 מיליון שקל. מקורות ייזום ביצעה בדו"חות הכספיים מחיקה של כ–400 מיליון שקל — בגובה ההון העצמי בפרויקט — שמשמעותו פגיעה בכיס הציבורי (באמצעות חשבונות המים).

מתקן ההתפלה באשדוד הוקם במסלול זכייני, במסגרת הסכם שנחתם בין המדינה לבין מקורות בשיטת BOT (Build, Operate, Transfer). לצורך ביצוע הפרויקט הוקמה חברת פרויקט נפרדת (SPC) — בבעלות מקורות ייזום — וזו בחרה בהליך מכרזי בקבוצת IVM לצורך ביצוע עבודות ההקמה. מאחורי IVM עומדות חברת Sadyt הספרדית (67%) ומנרב הנדסה הציבורית (33%), ומולן חתמה חברת הפרויקט, אשדוד התפלה, על חוזה קבלני (Turn key).

משמעות מודל זה היא שמדובר בחוב פרויקטלי שתקציב המדינה, או מקורות, אינם אמורים להיות חשופים כלפיו. בסיכון נושאים המממנים — גם אם אלה ינסו כעת לגרור את הממשלה לתוך התסבוכת המימונית כדי לחלצם מהמחיקה הכבדה.

מנגד, תביעות כספיות שהמממנים עשויים להגיש נגד החברות הממשלתיות עלולת לגרור בסופו של יום חשיפה מסוכנת לכספי ציבור. במארג השיקולים באשר להמשך הטיפול בפרויקט תשתלב גם העובדה שבנתח החוב העיקרי מחזיק בנק ההשקעות של האיחוד האירופי, וכי נסיגה מתמיכה במקורות עלולה לפגוע בדירוג החוב שלה (AAA).

בימים הקרובים יתכנסו במשרדי האוצר, האנרגיה והמשפטים כדי לדון במהלכי הממשלה נוכח האירוע, ולבחור באסטרטגיה לקראת הסדר החוב הבלתי־נמנע. זאת, לאחר שיתבררו סכומי ההשקעה האמיתיים, וכן יתבהר עתידו של הפרויקט.

בתמונת הסדר החוב שבדרך צפויה לקחת חלק צלע שלישית — זו של קבלני הפרויקט. בין חברת מקורות לבין Sadyt ומנרב מתנהלת כבר כיום בוררות באשר לחלוקת האחריות על הכשלים הקשים. מקורות תובעת מקבלניה 700 מיליון שקל ברקע טענות לביצוע כושל של הפרויקט, ליקויי תכנון והקמה ועוד. מנגד, טוענים הקבלנים לאחריות של מקורות כלפי חלק מהעיכובים והכשלים בפרויקט. גם בין הספרדים למנרב קיימים חילוקי דעות.

אם לא די בכך, המדינה מנהלת הליך בוררות מול מקורות שמסרה את הפרויקט באיחור של שלוש שנים, והפרה לכאורה את הסכם הזיכיון שנחתם מולה. סך התביעות של המדינה מוערך ב–400 מיליון שקל, שמתוכם 140 מיליון שקל הם קנסות שהוטלו על מקורות בגין האיחור באספקת המים המותפלים למשק.

מתקן ההתפלה של מקורות, החמישי שהוקם בישראל, היה אמור לספק למשק 100 מיליון מ"ק מי ים מותפלים מדי שנה, במחיר בסיס גבוה יחסית של 2.48 שקלים למ"ק. אספקת המים היתה אמורה להתחיל כבר בסוף 2013, אך זו התחילה לבסוף באיחור של שנתיים, כשעד היום לא הצליח המתקן להגיע לתפוקה מלאה.

הקמת המתקן בידי חברה ממשלתית — ולא באמצעות זכיינים פרטיים — עוגנה בהחלטת ממשלה כ"צ'ופר" שניתן לעובדי מקורות, בפטור ממכרז, בעבור הסכמתם לשינוי המבני שיישמה הממשלה בחברת המים הלאומית.

ארבעת מתקני ההתפלה האחרים לחופי ישראל הוקמו בידי זכיינים פרטיים, במסגרת מכרזים ממשלתיים, ויש להדגיש כי גם במים המותפלים של מקורות באשדוד יש כיום צורך.

הוצאתו לדרך של פרויקט מקורות התעכבה במשך שנים עקב נסיבות טכניות ואחרות, ובהן ניסיון לתפור את ההקמה ללא מכרז לקונצרן ג'נרל אלקטריק וחברת ההנדסה הציבורית ברן — ניסיון שסוכל ברגע האחרון. לאחר מכן, עוכב המיזם שנה, מכיוון שהתברר כי המים שתמכור מקורות למדינה יהיו במחיר גבוה בעשרות אחוזים מזה של מתקני ההתפלה האחרים.

באוצר סירבו לממש את ההסכם נוכח העלויות הגבוהות למשק, אבל בעקבות לחצים פוליטיים כבדים שהפעילו מקורות ויו"ר הדירקטוריון שלה דאז, אלכס ויז'ניצר, נחתם לבסוף הסכם זיכיון מעודכן שבו הסכימה מקורות להוריד 14% ממחיר המים המקורי שבו נקבה, והתחייבה ללוחות זמנים מואצים להקמת המתקן.

ואולם, ההערכות בדבר כישלון פרויקט ההתפלה ליוו את מקורות כבר בחלוף שנה, לאחר שהתברר כי מתקן ההתפלה ייבנה באיחור כבד ובעלות גבוהה מהצפוי. זאת, תוך חילופי האשמות תכופים בין מקורות לקבלנים, תחלופה גבוהה של מנהלי פרויקט וליקויים ניהוליים אחרים.

כל דחייה של שנה במיזם גררה חשיפה לקנס של 70 מיליון שקל מידי המדינה, וכן גרמה לבור תזרימי אצל מקורות ייזום, מכיוון שבאמצעות מכירת המים למדינה היא היתה אמורה לממן את תשלומי הריבית לבנקים.

כבר ב–2014 איימו הבנקים המלווים בהוצאת מכתבי Default, ובחלוף כמה חודשים הזהירה גם החשבת הכללית דאז באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו כי "מתקן ההתפלה בדרך להיות פרויקט הפסדי". החששות גברו לאחר שהתברר כי המתקן סובל מבעיות טכניות תכופות, וגם כיום הוא נדרש בהחלפת מסננים (ממברנות) יקרים.

בפברואר 2016 חשף TheMarker כי מקורות ייזום פיטרה רבע מעובדיה במסגרת תוכנית הבראה דחופה, לאחר שסיימה את 2015 עם גירעון בהון, ונזקקה לסיוע כדי להתמודד עם בור תזרימי צפוי גם ב–2016. למעשה, החל ב–2011 סיימה החברה הבת כל שנה בהפסד תפעולי.

לאחר סדרת תחקירים אודות הנעשה במקורות האם ובזרוע הפרויקטים שלה, הזמינה רשות החברות הממשלתיות דו"ח ביקורת על המתחולל במקורות ייזום. "מעיון בטיוטת הדו"ח עולה רושם קשה של ליקויים בניהול, כישלון עסקי כבד, המתבטא בתשואה נמוכה על ההשקעות, חריגה בתקציב ובלוחות זמנים בפרויקטים העיקריים, מדיניות פיתוח עסקי חסרת מיקוד בעלת שיעורי הצלחה נמוכים, בעיות קשות של ממשל תאגידי, תזרים מזומנים עתידי בעייתי ועוד", נכתב בממצאי הרשות.

ברשות הזהירו עוד מפני רשלנות של הנהלת החברה והדירקטוריון, שכבר הסבה לטענתם נזקים לקופת מקורות. בעת פרסום הדו"ח היה סך החשיפה של מקורות האם לפרויקט כ–480 מיליון שקל — ולמרות הדו"ח, המשיכה מקורות האם להזרים עוד כ–160 מיליון שקל לקופתה של החברה הבת הכושלת.

בינואר השנה הודיע מנכ"ל מקורות, שמעון בן חמו, כי בכוונתו לפרוש מהתפקיד בתום חמש שנים וחצי של כהונה. בחלוף שלושה שבועות בלבד הפתיע בן חמו כשהודיע כי החליט להקדים את פרישתו ולעזוב את החברה באופן מיידי.

התנהלות זאת עוררה תמיהה, מאחר שדירקטוריון החברה עוד לא הספיק להתחיל בהליכים לאיתור מחליף או לכונן ועדת איתור.

בחלוף חפיפה קצרה עם סמנכ"ל הכספים של מקורות, יוחאי שוחט, הוא עזב את החברה, והותיר את המפתחות בידי שוחט. זאת, כשגם במקורות ייזום, החברה הבת המתפוררת, מתנהל בשנה האחרונה מנכ"ל חדש, אהוד הלל, שמונה לתפקיד לאחר שנתיים שבהן לא אויש כיסא המנכ"ל, וכשצמרת החברה עדיין לא מאוישת במלואה, ובין היתר, הוא חסר סמנכ"ל כספים.

בן חמו שימש בשנים האחרונים דירקטור גם במקורות ייזום, והיה בין המגוננים התקיפים על פרויקט ההתפלה באשדוד. הוא הכחיש מכל וכל את הטענות בדבר הפסדי המתקן, והדף את הביקורות הקשות שהוטחו באופן ניהול פרויקט ההתפלה ובאופן ניהולה של מקורות ייזום ככלל.

לדברי מקורות בממשלה, בעת גיבוש תשקיף גיוס החוב של מקורות — הראשון באג"ח סחירות — צפו בחודשים האחרונים תהיות מטרידות על המתרחש בפרויקט ההתפלה. זאת, בעוד מקורות חוסמת את העמקת הליכי הביקורת שהפעילה רשות החברות הממשלתיות בחברה הבת, בטענה שהופעלו על ידי מנהל הרשות, אורי יוגב, משיקולים לא ענייניים. הנושא הועבר לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלא הכריע מאז בסוגיה.

הסכסוך בין בן חמו ליוגב אמנם נגרר למחוזות לא ענייניים ובעייתיים מבחינת שני הצדדים — אבל בלי קשר אליו — תמרורי אזהרה רבים פוזרו סביב המתרחש במיזם ההתפלה ובמקורות ייזום בשנים האחרונות.

בסוף 2014 היתה זו החשבת הכללית באוצר לשעבר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, שהזהירה מפני קריסת המודל הפיננסי של פרויקט ההתפלה. בתחילת 2015 היו אלה רואי החשבון המבקרים של מקורות ייזום, כשבדו"חות הכספיים של החברה כללו ארבע חולשות מהותיות, בין היתר, עקב היעדר פיקוח אפקטיבי של הדירקטוריון על הנהלת החברה, היעדרה של ועדת ביקורת, אי־השלמה של דו"חות ביקורת פנים ואי־מינוי מנכ"ל וסמנכ"ל כספים קבועים. על הליקוי האחרון העיר גם מבקר המדינה באותה שנה.

מקורות מסרה בתגובה: "החברה שאפה להקים את מתקן ההתפלה באשדוד באופן עצמאי, על בסיס הידע והניסיון ההנדסי שנצברו לאורך שנים. למרות זאת, החליטה הממשלה שהמתקן יוקם על ידי חברה בת באמצעות קבלן חיצוני, קבוצת IVM, שסיימה את עבודות ההקמה באיחור של שנתיים.

"בבדיקות שנערכו לפני ההפעלה התגלו תקלות חמורות במתקן שמונעות את הפעלתו התקינה. עקב כך הוגשה נגד הקבלן תביעה. בהתאם לכללי החשבונאות, נאלצה מקורות ייזום למחוק בדו"חות הכספיים סכום של 366 מיליון שקל בגין הפרשה לירידת ערך של מתקן ההתפלה.

"אשדוד התפלה הכינה תוכנית תיקונים בניהול עצמי, בליווי וייעוץ של חברת התפלה זרה מובילה, שתשמש מומחית לתפעול ואחזקה — כך שהמתקן יוכל לספק את כמות המים הנדרשת בטווח הזמן הקצר ביותר. תוכנית זו הוצגה לגופים המממנים ולמדינה, ומתקיימים עליה דיונים אינטנסיביים. לדעת מקורות, ניתן ונכון שהחברה, המממנים והמדינה ישלבו כוחות ויתניעו מיידית תוכנית שיקום למתקן. זו הדרך הנכונה לפתרון הנושא עבור משק המים, מקורות והמממנים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!