'הלילה הלבן' של הפוליטיקה • כך זה התנהל

לאחר לילה נטול שינה ושעות ארוכות של לחץ ומתח, יכול הבוקר (ד') ראש הממשלה להתרווח על מושב (העשוי מעור צבי, למתעניינים) שבמליאת הכנסת ולחייך בשביעות רצון.

אין ספק שהוא הצליח בטקטיקה מתוחכמת לסגור את כל המעגלים, ולהשאיר אתם כולם עם חצי תאוותם בידם - מצד אחד, אבל מרוצים, מצד שני. נתניהו שוב הוכיח את כישורי הלוליינות שלו, כשרון שנוי במחלוקת כשמדובר בניהול מדינה.

• "התקציב טוב לחרדים, לקשישים, לחלשים ולערבים"

איך הצליח נתניהו להגיע לרגע החגיגי בו הוא יכול להרשות לעצמו להעלות חיוך על פניו?

בתחילת השבוע הוא מצא את השותפות הקואליציוניות שלו מרוסקות ושבורות.

מפלגת העבודה מדברת כבר שבועות ארוכים על התהליך המדיני שאינו מתקדם. רק הקביעה של שר החוץ, אביגדור ליברמן, ש"הפלשתינים תמיד ימצאו תירוץ לא לחתום על הסכם", הייתה חסרה לאהוד ברק כדי להשלים את הכאוס במפלגתו.

מן העבר השני הבין נתניהו, ש'ישראל ביתנו' חייבת להגיש לבוחריה את חוק הגיור הצה"לי. אבל מה עושים עם המפלגות החרדיות, ואיך גורמים להן לבלוע את הגלולה המרה?

כפי שהדברים נראים כרגע, הראשל"צ הגר"ש עמאר, אינו מתקדם בכיוון של מציאת פתרון או פשרה כלשהי, ליברמן כועס, ובקטע הזה הבין נתניהו שהוא חייב לבוא לקראתו.

גם יהדות התורה ניצבה מולו בפנים מכורכמות. זה תקופה ארוכה שהח"כים חשים שראש הממשלה אינו עושה די כדי להרגיע את שר החינוך, גדעון סער, המשתלח בציבור החרדי שוב ושוב - ולא תמיד מסיבות מוצדקות. לאחרונה הצטרף גם נתניהו לטרנד הלאומי, ויחסו כלפי החרדים הלך והצטנן.

גפני עם הוראות פתיחה באש

אתמול (ג') נכנסו שני ח"כי 'דגל התורה', משה גפני ואורי מקלב, למעונו של הגרי"ש אלישיב ובפיהם שאלה הרת גורל: איך ממשיכים את ברית הנישואין עם הליכוד, כאשר בלב מקננת התחושה כי אין על מי לסמוך, וכי ראש הממשלה מהתל בהם פעם אחר פעם. היום זה גיור, מחר זה יכול להיות גם גיוס בני הישיבות. עם פרטנר כזה אי-אפשר לעשות עסקים.

תשובה חד-משמעית הם לא קיבלו. גם לא הוראה שלא לתמוך בתקציב. אבל בהחלט קיבלו את ברכת הדרך לניהול משא ומתן קשוח.

ורק זה היה חסר לנתניהו: משה גפני מתייצב מולו עם הוראות פתיחה באש. נתניהו הרי יודע שכשגפני רוצה לעשות צרות, מי כמוהו יודע לעשות זאת. במיוחד כשבידיו המפתחות לדלת של ועדת הכספים. מה שהחל אתמול עם סירובו של גפני לאשר תקציב ביגוד לשרים (4,018 שקלים לשנה), יכול להסתיים מחר בצרור ענישות, ששום ראש ממשלה אינו יכול לחיות עמן בשלום.

מה אני צריך את זה, הוא שאל את עצמו לפני שפרש לתנומת לילה קצרה במיוחד.

נתניהו מטפל בחולים

את ש"ס הוא פגש השבוע חבולה ושבורה. התחושה הכללית במפלגה הייתה שבעצם לא הביאו בתקציב שום בשורה למצביעים שמצפים להישגים חברתיים. רק ביום ראשון, בוועדת השרים, כופפו את שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, שכבר חשב שהוא הולך להעביר את חוק המשכנתאות ולרשום לעצמו וי ענק - והנה הגיע שר המשפטים, יעקב נאמן, וכמעט כפה עליו דחייה של שלושה שבועות, למציאת פתרון. ומי מאמין להבטחות מן הסוג הזה. מה שאינך משיג לפני אישור התקציב, למה שתשיג אחר-כך?

די היה לראות את פניו של אטיאס בעת הדיון בנושא בוועדת הכספים, כדי להבין שכוח סבלה של ש"ס עבר את הקו האדום. הוא אפילו איים, שלא כדרכו ושלא כדרכה של ש"ס, כי אם הממשלה לא תסכים לאשר את החוק, יביא אותו, על אפה ועל חמתה ולמרות רצונה, להצבעה במליאה. ולא בכל יום מאיים שר כמו אטיאס בסגנון כזה.

את ישי, הרגיש נתניהו, הוא כבר השפיל עד עפר. כשח"כ יצחק ועקנין איים השבוע שהוא עומד לפרוש מהסיעה, באם יורו לו להצביע בעד התקציב, איש לא חשב שהוא עושה זאת מתוך מרד פנימי או החלטה עצמאית. הכול הבינו כי מלמעלה נתנו לו אור ירוק לדבר. ואכן, שעות אחדות לאחר מכן כבר אמר אלי ישי את הדברים בצורה מפורשת.

ישב נתניהו עם עצמו, עשה אחד ועוד אחד, והבין כי חצה את הגבול. משתפס זאת, החל לטפל בכל אחד מה'חולים' בסבלנות ראויה לציון.

הבוקר הוא כבר בהחלט יכול לחייך. כולם הבריאו.

ביבי מחלק מתנות לכולם

לאביגדור ליברמן, פעם מנכ"ל משרדו, הגיש על מגש של כסף את חוק הגיור הצה"לי. הוא אפילו נמנע מלגעור בו על התבטאויותיו על הטורקים ("שקרנים") ועל הפלשתינים ("תמיד יחפשו תירוץ"). ליברמן נותר כשידו על העליונה.

לש"ס נתן את המתנה היקרה לה מכל: חוק הדיור. אין כמו חוק שכזה כדי לבוא עמו בבוא היום אל הבוחרים ולהציג את המפלגה כשהישגה הגדול בידה. אגב כך, תצא גם מירי רגב, המורדת החדשה בליכוד, כשהיא מרוצה. בימים האחרונים איימה הח"כית שתלתה על גבה את דגל נושא הדיור לזוגות הצעירים, כי לא תצביע בעד התקציב. עכשיו גם היא יכולה לחייך.

ויהדות התורה? - טוב, להם באמת לא היה לו מה לתת, אחרי שנתן כמעט את כל מה שיכול היה לתת. אז מה עושים? שולחים את חברו הטוב של גפני, שר האוצר החביב והנחמד, יובל שטייניץ, שמעולם לא התבטא נגד הציבור החרדי - לביקור אישי בביתו של יו"ר ועדת הכספים בבני-ברק. צלמים מצלמים תמונות באווירה ביתית ומשפחתית, מה יותר טוב מזה עבור גפני? יש מה להדפיס ב'יתד נאמן'. ובינינו, זה רק החלק הצבעוני של הצ'ופרים. גפני, למעשה, כבר השיג כל מה שרצה.

התקציב כולל כמה וכמה הישגים אותם השיג בלעדית: הבטחת הכנסה, חוק יועצות המס ועוד תתי-סעיפים שאיש מלבדו אינו מכיר, ותסמכו עליו שהוא בקי ומבין ברזי ספר התקציבים כמו בחדרי ביתו הקט שבשיכון ה' בבני-ברק. עכשיו קיבל גם את הדיור, עליו שב ודיבר בתקיפות יתירה בוועדה שלו, ומי כמוהו מאושר. מן הסתם גם הבטיח לו שטייניץ שינוי אווירה ושינוי גישה אצל נתניהו.לא בטוח שגפני מאמין, אבל כשזה מצטלם כל-כך יפה, וכששר אוצר מחמיא לך מעל בימת הכנסת ומודה לך על חלקך הגדול בתקציב המצוין, אתה לא יכול שלא ליישר קו.

עד לתקרית הבאה עם נתניהו, כמובן. והיא תגיע, במוקדם או במאוחר.

היחידה שלא קיבלה כלום היא מפלגת העבודה, שהתהליך המדיני שלה עם הפלשתינים עדיין תקוע. מצד שני, למי איכפת? לאהוד ברק ממלא אין מה לחפש מחוץ לקואליציה.

חכי, מוקדם לשמוח, אמר אריאל

ורק אטיאס, שר מתחוכם, שלא מתרשם מהקרם המרוח על העוגה, הרס הבוקר את החגיגות.

"מזל טוב", פנתה אליו מירי רגב ושמחה גדולה מרוחה על פניה. בעיני רוחה היא בטח רואה כבר מאות אלפי זוגות צעירים נכנסים אל דירות חדשות, כמעט בלי מאמץ כספי.

"חכי, מוקדם מדי מלשמוח", עצר אותה אטיאס. ותסמכו עליו, הוא יודע גם למה.

כי ככה זה אצל נתניהו. הוא יודע לבצע מהלכים מרשימים, יודע לרצות, לחייך, לשדר אווירה טובה, אבל בפועל, בשטח, עושה מה שהוא רוצה.

ולפעמים, כן לפעמים, לא תאמינו, גם שוכח הבטחות חגיגיות.

קישורים:
שטייניץ מתגאה: התקציב טוב לחלשים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!